עצה?

[חופשי3]

עצה?

אנו ידועים בציבור עם תינוק בן שנה החיים בחו"ל עקב עבודתי הסיבה היחידה שאנו לא נפרדים היא התינוק הבעייה כי בעת פירוד האם תחזור עם התינוק לישראל, ואני אשאר בחו"ל רחוק מהתינוק... אני לא חושב לחזור לישראל! האם חכם למשוך זאת ולסבול בזוגיות, על מנת להשאר עם הילד ביחד? אם ניפרד אוכל לראות את הילד רק כשאגיע לישראל, וזה יהיה כפעמיים בשנה למשך כשבועיים בכל פעם.

 

[מיס קוקי]

לא פשוט,לא פשוט בכלל בכלל

התינוק נולד שם?יש לכם אזרחות? תבדוק מה החוק אומר,אולי יש אפשרות כמו בארץ להוציא לתינוק צו עיכוב יציאה וככה להבטיח שהוא לא יעזוב. בכל מקרה זה עיניין של סדר עדיפויות ואת התשובה הזאת רק אתה יכול לתת.אני לא הייתי מסוגלת לדמיין לעצמי ניתוק מתינוק בן שנה,לא הייתי מסוגלת לוותר על הצעד הראשון שלו,על המילה הראשונה,על הפעם הראשונה שהוא בונה מגדל או מצייר ציור,על הריח שלו בבוקר ועל הבכי שלו בלילה,גם אם זה כרוך בויתור עלהחופש(אני לא יודעת כמה החיים שלכם ביחד נסבלים או לא)וגם במחיר ויתור על מקום עבודה שייתן לי מיליונים כל חודש.

 

[אלופה יפה]

האם ניסיתם יעוץ זוגי?

במידה ולא הייתי עושה זאת כצעד ראשון גם כדי לבדוק את המשך החיים המשותפים במידה וההחלטה תהיה שעדיף להפרד הייתי בכל זאת שוקלת חזרה לארץ תלוי עד כמה האבהות והילד חשובים לך קשה מאד להיות אבא בשלט רחוק בעיקר בגילאים רכים... בהצלחה

 

[TrueColors]

זה אפשרי. . .

אם אתה רואה את עצמך מסוגל לריחוק הריגשי ואם אתה רואה עצמך מסוגל ורוצה להשקיע גם כשאתה רחוק. אני חזרתי עם שני ילדי לארץ ואב ילדי בחר להמשיך את חייו בחו"ל. עם כל הקושי הבילתי נתפס כמעט בהחלטה שכזו, גם אני וגם הוא הבנו שלילדנו יהיה טוב יותר לגדול בארץ, מוקפים בתמיכה ובעזרה של המשפחה המורחבת שהיתה כל כך חסרה לנו אי שם. המצב שלי קצת שונה כי ילדי יותר גדולים ולכן אפשרויות התקשורת איתם רחבה יותר, כמו כן הוא מגיע לביקור פעם בחודשיים לתקופה של כשבוע בכל פעם. בעיקר מה שמאפשר סידור שכזה (ושוב, הקושי, הרגשי בעיקרו הוא עצום...) הוא היכולת שלנו לתקשר, לכבד, להעריך, ולהבין שאנו חייבים להיות אחד למען השני לטובת ילדינו. לא פשוט....הרבה הצלחה.

 

[ערסlight]

אבחנה

כבר החלטת. מה שנשאר זה לקבל הצדקה ליסורי מצפון.