עצה קטנה..

מאורסת22

New member
עצה קטנה..

אז ככה.. יש לי חבר כמעט שנה חודש שעבר הוא הציע לי להתחתן וברור שהסכמתי אחרי כל ההלם אני אוהבת אותו ממש ממש אוהבת.. זה מן אהבה כזאת שקודם כל הוא אח"כ אני.. בקיצור התחלנו לחפש אולמות .. הבעיה שלי היא שבזמן האחרון אנחנו רבים המון!! אני מנסה שהכל יהיה טוב..אז אנחנו מאושרים שבוע ושוב זה חוזר הוויכוחים והחוסר הבנה.. הוא באמת מיוחד הוא מושלם בשבילי אבל.. הוא פחות מבין אותי אני מרגישה שלא טוב לו והוא איתי כי "ככה זה יצא".. אולי אני סתם מתוסבכת.אבל זה מציק לי לפעמים הוא אוהב ומחבק ומפנק ושלא בא לו אז הוא מוציא מהפה מה שמתחשק לו בלי לחשוב כמה זה יפגע בי.. לעומת זאת שאני באה ומחבקת אותו ..זה אחרת זה לפי איך שהוא רוצה!!וזה מעצבן.. ושאני אומרת לו הוא מכחיש והוא אין לי כלום סתם עייף.. ואז יום אחרי אחנו מדברים אז הוא מבין ומצטער..ושוב אוהב ומפנק ואני שוכחת מהכל..ושבוע אחרי שוב.. מה אתם אומרים?..
 
אני יודע איך זה עלול להשמע..

אבל תחשבי על זה!יש אצל נראה לי הדתיים נוהג שאומר שאחרי האירוסים מתרחקים כדי למנוע מריבות..נותנים רק לאחד מבני הזוג לנהל או אפילו לצד שלישי.. מקווה שעזרתי!שיהיה במזל טוב!!
 
אתה טועה!

תקופת האירוסין נועדה כדי להכיר אחד את השני טוב יותר..
 
תשמעי :

חשוב שדווקא בתקופה שלפני שמתמסדים ברצינות , תבחני טוב טוב מה את רוצה/צריכה תאזיני טוב טוב לתחושת הבטן שלך דבר ראשון : על מה אתם בעצם רבים הרבה ? על האולמות ? על דברים שסובבים סביב ההכנות ? כי אם זה בגלל זה , זה לגיטימי, הלחץ גם אני הייתי במקום הזה ונלחצתי כשהתחלנו לחפש אולמות וכל הדוח -שיח בין ההורים החל לגביי הכספים. את צריכה לבחון טוב טוב ולא להתרחק , לבחון את מה שקורה אצלי העסק התבטל כי רצתי מהר מדיי עם האקס לקראת החתונה ויכול להיות שאם היינו ממתינים זה היה מסתדר אבל שנה זה דיי סביר , השאלה היא באמת איך בן-זוגך מתנהג כשאני דחיתי את האירוסין שלי ועברתי לגור עם האקס לחודשיים , הדברים כבר לא היו ורודים, בובה החלה שגרה, התחלנו להתווכח והיה ביננו ריחוק לא נורמלי אחרי זה שנינו הייתה בהרגשה של "מזל שלא התחתנו" את צעירה , ואת צריכה לחשוב טוב טוב מה את רוצה את צריכה לדבר איתו לומר לו מה מפריע לך תחשבי טוב ונסי לדמיין עצמך איתו בעוד הרבה שנים תחשבי האם את שלמה לגביי בניית משפחה איתו וכו' וכו' וכו' אל תהססי לעשות מה שאת מרגישה ! אני הייתי במקום הזה, בת דודה שלי הייתה במקום הזה והמון המון אנשים במקום הזה אל תהססי לבטל או רק לדחות תסמכי על תחושת הבטן שלך
 
