עצובה..

בננה1234

New member
עצובה..

שלום חברים... פעם ראשונה באתר.. מקווה שתהיו עדינים איתי. העניין הוא כזה... יש לי זוגיות כבר שנתיים,גרים יחד,בת 28 והוא 34. אוהבת אותו מאוד ולא רואה את עצמי בזוגיות עם גבר אחר אבל.... ויש אבל גדול. אני בפרשת דרכים פה.... לא משנה מה קורה בינינו ואםישנו ריב גדול או קטן, קודם הוא תמידדדד מאשים אותי בכך וכעונש על ההתנהגות "הרעה שלי" הוא לא מדבר איתי שבוע ואפילו שבועיים,לא נוגע,לא מתקרב,ולא מתקשר לשאול מה קורה. בקיצור אטימות גדולה. ככה אני שנתיים..והנה גם עכשיו קרה הדבר ורבנו. יותר נכון ביקשתי ממנו להתנהג אלי יפה ולהפסיק להיות ביקורתי והוא בתגובה אמר שאני אשמה בכך שהוא ביקורתי כלפיי. כמובן שהתעצבנתי ולא דיברתי איתו שעה שלמה ואז כשבאתי לדבר איתו הוא נאטם והבנתי שזה שוב הולך להמשך שבוע. והנה... הוא ישן בסלון ולא מדבר איתי מילה. מה דעתכם?האם זו התנהגות נורמטיבית????מה הייתם עושים במקומי? יש לציין כי כשאנחנו לא רבים הכל בסדר והוא בן אדם שונה לחלוטין. לא משנה כמה דיברתי איתו על זה הוא תמיד אומר שההתנהגות שלו מצדיקה את זה תמיד!!!
 

מתגנב

New member
prognosis: negative

למען הסיכוי הקטן שהוא ישנה את דרכיו, את צריכה לנהל איתו שיחה ולשאול אותה מה *התכלית* של ההתנהגות הזו. שינסה לבחון את עצמו ולהבין האם הוא מנסה ליצור הרתעה על ידי הענשתך? האם הוא מרגיש רחוק מאד וכדי להיות אמיתי ונאמן לעצמו הוא לא מפגין חיבה בתקופה שבה היא לא קיימת? בשיחה הזו, אם יתממש הסיכוי הקטן שהיא תצליח, החבר שלך יבין שההתנהגות שלו לא ממלאת את הפונקציה שלשמה נועדה.

זה התסריט האופטימי. בתסריט הפסימי והריאלי, החבר שלך לא יהיה מוכן לדון איתך בנבכי ההתנהגות החולנית הזו. בנקודה הזו תצטרכי לקבל החלטה קשה ומהירה, להעיף אותו מחייך ולחפש משהו טוב יותר. זו התנהגות שאינה נסבלת במערכת זוגית, בוודאי אם יהיו ילדים בתמונה.
 

בננה1234

New member
תודה על התגובה הכנה

שאלתי אותו מה התכלית של ה"ברוגז הזה" והוא אמר אחד לאחד כך: "אם את חושבת שאת תתחילי ויכוח ותסיימי אותו, את טועה".... אני מאמינה שיש פה איזה שהוא אפקט של שליטה או של מרות כל שהיא.. מה שהוא לא מבין וגם זה לאחר שהסברתי לו אין ספור פעמים הוא- שכאשר הוא עושה את זה, אנחנו לא מוצאים פתרון גם לויכוח הקטן ביותר ואז זה הופך למשהו הרבה יותר גדול, מעבר לשליטתי. אבל זה כמובן לא עוזר.
 

מתגנב

New member
פרשנות למה שהחבר ענה לך

"אם את חושבת שאת תתחילי ויכוח ותסיימי אותו, את טועה "

לי ברור שמשמעות המשפט הזה היא "הויכוחים איתך מאד מתסכלים אותי, אני רוצה למנוע את התסכול הזה ולכן גורם לך סבל ותסכול שאמורים להרתיע אותך בפעם הבאה"
לא שהמסר הזה מפורש בתודעה שלו, ממש לא - לפעמים לוקח שנים להבין מה "באמת" פועל מאחורי הקלעים - אבל זו המשמעות של עונש עבור רבים מאיתנו. גרימת כאב כדי להרתיע. אדם עם מודעות עצמית והגינות יכול להשתמש בהבנה הזו כדי להפסיק להתנהג כך.

איך את הבנת את התשובה שלו?
 
הבחור מאשים אחרים ולא מתחשב באחרים

ובפרט, מאשים אותך ולא מתחשב בך, בת הזוג שלו.
זאת התנהגות לא בוגרת, למרות 34 שנותיו.
 

