עצוב לי קצת...

עופר D

New member
עצוב לי קצת...../images/Emo10.gif

זוגתי החליטה, וכדרכה יישמה בזריזות, לרגל יום נישואינו לערוך סדר במחסן. בין ערימות הדברים שזרקה היו כמה כרכים של אינציקלופדיה תרבות העתיקה ועוד כמה מאות חוברות דקיקות ללא כריכה מאינציקלופדיה זו. את הערימה קיבלתי משכן שגר תחתינו בילדותי, אחרי שילדיו בגרו ונמאס לו כנראה לתת לי כל פעם כמה מהם בהשאלה. הרבה בקרים שבהם הייתי "חולה" ונשארתי בבית עברו עלי בדפדוף מרתק. ציורי הדינוזאורים המדהימים, מלחמות אבירים רבות רושם, עולם הצמחים ובעלי החיים (עד היום אני זוכר את טבלת מהירות בעח"י שבראשה בז 320 קמ"ש, ופריגטה - 400 קמ"ש). כיום אני מפקפק באמינות המדעית של הנתונים אותם ספגתי בשקיקה מאינציקלופדיה זו, אבל למי איכפת. ניסיתי לעניין את צאצאי שלי אבל ללא הצלחה מרובה. כנראה שבעולם האינטרנטי אבד קסמן של "אינציקלופדיות" מבורדקות ומצוירות כאלה, שעבורי היוו את הדבר הקרוב ביותר לגלישה העכשווית. כל עמוד נושא חדש ללא קשר לקודם. כיף לא? אצלי הנוסטלגיה מדברת (ומכאיבה). עופר
 

suki da yo

New member
אוי! כמה שאהבתי את האנציקלופדיה הזו

היתה לנו בבית (או שאולי יש, זה תלוי כמה אמא שלי התכוונה ברצינות כשהיא אמרה שכל הזבל בחדר עבודה הולך לפח...) את הגרסא הישנה, שאין סדר אלפבתי כשלהו, ונורא אהבתי לדפדף שם...
 

Philosopher

New member
אל תאבד תקווה בקשר לילדים שלך

קודם כל, בני כמה הם? אולי זה תלוי בגיל. אם הם ילדים בגיל ההתבגרות אז הם בשלב מעבר, והעובדה שזה לא מעניין אותם עכשיו, לא אומרת שזה לא ישתנה. אני מאמינה שאתה צריך בכל זאת קצת לשבת להם על הראש בקטע הזה, לנסות להסביר להם למה בכל זאת כדאי. הם קוראים ספרים? הרי אתה בטח לא רוצה שיגדלו לך בבית ילדים שמוחם משועבד לתקשורת ולכל הדברים הלא כל כך חיוביים שהיא שמה לילדים בראש. אינטרנט וטלוויזיה זה לא הכל בחיים. בכל אופן, לדעתי לא צריך לאבד תקווה. הרבה פילוסופים הפכו להיות מה שהם בגלל הנחישות של ההורים.
 

suki da yo

New member
ממש לא...

נראה לך שלשבת על הראש שלהם יגרום להם לקרוא? אני מבטיחה לך שלא. אמנם לשכנע אותי לקרוא זה לא מאוד קשה, אבל בדכ" ההתעקשות של אמא-לולי לא מאוד מעודדת אותי לעשות את מה שהיא אמרה. בעיקר בגיל ההתבגרות הנוכחי שלי.
 

Philosopher

New member
יכול להיות שזה תלוי בבן אדם

אבל אני יודעת שחלק גדול ממה שאני זה בגלל ההורים שלי שישבו לי קצת על הראש, לא בפרט בעניין של קריאה, אלא יותר בכלליות, אני זוכרת את עצמי אפילו בגיל 8 בערך מקשיבה להרצאות של אבא עד הבוקר.. אז אולי ראיתי את זה כהתעללות.. אבל כיום אני מבינה שזה רק תרם.
 

suki da yo

New member
גיל 8 זה דבר אחד

גיל 18 (או 15, או אפילו 12 היום) כבר משהו מאוד אחר. ויותר משזה תלוי באדם, אני מניחה שזה תלוי בהורים...
 

