עצובה היום

פרח75

New member
עצובה היום

בנות, אני מתנצלת שאני לא כותבת פה יותר. פשוט לאחרונה עם ההריון אני כל כך עייפה שאני בקושי באינטרנט אבל היום היה לי חשוב להיכנס ולשתף ולקבל כמה חיבוקים. גיליתי שאני בהריון בערך לפני חודש. בהתחלה היה לי התקף חרדה נוראי (אני סובלת מחרדות מאז מחלתה של אמא) שנמשך שבוע וחצי. קיבלתי תרופות הרגעה שלא ממש עזרו וסבלתי מאד מאד. לאט לאט זה דעך. מיום שישי האחרון הרגשתי הרבה יותר טוב והרגשתי שאני סוף סוף על הדרך הנכונה. היום שוב קמתי הפוך. בשבוע הבא יש לי בדיקת דופק וחלמתי בלילה שאני בבדיקה ולא מוצאים דופק ושולחים אותי לגרידה. התעוררתי עם דפיקות לב, ממש מבוהלת. לא הצלחתי להירגע מהחלום כל היום. כל היום הייתי במתח. עכשיו אני לבד בבית, מחכה שבעלי יבוא מהעבודה. הבחילות חזרו (לא יודעת אם ממתח או סתם מההריון) והקאתי. אני מתוחה מאד ומרגישה מאד לבד. כל כך צריכה את אמא שלי עכשיו שתחבק ותעודד ואין לי את זה. אין לי עם מי לדבר כי אנשים מסביב מצפים שאהיה שמחה עכשיו כי אני בהריון אבל אני נעה בין מצב רוח סביר לבין חרדות קשות. אני אמנם בטיפול אבל זה לא תחליף לאנשים שיבינו ויחבקו וחוץ מבעלי, אין לי את זה. אני מרגישה כל כך לבד כרגע...
 

eieee

New member
הי מתוקה...

דעי שאת לא לבד. את צריכה להעריץ את עצמך שאת במצב הזה ללא תמיכה ובכל זאת חזקה. אני גם מאוד עצובה היןם- ממש סיפור של החיים, משפחה אובדן אמא ודודים חסרי טקט בכי וסיפורים. פשוט אין לי שום חשק לכתוב את האירוע היומי שלי היום. רק לומר לך שללא היכרות אני מחבקת אותך ואת לא לבד. תגלשי באינטרנט. תקראי ספרים בנושא ההיריון ששם בטוח יש על המצב הנפשי הלא יציב אצל הרבה אנשים. בהצלחה ואל תהיי עצובה. ..
 

ymz

New member
איזה חיבוק את מעדיפה? כזה../images/Emo24.gif

או כזה?
או גם וגם? אפשר גם
כי מגיע לך גם מזל טוב? ועכשיו ברצינות. אני יכולה להבין את הפחדים והחרדות למרות שעוד לא הייתי בהריון. את עוברת משהו חדש בשבילך וצריכה להתמודד עם המצב החדש וכ"כ טבעי שתצפי לעזרה מאמא אבל את יודעת שאת לא לבד כי בעצמך אמרת שבעלך נמצא שם בשבילך. אין לי הרבה טיפים בשבילך כי כפי שכבר אמרתי עוד לא הייתי בהריון, בטוחה שבנות עם יותר ניסיון ממני יוכלו לעזור יותר. אני רק שולחת לך חיבור חם ובטוחה שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר.
 
מתוקונת...

ראשית, את לא לבד, כולנו פה איתך לתמוך בך לאורך כל ההריון הזה... שנית, כפי שכבר ציינתי מספר פעמים, זה טבעי שתרגישי כך בלי שום קשר למצב הספציפי שבו את נתונה, זה משהו שמשותף כמעט לכל הנשים ההרות... שלישית, את חייבת לנסות לחשוב חיובי, בסה"כ צפויות לך עוד לא מעט בדיקות בהמשך הדרך וגם את תראי שאם תחשבי מחשבות חיוביות ותגרשי את השליליות, גם הרגשתך הפיזית (בחילות וכו') תשתפר... שולחת לך
את תראי שהכל יהיה בסדר... תעדכני אותנו בהמשך ובכל מקרה את יודעת שאני פה בשבילך...
 
הי יקרה שלי.

לא צריך להתנצל, את יודעת ... לא קל לך, ומה שאת עוברת לא קל לאף אחת, וגם למישהי עם אמא אני בטוחה שיש הרגשות שונות ומשונות סביב ההריון. מה לעשות? כמה דברים:
קודם כל לתת לעצמך מרווח יותר גדול של סובלנות. להגיד לעצמך שזה נורמאלי שאת מרגישה כמו שאת מרגישה. [נראה לי שחלק מהלחץ נגרם מזה שאת נלחצת מאיך שאת מרגישה].
להמשיך לקבל תמיכה בטיפול, תפרגני לעצמך כמה שאת צריכה עכשיו.
לאסוף מידע. יש לך ספר טוב לליווי ההריון? חברות להתייעץ איתם? קרובות משפחה שיכולות לתת לך אינפורמציה על תקופת ההריון? בכל מקרה, את יודעת שיש בתפוז פורום הריון, את יכולה להיכנס לשם ולראות שכנראה את לא החרדה היחידה, ובכלל להתייעץ ולהשוות חוויות.
להיכנס לכאן לפורום באיזה תדירות שאת צריכה, כדי להיטען באנרגיות וחיבוקים מאחיותיך לפורום.
 

מיקימק

New member
מובן לגמרי

פרח יקרה זה נראה לי כל כך טבעי מה שאת מרגישה. לעבור כל דבר פעם ראשונה בלי אמא זה נורא קשה ועצוב ובטח הריון שמחבר אותנו לאמהות למה שיש ולמה שאין. אני מציעה לך להלקל על עצמך עד כמה שאפשר לנוח ולא להלחיץ את עצמך. כן, אני יודעת, זה רק מילים וקשה מאוד ליישם זאת, אבל אני מאמינה שלאט לאט הדברים יסתדרו. תני לזה זמן. שיהיה לך הריון קל ונעים
 

עודליל

New member
פרח יקרה../images/Emo39.gif

תקופת הריון היא תקופה שלכולן מאוד קשה בה. מהסיבה הפשוטה של כל הדברים שמתרחשים בגוף ובנפש - הורמונים חששות פחדים וכמבון אין סוף דאגות. בנוסף ידוע שחלומות של נשים בהריון הם הרבה יותר מפותחים ולעיתים מוזרים בצורה מפחידה. אני מקווה שתראי את הדופק השבוע, בשבוע 5-6 רואים דופק, ואז תחווי את אחד הרגעים המרגשים בחייך. תחזיקי מעמד וכמובן תכתבי לי אני כאן בשבילך.
 

פרח75

New member
בנות יקרות

אני רוצה להודות לכולכן מעומק הלב. תמיד כשאני כותבת כאן אני מקבלת תגובות תומכות, לא שיפוטיות והמון חיבוקים. אני כל כך מודה לכן. זו נקודת אור ברגעים קשים. אני מקווה שאוכל להתגבר על התקופה האיומה שאני חווה כי אני סובלת כרגע מחרדות נוראיות. החזיקו לי אצבעות! תודה יקרות על הכל! אוהבת את כולכן!
 
קבלי ../images/Emo24.gifענק

ואמא שלך בטוח שומרת עלייך מלמעלה ושולחת לך חיבוק שלך מלאכים שיגנו עלייך וישמרו עלייך מכל רע
 
למעלה