סטנגה Joe

New member
הבעיה אצלך

יכול להיות שהוא מתאים לך ויכול להיות שלא.
את הכנסת את עצמך לתבנית שבה את מוכנה לספוג דברים כאלה.
מה שחשוב הוא שתלמדי לא לקבל חרמות כאלה עליך.
את חייבת להשתנות לטובתך.
אולי אם תהיי שונה יהיה לכם טוב יחד ואולי זה כבר מאוחר מידי.
תמצאי דרך לעבוד על עצמך ,לבד או עם עזרה.
 
את אשמה בדבר אחד שנתת לזה להמשך במשך שנתיים והרגלת אותו שבכל פעם שאתם רבים הוא מסתגר בתוך עצמו במשך שבוע-שבועיים.
אם זה לא היה נראה לך היית צריכה לעשות משהו עוד לפני...
את לא אשמה בכך שהוא ביקורתי כלפייך כי הוא בוחר להתרגז ולהפוך לאבן במשך שבועיים.

כעת, כאשר אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, יש לך כמה אופציות וכמובן שהטובה מבחינתי היא להציע לו ללכת לייעוץ (ויכול להיות שהוא דווקא כן ירצה ללכת לייעוץ כדי לשדר לך כמה שאת "לא בסדר"). ובמיוחד בשבילך כאשר את משדרת שאת נמצאת בפרשת דרכים וחושבת אולי את לא בזוגיות הנכונה.

אך יש לי שאלה אלייך, לאחר שבועיים, מי הראשון שלוקח אחריות ומתחיל לתקשר: הוא או את?
ואם את תמשיכי לא לדבר איתו למשך שבועיים נוספים? לשדר לו שהתקשורת ביניכם היא לא רק על פי ההרגשה שלו וההחלטה שלו?
 

בננה1234

New member
היי..

תודה גברת מנוסה. בואי נגיד, שעד אתמול וזה ממש ככה, אני הייתי זו שבאה ומבקשת שידבר איתי. הייתי בוכה ומתחננת ומתקשרת ומבקשת סליחה , גם כאשר ידעתי שהוא זה שלא בסדר. כמובן שזה לא היה עוזר, והוא היה מסתגר בתוך עצמו עוד יותר עד שזה היה עובר לו.. ביליתי ימים רבים בעצב מטורף ולא הבנתי איך כביכול בן אדם שאוהב אותי יכול להיות אטום כל כך כלפיי. הייתה פעם שהתווכחנו על כסף ושוב הוא הסתגר ולא דיבר איתי. באחד הימים האלה קיבלתי קידום בעבודה - משהו שעמלתי עליו שנים רבות - ותגובתו: אטימות. לא היה לא טלפון, לא הודעה, לא מתנה.. כלום. עד אשר זה עבר לו.

אתמול הוא ישן בסלון- מיוזמתו . אבל כבר יומיים לא דיברתי אתו ולא התקרבתי ולא ביקשתי סליחה ולא עשיתי שום דבר מהדברים שאני עושה תמיד. רק שאלתי אותו עד מתי הוא מתכוון להמשיך את הברוגז הזה והוא ענה- כשיבוא לי אפסיק. פשוט התעייפתי....
 
מצטרפת למה שנכתב באמת נראה כמו אדם שלטתן שמנסה "לחנך אותך". על פי מה שאת מספרת, הסיבה להתנהגותו נראית כאילו הוא מנסה להכאיב לך. פשוט להכתיב שבפעם הבאה לא תתווכחי איתו?
ולמה את בוכה ומתחננת לדבר איתו בכל פעם מחדש?
כיצד יגיב אם בפעם הבאה את לא תזמי את חידוש התקשורת?
הוא מצפה לכך שאת תזחלי ותבקשי סליחה כי הוא "נפגע"?

"שיבוא לי אפסיק" אומר שהוא שולט מתי אתם מדברים ומתי הוא מרשה לעצמו לא להתייחס אליך?
אם זה היה קורה פעם, פעמיים והיו בקשות סליחה הדדיות, מילא. אבל את מספרת שזהו דפוס קבוע ושכיח למדי.

ואיפה את בתמונה? מה אם הרגשות שלך?
את נמצאת במערכת הזוגית הזו כדי לרצות אותו?
 
שלטתן= סליחה, שתלטן
 

nirity1

New member
את ממש לא צריכה לקבל את זה

האבל הזה מאוד גדול....
אתם גרים ביחד ? יש לך לאן ללכת כשהוא מתחיל להתנהג ככה ?
אם כן פשוט להגיד לו שלא נעים לך להיות בנוכחות שלו ופשוט לקום וללכת
 

בננה1234

New member
שלום לך

לשאלתך- אנחנו גרים יחד ולא, אין לי לאן ללכת... נסעתי מספר פעמים לישון אצל חברה אבל זה גם לא פתרון, מאחר והשטות הזו מתרחשת פעם בשבוע לפחות. כל פעם שאנחנו חוזרים לדבר- יותר נכון הוא חוזר לדבר איתי, פתאום עולה משהו שאנחנו מתווכחים עליו ואז שוב הוא לא מדבר איתי. זה מן לופ כזה...
 

