XxMidnightxX
New member
עצובה..
עכשיו דיברתי עם החייל שלי ומתברר שההורים שלו לא נוסעים מחר לבקר אותו...ומזה יוצא שאני לא יכולה לבוא לבקר אותו...וכאילו אני מבינה את ההורים שלו הם עבדו קשה והם עייפים אבל אני כל כך מתגעגעת..לא ראיתי אותו הרבה זמן וגם לא דיברתי עד ליום חמישי כי הם היו בשטח ועכשיו זה השבוע האחרון של הטירונות והיה להם עוד יומיים שטח ומבחן ואחרי זה רק חזרות ואני רק רציתי לראות אותו ולחבק אותו... ואני יודעת שאנחנו נדבר מחר הרבה בטלפון אבל זה לא הכי מתאים לנו...פנים מול פנים אנחנו אומרים הכל אחד לשני אבל בטלפון אי אפשר להגיד הכל גם מתוך התחשבות בשני כי יש הרבה דברים שאני רוצה לספר לו אבל אני לא מספרת לו עד שהוא בבית כי אני יודעת שזה רק יגרום לו להצטער שהוא לא בבית ושהוא לא יכול להיות איתי ואז הוא יתבאס... ואני לא רוצה שזה יקרה כי הוא כל כך נהנה שם... קיצר אין לי מצב רוח ואני גם לא יכולה לצאת עם חברים כי עיקמתי את הרגל והיא נפוחה רצח וכואב לי ללכת אז בכלל נדפקתי היום.. אז בתכלס...אני עצובה...והייתי צריכה איפהשהו לקטר...סורי על החפירה..><"
עכשיו דיברתי עם החייל שלי ומתברר שההורים שלו לא נוסעים מחר לבקר אותו...ומזה יוצא שאני לא יכולה לבוא לבקר אותו...וכאילו אני מבינה את ההורים שלו הם עבדו קשה והם עייפים אבל אני כל כך מתגעגעת..לא ראיתי אותו הרבה זמן וגם לא דיברתי עד ליום חמישי כי הם היו בשטח ועכשיו זה השבוע האחרון של הטירונות והיה להם עוד יומיים שטח ומבחן ואחרי זה רק חזרות ואני רק רציתי לראות אותו ולחבק אותו... ואני יודעת שאנחנו נדבר מחר הרבה בטלפון אבל זה לא הכי מתאים לנו...פנים מול פנים אנחנו אומרים הכל אחד לשני אבל בטלפון אי אפשר להגיד הכל גם מתוך התחשבות בשני כי יש הרבה דברים שאני רוצה לספר לו אבל אני לא מספרת לו עד שהוא בבית כי אני יודעת שזה רק יגרום לו להצטער שהוא לא בבית ושהוא לא יכול להיות איתי ואז הוא יתבאס... ואני לא רוצה שזה יקרה כי הוא כל כך נהנה שם... קיצר אין לי מצב רוח ואני גם לא יכולה לצאת עם חברים כי עיקמתי את הרגל והיא נפוחה רצח וכואב לי ללכת אז בכלל נדפקתי היום.. אז בתכלס...אני עצובה...והייתי צריכה איפהשהו לקטר...סורי על החפירה..><"
