עצובה:(

עצובה:(

הי חברים יקרים
אני חייבת קצת לשפוך את הלב,
אני כבר כמה ימים ממש עצובה וללא מצב רוח.
מוטרדת מאוד מכל העניין.
לא יכולה לראות נשים בהריון זה צובת לי את הלב, לא מרגישה שמבינים אותי.
זה הגיע למצב שרואים כבר מבחוץ את העצב וכמה שאני מנסה "לחייך" עדיין רואים את העצבות שיוצאת ממני.
אני מקווה כבר להגיע לרגע המיוחל ולזכות לאחוז בתינוק שיהיה שלי הבייבי הקטן שלי.
הייתי חייבת קצת לשפוך את הלב תודה רבה לכולם
מזל שיש אותכם, כיוון שמי שלא עובר את התהליך לא יכול להבין מה האחר מרגיש או כמו שנאמר אל תשפוט אדם עד שלא תהיה בנעליו....
תודה על הכל חברים יקרים
 

מירבי*

New member
עידוד


מאחלת לך לחבוק בקרוב את התינוק שלך.
לפעמים זה מתעכב והכמיהה רק גדלה.
מבינה את כאבך ומקווה שבקרוב תבשרי לנו כאן על הריון מוצלח ותקין.
 

VNRN

New member
הרגשתך מאוד טבעית


יש בתהליך הזה הרבה עליות ומורדות.
גם אצל אשה בהריון ספונטני וטבעי יש מצבי רוח

נסי להזכיר לעצמך את הדברים הטובים שעברת עד עכשיו כתוצאה מחוסר יכולתך להרות - ויש הרבה. אפילו דברים שנראים זניחים.
אני מתחילה בשבילך את הרשימה שלך ואת תוסיפי או שפשוט תשנני אותה:
  1. פגשת את עינב
  2. פגשת את הפונדקאית שלך
  3. את מאוד מעריכה את הפונדקאית שלך
  4. סיפרת לאנשים חשובים בחייך וקיבלת תגובות אוהדות
  5. חתמתם על הסכם בועדה
  6. יש לך מקום לשתף אנשים ולקבל תמיכה
  7. את נותנת תמיכה בעצמך
  8. עכשיו תורך
 
ורוצה להוסיף


שאת בדרך לילד שלך!
ואני בטוחה שעשית הכל עד כה ובחרת בדרך הכי טובה ונכונה להביא את הילד שלך לעולם
 
למעלה