עצוב וקשה
כבר הרבה זמן לא כתבתי, לא כי לא הרגשתי צורך אלא כי הייתי עם אמא בכל רגע נתון. לא הסכמתי לשחרר. לא הסכמתי להתקשר למשרד הבריאות. לא הסכמתי לוותר ולעזוב. היום היה היום הקשה והעצוב ביותר שהיה לי עד כה, היום לראשונה מאז שהכל התחיל אמא שלי לא שלטה בצרכיה ופשוט עשתה הכל במקלחת... ואני כמו מטומטמת צעקתי שתצא משם ולא תעמוד על זה, היא הייתה כל כך עצובה ומסוגרת, היא ניסתה למעוך את הכל, היא לא הבינה מה עשתה ולמה אני מנקה ואני לא יכולתי לנקות את זה, לא כל כך מגועל כי אני רגילה לזה מהעבודה אלא יותר מתוך כאב ועצב שזה הגיע לזה, עם זה אני כבר לא יכולה... אני מרגישה רע, פשוט רע וכואב ועצוב ורע!! אני בוכה כבר שעות והגוש שבגרון לא משתחרר, אני לא יודעת מה לעשות אוף כל כך עצוב לי, עצוב לי לראות אותה ככה ואני לא מבינה עד כמה זה מתדרדר מהר ולמה אף אחד לא עוזר, למה יש מחלות נוראיות שכאלה ולמה אלוהים נותן לזה לקרות. אף פעם לא הרגשתי כל כך מיואשת מהכל ואני רוצה שכבר הכל ייגמר, שאני אתעורר מהסיוט הזה ויקבל את אמא שלי בחזרה, כמו פעם, כי מי יהיה איתי אם לא היא, אני רוצה את אמא. אני רוצה את אמא שלי.
כבר הרבה זמן לא כתבתי, לא כי לא הרגשתי צורך אלא כי הייתי עם אמא בכל רגע נתון. לא הסכמתי לשחרר. לא הסכמתי להתקשר למשרד הבריאות. לא הסכמתי לוותר ולעזוב. היום היה היום הקשה והעצוב ביותר שהיה לי עד כה, היום לראשונה מאז שהכל התחיל אמא שלי לא שלטה בצרכיה ופשוט עשתה הכל במקלחת... ואני כמו מטומטמת צעקתי שתצא משם ולא תעמוד על זה, היא הייתה כל כך עצובה ומסוגרת, היא ניסתה למעוך את הכל, היא לא הבינה מה עשתה ולמה אני מנקה ואני לא יכולתי לנקות את זה, לא כל כך מגועל כי אני רגילה לזה מהעבודה אלא יותר מתוך כאב ועצב שזה הגיע לזה, עם זה אני כבר לא יכולה... אני מרגישה רע, פשוט רע וכואב ועצוב ורע!! אני בוכה כבר שעות והגוש שבגרון לא משתחרר, אני לא יודעת מה לעשות אוף כל כך עצוב לי, עצוב לי לראות אותה ככה ואני לא מבינה עד כמה זה מתדרדר מהר ולמה אף אחד לא עוזר, למה יש מחלות נוראיות שכאלה ולמה אלוהים נותן לזה לקרות. אף פעם לא הרגשתי כל כך מיואשת מהכל ואני רוצה שכבר הכל ייגמר, שאני אתעורר מהסיוט הזה ויקבל את אמא שלי בחזרה, כמו פעם, כי מי יהיה איתי אם לא היא, אני רוצה את אמא. אני רוצה את אמא שלי.