לפעמים, לאחר זמן
כבר לא זוכרים ממש את הדברים הקטנים (וזה יכול להיות טוב, ויכול להיות פחות טוב) אלא את התחושה הכללית. יכול להיות שהדברים לא סגורים עבורך, יכול להיות שהרגשות שלך לא גוועו. לדעתי הסיבה שאת "אוהבת" אותו היא לא ממש בגלל מי שהוא, אלא בגלל מה שהוא מייצג עבורך, תקופה טובה יותר, של צחוקים, הנאה וכו'. עכשיו, כשאין לך את זה את מרגישה את החסך. יש לתופעה הזו שם: "תסמונת סיר הבשר" (לפי סיפור יציאת מצריים). את לא מסוגלת לשחרר אותו, להמשיך הלאה ולחוות דברים, ואת בעצם "תקועה" זו הסיבה שאחרים לא היו "טובים" כמוהו. לא כיף כשלא רוצים אותך, אבל שימי לב שככל שתהיי שקועה יותר באחד שלא רצה אותך, את תפסידי עוד ועוד כאלו שכן רוצים אותך, וזה חבל! אז נסי להרים את עצמך מהרצפה, לפקוח את העיניים ולראות את הדברים הטובים.