עצוב לי - טריגר

[אלומת האור]

תודה, אני ממש מודה לכן

 

[Lady Stark]

מסכימה עם ליידי באבא

אנחנו נעבור איתך יום יום.
בינתיים תנסי לנצל כמה שיותר את פגישות הטיפול שיש לך.

 

[אלומת האור]

עצוב לי - טריגר

מפחיד לי, ואיילה חסרה לי, למרות שאני כועסת עליה בגלל נושא האבחנות.
את השיממון שלי מציל הטקסט שאני עובדת עליו.
אני בקושי נושאת את עצמי, וחזרתי לבזבז כספים שאין לי ולטמון את הראש בחול.
אני פוחדת. אני לא רוצה למות וכן רוצה למות. לא בא לי לישון כי אני יודעת שיהיו לי סיוטים, אני יודעת שאחנק ואקום מלא פעמים, אז בשביל מה.
מחר נטורופתית, נראה מה יהיה לה להציע ולחדש לי.
בלילות אני מרגישה ביתר שאת שהמוות שלי מתקרב. האשמה בולעת אותי, ואני בולעת כדי לא להרגיש, כדי לא להיות ב"בית" הבלתי נסבל שלי, בתוכי.
מקלחת. לישון. לישון? מקווה שאישן טוב הלילה.
אני רוצה לפגוע, ועושה את זה בקטנה, בדרכים לא יותר מדיי מסוכנות.

רק רוצה שהיא תחבק אותי. יש בדיוק עוד שבועיים. זה המון!!!!!!!!!! איך אני אחזיק מעמד עוד שבועיים בלעדיה, ובשבוע הבא גם אורלי לא תהיה!! טוב, לפחות תהיה אלה, הפסיכולוגית החדשה, זאת שתקבל אותי פעם בשבועיים לחצי שעה.
אני מפחדת. אני צריכה שיחזיקו אותי ושלא יעזבו

אל תעזבו אותי, טוב?

 

[אלומת האור]

תודה, יפה שלי

עצוב לי כל כך. ביטלו לי את אורלי, אז בשבוע הבא אפגוש רק את אלה, הפסיכולוגית החדשה (שאותה אני אמורה לפגוש שבוע כן שבוע לא). אני הולכת לנוח קצת לפני שאני יוצאת לנטורופתית. הלוואי שאתחבר אליה ואעשה מה שהיא תגיד לי, נמאס לי כבר לסבול מהבולמוסים המטורפים, ומרוב פחד אני כבר לא מודדת לחץ דם וסוכר. ממש רע לי בנשמה, והמו"לית גם אמרה לי שאין לה פרויקטים נוספים בשבילי כרגע, ואני במצוקה, אני זקוקה מאוד לכסף... מה יהיה? אני לא מוצאת שותפה... בקושי מתקשרות בכלל... בסוף אני אצטרך להתפשר על גבר ואני ממש ממש לא רוצה להכניס לכאן גברים. טוב, עוד מעט יהיה לחץ לקראת תחילת הלימודים (אני גרה חמש דקות הליכה ממוסד לימודי גדול ומוכר, ויש שני מטר מהבית שלי אוטובוסים לכל הארץ, כולל לאוניברסיטאות הגדולות). לא יודעת למה לא מתקשרות, התנאים אצלי כל כך טובים - גם המחיר, גם הקרבה לכל מקום, גם המיקום היחסית שקט של הדירה. אני ממש לא מבינה את זה. אוי, עכשיו נזכרתי על הבחור שכתבת לי עליו, שעוזר בנושאים האלה. עוד לא שלחתי לו הודעה.

 

[Lady Stark]

אז כן, תכתבי לו

יש לו 10,000 עוקבים. אם את צריכה עזרה בניסוח מודעה אין לי שום בעיה לעזור.
תנסי באמת להקשיב לנטורופתית. תתייחסי אליה כאל מדריכה בשלב הזה שבו לא תזיק לך הכוונה.

 

[אלומת האור]

