עצובה
שלום לכולן, אני בת 30 לאחר 2 הפלות טבעיות בשלב מוקדם מאוד להריון.
מבחינה רפואית אני באמת לא בלחץ (עד לפני כמה ימים), היה לי קשה (בעיקר בראשונה) בכיתי וזה "עבר". במקביל הפנו לבדיקות וכו' אבל כרגע אני באמת בשלב מה שנקרא בשפתנו "אופטימית".
העניין הוא בהפרש של ימים בודדים בלבד 2 חברות שהכי קרובות לי הודיעו לי שהן בהריון. אני מרגישה כ"כ רע ומגעיל. אני באמת באמת באמת מאושרת בשבילן, באמת!!!! אבל פשוט הידיעה שגם אני יכולתי להיות עכשיו בשלב הזה פשוט אוכלת אותי.
אני מרגישה כ"כ רע, בעיקר כלפי עצמי שאני לוקחת את זה בצורה כזו, אבל פשוט מאז אני לא מפסיקה לבכות, פתאום קצת מתחילה להילחץ לא בא לי להיפגש איתן (בכללי לא בא לי אף אחד) ואני מרגישה נוראי שאני אולי לא מפרגנת להן לגמרי.
שתיהן יודעות על ההפלה הראשונה, לא יודעות על השנייה ועכשיו עם בשורת ההיריון אני גם לא ממש רוצה לספר וחלילה להעכיר את השמחה מההיריון שלהן.
מרגישה כ"כ לבד, אין לי ממש עם מי לדבר על זה, בעלי לא מבין למה אני עושה מזה כזה עניין והמשפחה שלי רק תילחץ ותלחץ.
לאחרונה זה מרגיש כמו כדור שלג המצברוח היירוד והאווירה הכבדה.
שלום לכולן, אני בת 30 לאחר 2 הפלות טבעיות בשלב מוקדם מאוד להריון.
מבחינה רפואית אני באמת לא בלחץ (עד לפני כמה ימים), היה לי קשה (בעיקר בראשונה) בכיתי וזה "עבר". במקביל הפנו לבדיקות וכו' אבל כרגע אני באמת בשלב מה שנקרא בשפתנו "אופטימית".
העניין הוא בהפרש של ימים בודדים בלבד 2 חברות שהכי קרובות לי הודיעו לי שהן בהריון. אני מרגישה כ"כ רע ומגעיל. אני באמת באמת באמת מאושרת בשבילן, באמת!!!! אבל פשוט הידיעה שגם אני יכולתי להיות עכשיו בשלב הזה פשוט אוכלת אותי.
אני מרגישה כ"כ רע, בעיקר כלפי עצמי שאני לוקחת את זה בצורה כזו, אבל פשוט מאז אני לא מפסיקה לבכות, פתאום קצת מתחילה להילחץ לא בא לי להיפגש איתן (בכללי לא בא לי אף אחד) ואני מרגישה נוראי שאני אולי לא מפרגנת להן לגמרי.
שתיהן יודעות על ההפלה הראשונה, לא יודעות על השנייה ועכשיו עם בשורת ההיריון אני גם לא ממש רוצה לספר וחלילה להעכיר את השמחה מההיריון שלהן.
מרגישה כ"כ לבד, אין לי ממש עם מי לדבר על זה, בעלי לא מבין למה אני עושה מזה כזה עניין והמשפחה שלי רק תילחץ ותלחץ.
לאחרונה זה מרגיש כמו כדור שלג המצברוח היירוד והאווירה הכבדה.