Rivendell

New member
אוף, זוועה ../images/Emo10.gif

אצלי בבית היא עדיין עומדת בגאווה על המדפים. את הבריטניקה של התיכון תרמתי בשמחה הלאה - אבל שמישהו ינסה לגעת לי ב"תרבות"!! זה קלאסי.... בתור ילדה השתגעתי על זה. אהבתי במיוחד את ה"דומוס רומאי טיפוסי" (שכמה שנים אחרי זה הביא אותי כנראה ללמוד קצת תולדות האמנות והאדריכלות) ואהבתי את הציור של הילד עם השלייקעס בהרים ("שעלת" אם אני לא טועה
)... ועוד המון המון דברים. זו הייתה אנציקלופדיה שאפשר פשוט לשבת איתה שעות ולבלות. ואהבתי את האנאלוגיה שלך. יש בזה משהו. כלומר, אני לא חושבת שהנוער גולש דווקא בשביל מידע, אבל אין ספק שבעקיפין זה קורה (אפילו אם זה מידע על "המורדים"
). למרות שאני לא בטוחה שאפשר לעניין בזה צאצאים בכח, זה צריך לבוא לבד. ושאלה אחרונה, לזרוק?!?!?!?! לא לתרום? למה לזרוק?
 

ILet

New member
נוסטלגיה לספרים ואנציקלופדיות

עופר, לבי נחמץ כשקראתי על גורל ה"תרבות" שלך. לדעתי צריכה להיות בכל בית פינת נוסטלגיה שלפי חוק אסור לבני זוג שאוהבים לעשות סדר להיכנס לשם. אצל הורי נמצאת כל אנציקלופדית תרבות.לצערינו הרב, נכדיהם לא מגלים בה ענין. אוצר נוסף הנמצא אצל הורי: חוברות כרוכות של "הארץ שלנו" משנות השישים. לעלעל ולא להאמין. אין מורדים, אין פירסינג וחולצות בטן. רמה נהדרת. ספרים בהמשכים של דבורה עומר. בביתי יש עוד אנציקלופדיה שאותה אני מאד אוהבת, ואוי למי שיעז להוריד שערה מראשה: מרגליות. קראתי אותה מתחילתה עד סופה עשרות פעמים.
 

Boojie

New member
אוף, ברבריות.

קודם כל, ספרים לא זורקים. ספרים מעבירים לאיתמר, שבטוח יהיה מישהו שנורא ירצה אותם מתוך נוסטלגיה עזה. שנית, בעיניי השלכת ספרים יקרים ללב בלי לשאול קודם את בעליהם זו סיבה לגירושים. אז לא, אני לא מציעה שתלך ותתגרש מאשתך. הרי תמיד יכול להיות שהיא תתחרט על משוגת דרכיה ותלך ותשיג לך את האנציקלופדיה מחדש...
 
גם לי הייתה "תרבות"

אפילו העתקתי ממנה איורים על האדם הקדמות להציג בכיתה (ב', אני חושבת).
זכור לי עיון באנציקלופדיה בגיל מאוחר יותר (כשהיא רבצה מול דלת היציאה, לפני הגירוש לתרומה אל ספריית איזה גן או בית-ספר) כשנדהמתי לגלות כמה פרטים היו חסרי כל קשר למציאות או סתם מאוד לא מדויקים. אבל היא עשתה את שלה בזמנו...
 

עופר D

New member
האמת שהייתי קצת דרמטי

טוב, אז קצת הגזמתי, אז רוח הדברים נכונה אבל לשם דיוק: 1. הכרכים התקינים נמסרו לאימוץ לבית חם ואוהב; 2. החוברות הלא כרוכות, שהיו במצב לעוס למדי הונחו במקום בולט לאיסוף ע"י מי שמעוניין; 3. הילדים לא ממש התענינו. אבל בינינו, עם שפע תוכניות המדע בטלויזיה, כתבי העט שישנם בבית, אינציקלופדיות מסודרות ומאוירות בחן ובטעם והאינטרנט כמובן, אפשר להבין את חוסר המשיכה של האינציקלופדיה המהוהה (איזה איות..) עם ציורים ארכאיים. ולא, אני ממש לא מיואש מהם
4. אני לא מתגרש בינתיים. סה"כ הייתי מעודכן, אם כי נוגה מעט. 5. לפחות לא נגעו לי בחוברות "העולם המופלא". זוכרים? אלה עם הקלפים (לא של המורדים וקטנטנות, ולא של פוקימונים) שהדבקנו באלבומים, ומתחת היה הסבר קצר. פינת נוסטלגיה שמורה היטב (יחסית), יחד עם חוברת וספר אלפוני מכיתה א'
עופר
 
למעלה