אוך, אל תשאלו

אני והמזל שלי.
אני מגיעה לנטורופתית, מתיישבת הלומת חום ולחות, והיא מבקשת לשמוע את כל תולדות חיי. מתנשפת ומיוזעת אני מגישה לה קודם-כול את תוצאות הבדיקות האחרונות והסיכומים הרפואיים שלי, ואז היא שואלת כמה שאלות, רושמת משהו בתיק, ושואלת אותי בנונשלנטיות אגבית - בטח סיפרו לך שאני עוזבת, נכון? זה היום האחרון שלי כאן... ואני כזה "סליחה?! לא, אף אחד לא טרח להגיד לי את זה, ואפילו סגרו אתי על ימים ושעות..." לא, אני בשום פנים ואופן לא מוכנה לעבור יותר אנשי מקצוע בצורה כזאת. הספיק לי מה שעברתי בשבועות האחרונים, ובכלל. בנטורופתיה יש לכל מטפל גישה שונה, ומן הסתם המטפלת הבאה תשאל אותי שוב את אותן שאלות שגם ככה מתישות אותי ואני צריכה כוח נפשי כדי להשיב עליהן בכל פעם מחדש. ממש לא התאים לי ולא היה מקובל עליי, וצעקתי עליהם שאני לא מוכנה לשלם על הפגישה הזאת, ושהם ביאסו אותי רצח שלא אמרו לי כלום לפני שבאתי, שיכלו לוודא אתי אם מתאים לי הקטע הזה של להתחיל אצל מישהי אחת ולהמשיך אצל אחרת. אני לא בנויה לזה. אני לא באה פה למתמחה, אלא לאשת מקצוע ששילמתי לה סכום לא נמוך!!! בקיצור, הם הרגיעו אותי, ובסוף אפילו צחקנו והתלוצצנו. הבנתי ש - מה לעשות, זה המצב עכשיו, מה יש לי להתעצבן. אז הלכתי אחרי זה לקנות לעצמי פיצוי. תנחשו מה? נכון, בולמוס מטורף!! למה לא, אם אין תזונאית, אז נחגוג. קבעו לי לעוד שבועיים למישהי, לפני זה אין.

ולגבי הבחור - תראי, נוסח של מודעה כבר יש לי, גם אלבום וגם קישורים ליד 2 וכל אלה. את רוצה שאני אשלח לך במסר?

.

חם לי נורא. מקלחת, וזה.

 

[Lady Stark]

אוף

מה יהיה עם תחלופת המטפלים הזאת? איזה נאחס.
כל כך מבינה למה התעצבנת ככה.
תשתדלי בינתיים לא להעניש את עצמך על זה.
לגבי המודעה, בכיף תשלחי אלי במסר. צריך לשלוח אליו טקסט ותמונות.

 

[אלומת האור]

 

[Lady Stark]

לא קיבלתי מסר

 

[אלומת האור]

כי טרם שלחתי

שולחת עכשיו

 

[rain drop8]

יקירה...טריגר

אני מרגישה את זה גם...יותר לפעמים...הרבה...
את ההרגשה הזאת שהמוות קרב ואת לא יכולה להתמודד עם ההרגשה, לא יכולה להתמודד עם כלום..
אז את מעלימה את זה..דרך האוכל...פציעה עצמית..
אבל זה לא באמת נעלם,זה תמיד שם...
ואת חושבת שאולי תברחי קצת דרך השינה
אבל בשינה יש רק סיוטים שמחזקים את כל התחושות האלו..

אני מכירה את זה, מכירה את זה טוב....
ועדיין...
אני מאמינה מאוד מאוד מאוד
שהתחושות האלו והמחשבות האלו זה תעתוע...לא שהן לא אמיתיות הן מאוד אמיתיות..
אבל הן נותנות לנו להרגיש שאנחנו לא בשליטה
ואני חייבות את זה לעצמנו, הכי הרבה לעצמנו לקחת את השליטה הזאת בחזרה..
לעשות דברים שעושים לנו טוב, להנות מהרגעים הקטנים ולשמר אותם...
ללכת לשחות בבריכה...לצייר...לכתוב....לנגן...לשיר....לקנות קרם ידיים עם ריח נעים...לצבוע את השיער..
כל דבר קטן או גדול שעושה טוב...

זה נכון יש הרבה חרא בחוץ, לא חסר...
אבל יש גם הרבה טוב..
וזה אפשרי להרגיש רוגע...להרגיש שלווה גם אם זה לא נמשך לתמיד זה עדיין קיים...
ולגבי השבועיים,אני כל כך מבינה שזה מרגיש הרבה,באמת באמת...
אבל תראי כבר את הזמן שעבר..והנה נשארו ר-ק עוד שבועיים...
ואת מסוגלת...ויותר מזה שאת מסוגלת...את תעשי את זה..את תעברי את השבועיים האלו...ואת תראי את איילה..ותשמעי ממנה שהיא בריאה...והיא תחבק אותך ולא תעזוב...
וגם אנחנו לא נעזוב...אני לא עוזבת....

 

[ליידי באבא3]

תתייחסי לשבועיים האלה one day at a time. לא להתייחס אליהם כאל "שבועיים. זה המון!!!!!!!!!! " ו"איך אני אחזיק מעמד עוד שבועיים בלעדיה", אלא לפרק את השבועיים האלה ל"עוד יום" ו"עוד יום". העבודה מחזיקה את הראש מעל המים? תתמקדי בה! (ואגב, כל הכבוד לך שאת מג'נגלת בין העבודה על הטקסט לעבודה המוגנת. אני בקושי הייתי עומדת בזה).

 

[מילקי110]

תרגישי טוב יקירה

באמת מבאס עם כל המטפלים .

