עצובה היום
בנות, אני מתנצלת שאני לא כותבת פה יותר. פשוט לאחרונה עם ההריון אני כל כך עייפה שאני בקושי באינטרנט אבל היום היה לי חשוב להיכנס ולשתף ולקבל כמה חיבוקים. גיליתי שאני בהריון בערך לפני חודש. בהתחלה היה לי התקף חרדה נוראי (אני סובלת מחרדות מאז מחלתה של אמא) שנמשך שבוע וחצי. קיבלתי תרופות הרגעה שלא ממש עזרו וסבלתי מאד מאד. לאט לאט זה דעך. מיום שישי האחרון הרגשתי הרבה יותר טוב והרגשתי שאני סוף סוף על הדרך הנכונה. היום שוב קמתי הפוך. בשבוע הבא יש לי בדיקת דופק וחלמתי בלילה שאני בבדיקה ולא מוצאים דופק ושולחים אותי לגרידה. התעוררתי עם דפיקות לב, ממש מבוהלת. לא הצלחתי להירגע מהחלום כל היום. כל היום הייתי במתח. עכשיו אני לבד בבית, מחכה שבעלי יבוא מהעבודה. הבחילות חזרו (לא יודעת אם ממתח או סתם מההריון) והקאתי. אני מתוחה מאד ומרגישה מאד לבד. כל כך צריכה את אמא שלי עכשיו שתחבק ותעודד ואין לי את זה. אין לי עם מי לדבר כי אנשים מסביב מצפים שאהיה שמחה עכשיו כי אני בהריון אבל אני נעה בין מצב רוח סביר לבין חרדות קשות. אני אמנם בטיפול אבל זה לא תחליף לאנשים שיבינו ויחבקו וחוץ מבעלי, אין לי את זה. אני מרגישה כל כך לבד כרגע...
בנות, אני מתנצלת שאני לא כותבת פה יותר. פשוט לאחרונה עם ההריון אני כל כך עייפה שאני בקושי באינטרנט אבל היום היה לי חשוב להיכנס ולשתף ולקבל כמה חיבוקים. גיליתי שאני בהריון בערך לפני חודש. בהתחלה היה לי התקף חרדה נוראי (אני סובלת מחרדות מאז מחלתה של אמא) שנמשך שבוע וחצי. קיבלתי תרופות הרגעה שלא ממש עזרו וסבלתי מאד מאד. לאט לאט זה דעך. מיום שישי האחרון הרגשתי הרבה יותר טוב והרגשתי שאני סוף סוף על הדרך הנכונה. היום שוב קמתי הפוך. בשבוע הבא יש לי בדיקת דופק וחלמתי בלילה שאני בבדיקה ולא מוצאים דופק ושולחים אותי לגרידה. התעוררתי עם דפיקות לב, ממש מבוהלת. לא הצלחתי להירגע מהחלום כל היום. כל היום הייתי במתח. עכשיו אני לבד בבית, מחכה שבעלי יבוא מהעבודה. הבחילות חזרו (לא יודעת אם ממתח או סתם מההריון) והקאתי. אני מתוחה מאד ומרגישה מאד לבד. כל כך צריכה את אמא שלי עכשיו שתחבק ותעודד ואין לי את זה. אין לי עם מי לדבר כי אנשים מסביב מצפים שאהיה שמחה עכשיו כי אני בהריון אבל אני נעה בין מצב רוח סביר לבין חרדות קשות. אני אמנם בטיפול אבל זה לא תחליף לאנשים שיבינו ויחבקו וחוץ מבעלי, אין לי את זה. אני מרגישה כל כך לבד כרגע...