בוא נאמר, שהספר הרבה הרבה יותר טוב.|ספויילר|
עלילת הסרט רוכבת על קו עלילה אחת מתוך העשרות שבספר[1], וגם בה היא מתעללת קשות. אדיר מילר משחק נהדר, אבל הדמות שלו שבלונית ומשעממת[2]. הסצינות בעיר התחתית עם ניגון האקורדיון ומוכר העיתונים שצועק את החדשות האחרונות די מגוחכות. אולי היו לי ציפיות גבוהות מדי בגלל שמאוד אהבתי את הספר, אבל גם בלעדיו נקודת המפנה המרכזית בעלילה מופרכת[3]. אה, ובתור בונוס - הייתי מוציא חוק שאוסר על ילדות שחקניות להתפשט בסרטים. בתור אבא, זה עושה לי חשק להביא לה בגדים ובדרך להוריד כאפה לבמאי. ---- 1. שבו השואה רחוקה מלתפוס מקום מרכזי ( להבדיל מספרו הקודם "שואה שלנו")). 2. זה לא הוא, זה התסריט. 3. נו באמת, ממתי משטרת ישראל ממלאת הוראות של ספרן חיפאי בצייתנות עיוורת? ומה זה משנה אם יש על השולחן קלפים או קוביות דומינו?