מתגנב

New member
זה הרבה יותר גרוע ממה שתיארת בהתחלה

הפרטים שהוספת רק מקצינים את הבעיה. אתם נמצאים בדינמיקה שהיא ממש חולנית. "כשיבוא לי אפסיק" ? זה משהו שאשה נשואה עם ילדים יכולה לקבל מבעלה בגלל שאין לה כח או משאבים לפרק את החבילה. בזוג לא נשוי בלי ילדים, זה אמור להיות כרטיס אדום.

אם את מעוניינת לחיות עם האיש הזה, את צריכה להציב כבר היום אולטימטום, שהקשקוש הזה פשוט לא קורה יותר. יהיה בוודאי מי שיישלח אתכם לטיפול זוגי, אני לא מאמין שזה יעזור אבל האמונה שלי אינה העניין כאן... בכל אופן, לא מדובר במשהו שאפשר להפסיק בהדרגה. זה רקוב מהיסוד ואם הבחור לא מוכן להבין את זה, אם דרכך ואם דרך פסיכולוג או רב או איזושהי סמכות אחרת, אין לך מה לחפש שם. האם נראה לך שאפשר יהיה להקים משפחה סביב התופעה החולה הזו?
(רמז: לא, אי אפשר)
 

שילה1

New member
לאיש דפוס התנהגות שחוזר על עצמו,שתלטן ופטרוני

את אמורה להתרפס בפניו.הקיצור_את לא ממש שווה בעינין.
המלצה שלי?צאי מהדירה,ומהזוגית המתסכלת הזו.הוא לא ישתנה בשל גילו,ותכלס לא יהיה שם.
מגיעה לך זוגיות נורמלית,מכבדת ואוהבת.
אז-קחי חיבוק,למען האומץ.ושיהיה לך בהצלחה בכל דרך שתבחרי.
 

אייבורי

New member
אלימות שתיקתית

[הייתי חייב]

תשמעי, אין נורמטיבי במלחמת כח
כל צד משתמש בכלים שיש לו בכדי להכאיב לצד השני
לדעתי
אחרי שבוע שהוא בא לדבר איתך, תמשיכי את זה לעוד חודש.
ככה הפרידה תהייה לך קלה.
 

גארוטה

New member
אני אהיה מאד

נחרצת בדברי ואני אפילו לא נזהרת (בעיקר בגלל שאתם לא נשואים עם ילדים)
ואומר לך בלי שום התלבטות - תצילי את עצמך ותעזבי!

אייבורי התבדח (בגלל פוסט אחר) והשתמש במילה אלימות שתיקתית
אני לא מתבדחת בכלל, מה שאת חווה זו אלימות לכל דבר.

הוא מחליט מה נכון ומה לא
הוא קובע מי אשם
הוא מחליט על עונש
הוא מעניש
ואת נענשת ואין לך אפילו את הזכות שיש לאחרון החשודים - לא לדבר, לא להסביר, לא להתווכח
לא להביע דיעה...פשוט לקבל את העונש בלי לדעת על מה ולכמה זמן.

את חיה עם בנאדם אלים ואת קורבן של אלימות.

הוא לא ילך לטיפול כי הוא לא חושב שמה שהוא עושה בעייתי.
זה מה שהוא יודע ולך יש רק את האפשרות לקבל או לעזוב

אז תעזבי עכשיו. כי אם עכשיו זה נראה לך נורא, אז אחרי חתונה וילדים זה יהיה איום ונורא.
 

אייבורי

New member
מה יהיה

אפילו לשתוק אסור לבן אדם ?
כלומר גם לריב יש כללים שהכתבתן ?

הוא לגמרי לא אדם אלים, הם לגמרי במאבק כוח
וזה לגמרי לא הולך להשתנות.

אבל אני מסכים איתך, היא לא בנויה לזה וכדאי שתעזוב.
 

גארוטה

New member
חמודי

מאבקי כח שנמשכים שנתיים???
שתיקה שנמשכת שבועיים???

אין פה שום מאבקי כח כי לכאלה צריכים שניים והיא לגמרי לא שותפה רק קורבן שלו
ושתיקות? בכייף! לכמה שעות זה סבבה, מתווכחים, רבים, צועקים, מדברים make up sex
וממשיכים הלאה...

זה לגמרי לא הולך להשתנות ובהחלט כדאי שתעזוב
 

אייבורי

New member
היא לגמרי לא קורבן

היא שותפה מלאה לעניין

כי אצלי למשל, מישהי פעם בחרה לשתוק שבועיים
ועד היום אנחנו לא מדברים.
 
למעלה