עצוב לי וקשה נורא

[פנס כחול]

עצוב לי וקשה נורא

ומחפשת מה לעשות עם זה
ושומעת שיר ששמעתי פעם - בזמנים עצובים כאלו, ומוצאת את עצמי מחפשת את השורה של התקווה שתהיה שם, זה לא יכול להגמר ככה...
וקשה לי למצוא איזו מוזיקה לשמוע, כל מה ששמעתי מדי מזכיר לי. ומחפשת משהו חדש ואין לי סבלנות.
ולעמוד בלוז שבניתי לי לשבוע הזה נראה לי פתאום לא הגיוני, מפחיד כל כך, וחסר סיכוי.
ושוב כולם יראו כמה אני לא. לא מסוגלת, לא מצליחה. דפוקה.
רציתי קצת כן.
עדיין רוצה, האמת. (אולי זו השורה של התקווה?)

 

[קולדון]

אני מאוד מאמינה

שיש לנו הרבה כוח להשפיע ולדחוף את איך שהחיים שלנו יראו. לפעמים צריך להחזיק חזק, ולשאוב המון סבלנות, ואז מגיעים גם הרגעים של ההקלה והתקווה שאפילו אם הם קטנים או קצרים, הם נותנים המון.
את יכולה להזכר ברגעים כאלו? לי אישית מאוד עוזר לזכור שהרגשות מתחלפים, הם לא תמיד באותה עצמה. וכשמגיע הרגע של התקווה צריך להשתמש בו כדי לדחוף את עצמינו קדימה, ולחילופין, כשיותר קשה וכואב, זה בסדר להתכנס קצת פנימה ולא לפעול (כי בדרך כלל פעולה במצבים כאלו תהיה שלילית) אבל יחד עם זאת לזכור שזה רגע קשה, ולא בהכרח המציאות. המציאות תלך ותבנה כפי שאת תרצי, אפילו זה אומר להלחם כל הזמן במשך תקופה מסויימת..

אל תתיאשי, כבר קראתי ממך הודעות עם צעדים אמיצים, והם משתלמים לך, אני בטוחה שאת כבר יחסית יכולה להינות לפחות מהיכולת לחלוק ככה רגשות, אפילו אם בפורמאט וירטואלי, שאם אני לא טועה עד לפני כמה חודשים לא היית מסוגלת להעז לעשות כך בפורום, בכזו פתיחות.. וזו רק דוגמא, דברים יכולים להשתנות, להפתח, אם תתני להם ולא תתיאשי..
חיבוק!

 

[פנס כחול]

את צודקת, כמובן

(נחמד ששמת לב לשינוי הזה...)
ואני מנסה באמת לשמור קצת, שלא הכל ייעלם.
חלק מזה היה לכתוב את ההודעה הזו. לא יודעת בדיוק, זה מסדר לי קצת ועוזר לי להמשיך.
תודה על התגובה.

 

[פרפר בתוך אגרוף]

זה בסדר שקשה יותר עכשיו.

ידעת שזה ילך אחורה וקדימה, ידעת שבדרך עוד יהיו תקופות יותר קשות,
וזה בסדר שעכשיו יש ירידה.
צריך רק לראות איך הירידה לא מחזירה אותך את כל הדרך אחורה.
אני למשל לא בטוחה שלחזור לשירים של פעם זה הדבר הנכון, אולי זה מחבר אותך באמת לתקופות לא טובות, ועכשיו מתאים כבר למצוא פס-קול חדש שילווה אותך. שירים יכולים לתת המון כח ותקווה ומצברוח, כשמוצאים את הנכונים.

בפינת ה"עזרה העצמית" בקישורי הפורום אפשר למצוא עוד הרבה טיפים טובים להתאוששות ולאחזקה עצמית. הצצת שם פעם? מקווה שתמצאי שם כמה דברים שיוכלו לעזור
http://www.tapuz.co.il/forums2008/links/default.aspx?forumid=198&cId=13559

 

[פנס כחול]

נכון

אבל,
זה ש"ידעתי" לא אומר שבאמת ידעתי. אני "יודעת" די הרבה...
ולחיות, או לפחות - יותר לחיות, יכול להיות קשה כשזה כרוך בצורך להחשף לאיך נראים החיים שלך.
לגבי השירים, קלטתי שזה לא מוצלח, זה מדי החזיר אותי למצבים אחרים. מנסה למצוא תחליפים.
אבדוק ב"עזרה העצמית", תודה.

וחייבת את ה"סיבה לגאווה"...
כמה שזה נשמע מוזר, עדיין יש לי פערים להשלים לפסיכולוגית, בין מה שהיא יודעת למה שקורה או היה קורה. אז המשכתי עם זה עוד קצת, וגם קצת דיברנו על למה קשה לי "להודות" בכל הבאגים...

 

[פנס כחול]

לגבי ספורט אובססיבי

או פעילות גופנית,
אשמח לקבל עוד טיפים.
כואב לי, ולא מצליחה להפסיק. איכשהו, כמעט כל שעות העירות שלי אני מפעילה את השרירים. ונגרם לי איזשהו נזק שלא מצליח להחלים בצורה כזו.
(כמעט בלי שליטה כבר, תוך כדי כל פעילות אחרת...)

 

[lital172]

מצטרפת לתגובות החכמות

ואני אוסיף שמרגש לראות את הדרך שלך. איך שלאט לאט את מתחזקת גם שיש רגעים שקצת קשה. עצם זה שאת מחפשת את התקווה ורוצה. זה המון וזה יוביל אותך בסופו של דבר ליציבות ובטחון. אני חושבת שיש לך המון במה להתגאות בעצמך. את בונה את עצמך לאט לאט . מוצאת מה יעשה לך טוב מה כבר מפיל ואין לו חלק בחיים שלך. וזה נפלא ולי אישית מחמם בלב לקרוא אותך....

תמשיכי טוב? אנחנו איתך לאורך כל הדרך....

 

[פנס כחול]

יואו, ממש תודה שכתבת את זה...

 

[lital172]

מכל ה

אני שמחה שהצלחתי לעשות לך טוב.

רק הראתי לך את הדרך שלך. את החיים שמתעוררים בך. את הרצון לטוב. מבחינים בשינוי הזה בכל הודעה שלך. באמת.

 

[פנס כחול]

נופלת

עכשו ממש
חזק
לא רואה כלום
לא מחזיקה כלום
אין מה שיעזור עכשו

לא יכולה

 

[hory0]

אני כאן

יודעת שזה לא מספיק, אבל רוצה לעזור לך להחזיק אותך.

רוצה לשתף?
לאן את נופלת?
מה מושך אותך?
מה יעזור לך לא ליפול?

אני רוצה לעזור לך..להיות היד הקטנה המושטת בשבילך..
שולחת חיבוק חזק חזק!!

 

[פנס כחול]

תודה על הרצון

מצטערת
בלי כוח