והבולמוסים אין מה לאמר ... אני עצמי חולה מצוננת אין לי חוש טעם ועדיין קניתי בורקס קטן ואכלתי למרות שאני לא מרגישה טעם כי האף שלי סתום

כך שאני יותר ממבינה , אני כל כך מבינה שאני פשוט לא יודעת מה לייעץ כי את יודעת הלכתי על הפיתרון הסופי .

אנשי מקצוע זה דבר מבאס אין ספק.

והיי אולי המוות לא כל כך נורא אני חלילה טפו טפו טופו לא מייחלת למותך חס ושלום , חמסה חמסה אבל .... אומרים שאחרי המוות יש שקט

הנוף ליד הבית העתידי שלי ... שקטטטטטטט מבינה ? זה נראה מפחיד אבל היי אולי זה לא כל כך נורא ,, ושוב חמסה חמסה ואני מקווה שזה לא יקרה לך בקרוב .

והנה זה בא המשפט הקבוע אמן שנרגיש טוב ...

 

[אלומת האור]

מילקי, תודה לך, יקירה

ותרגישי טוב. אולי תעשי חיסון נגד שפעת? לי זה ממש עזר בשנים האחרונות.

 

[מילקי110]

אני מפחדת מחיסונים

וגם תמיד בחיסונים יש דעות לכאן ולכאן יש שאומרים שהחיסון נגד שפעת מזיק

אבל תודה .נכון שההמלצות שלך עד עכשיו היו מוצלחות אבל אני ממש מפחדת מחיסונים וגם מכדורים לקחתי עכשיו כדור נגד השפעת ואני בחרדה מזה

כל פעם שאני לוקחת כדור אני בחרדה שהוא לא יהרוג אותי .

 

[אלומת האור]

אל תדאגי, מתוקה, לא מתים כל כך מהר

לי אישית זה עזר (חוץ מפעם אחת שלא) אבל אני מדברת רק על עצמי, הדעות באמת לכאן או לכאן. מה שלומך הערב?

 

[מילקי110]

ככה ככה

משתעלת , לקחתי כדור וזה קצת עזר

אין לי חום שזה סימן טוב נראה לי אבל .. יהיה טוב אני מקווה ..

 

[אלומת האור]

קחי כדורי מציצה אם יש לך "צמר" בגרון

גם המעבר ממזגנים ללחות שבחוץ לפעמים גורם לצינון... אבל כל שבועיים-שלושה את חולה, זה לא עסק ככה. גם המתח הנפשי משפיע. לדעתי תתייעצי עם רופא המשפחה בקשר לחיסון. יכול להיות שגם בגלל שרזית הגוף איבד איזה שהוא חוסן, אבל אני לא כל כך מבינה בזה. מה עם ויטמין סי? ניסית?

 

[מילקי110]

אני לא כל שבועיים שלושה חולה

* יש פעמים שפשוט אני לא ישנה בלילה כמו שצריך או לא מצליחה להירדם בכלל ואז בבוקר אני גמורה מעייפות

ברמה של אי יכולת לתפקד ואז אני לא הולכת לעבודה .

אכן קרה בעונת המעבר שהייתי חולה בגלל אכן שינויים קיצוניים במזג האוויר , היה בעונת המעבר שחלפה מעבר מחמסין לקור , רגע אחד חם רגע שני קר

ואכן עוד באותו ערב הייתי עם חום ואכן זה קרה בערך פעמיים שהייתי חולה כמעט שבוע באותה תקופה .

* מסכימה איתך בנוגע לזה שאולי זה בגלל שרזיתי כי באמת לפני זה היה קורה פחות אז אולי אכן יש בזה הרבה

** אכן זה בגלל המזגנים בעבודה אצלינו מקפיאים והרי בהפסקות אנחנו יוצאים החוצה אז המעבר שוב בין חום לקור המקפיא של חדר העבודה עשה את שלו

המהנלת וחברותיה אוהבות מזגן ויש שם בנות שכל הזמן מעירות לה שקר להן אבל היא בקטע של אני המנהלת ואני קובעת .. אני באופן אישי אוהבת מזגן אבל לא שקפוא

ושם או שהם מכבים ואז חם או שקפוא שם ברמה של קר מאד .

** אכן נראה לי שיש לי דלקת בגרון , מצצתי סטרפסילס - לא נראה לי שזה עזר .אבל נראה אקח גם היום ..


ותודה היי על האיחולים .

 

[אלומת האור]

אני חושבת שכדאי שתיקחי פרופוליס או ויטמין C

או משהו טבעי, ואם לא יעבור אולי תשקלי ללכת לקופ"ח, אולי את צריכה אנטיביוטיקה. אני יודעת שכשאני סובלת מדלקת גרון, אם אני לא מקבלת אנטיביוטיקה, זה מתפתח לי לברונכיט, ואז ממש קשה לי לצאת מזה. אבל זו אני, וזה הגוף שלי, לא אצל כל אחד זה ככה. נראה לי שבכל מקרה משהו טבעי לא יכול להזיק, אולי תתייעצי עם רוקח?