עצרי את הכל

נשמע כאילו את לא שלמה עם עצמך ולא מהקשר בו את נמצאת. את מאוד רוצה אהבה וזוגיות שיהיו טובים עבורך ושתרגישי בהם טוב ונוח. אבל, נראה לי שלא כך את מרגישה בזוגיות בה את נמצאת. עולה אצלי הרוטשם שאמרת "כן" כי הוא שאל ואת חשבת שזו התשובה היחידה. אני חושב שכאן כדאי לכם לעצור. אל תמשיכו בהכנות לחתונה. לא מתחתנים כאשר אין תחושה של אהבה אמיתית ורווחה נפשית בתוך קשר. יש הבדל בין הרצון שלך לזוגיות והיכולת שלך להשיג את הבחור למה שאת מרגישה. לי נראה שאת מרגישה לא טוב ולא מסופקת בתוך הקשר הזה. לדעתי יש שתי אפשרויות: 1. לעצור את הליך החתונה (עד כמה שזה קשה) ולנסות ללכת לייעוץ טרום נישואין יעזור לכם לבנות זוגיות טובה יותר, תוך כדי היכרות טובה יותר אחד עם השנייה והבנה מהי זוגיות. 2. אם אתם לא מצליחים ליצור זוגיות טובה, כדאי לכם להיפרד. לכו כל אחד לדרכו. הרווחתם שעור על אהבה וזוגיות. זה אמנם ייכאב עכשיו, אבל בעתיד, אחרי שתביני ותלמדי מכל מה שהיה, תוכלי ליצור לעצמך זוגיות הרבה יותר טובה. לדעתי, לא שווה לקחת שנה אחת של אושר תמורת 50 שנות נישואין קשות ולא מוצלחות. בכל מקרה, אל תעשי דברים שאת לא שלמה איתם עד הסוף. לא שווה אחר כך לשבת ולהתחרט במשך חיים שלמים.
 

naty3

New member
היי

בדר"כ אני סמויה, אבל אני חייבת להגיב על זה. זה אולי יהיה קצת קשה לך לקרוא את זה, אבל את חייבת: (אם יש פרטים שאני מפספסת-למשל, אם פרסמת את זה בעבר ולא ראיתי את זה-סליחה מראש) כמה דברים: 1-לפי הכרטיס (ושם המשתמש) את בת 22. מה בוער לך?????? כל החיים עוד לפניך. 2-אם הוא איתך "כי ככה זה יצא" אז זה ממש לא לעניין. את צריכה לעזוב אותו. 3-"מוציא מהפה מה שמתחשק לו בלי לחשוב כמה זה יפגע בי"-הלו, תתעוררי!! אם הוא פוגע בך, מה את עושה איתו? 4-חיבוקים-רק לפי איך שהוא רוצה? נו באמת, כאשר הקשר הדדי-נותנים ומקבלים. 5-אם הויכוחים חוזרים כל שבוע, אז הוא לא מבין וסתם אומר לך "כן,כן". 6-תחשבי על זה: אם אתם מתחתנים ואז אחרי X זמן את מבינה שזה לא זה ותרצי להתגרש-יש לך מושג כמה זמן הרבנות יכולה למשוך את זה? (לא שאני אומרת שזה מה שיקרה לך-ואני לא מאחלת לך את זה (אני בחיים לא אתחתן דרך הרבנות)) 7-תהיו עוד כמה שנים ביחד. האם אתם גרים ביחד? תתרגלו אחד לשני, קחו את הזמן, אף אחד לא רודף אחריכם (אלא אם כן אתם בשידוך וכו' ואז זה כבר יותר בעייתי. למרות חוסר ההבנה המוחלט שלי בדת (בנוסף אני אתאיסטית), אני לא מאמינה ששידוך זה סוף הדרך, אני מאמינה שאפשר להתגמש (אם זה המקרה שלכם)). 8-האם את מרגישה בשלה לנישואין? האם את יודעת מה הוא מצפה ממך (אולי הוא רוצה 7 ילדים-האם את מוכנה לזה בגיל 22)? חכי עם החתונה!!!!!!!!!! נקודה למחשבה: כאשר נמצאים ביחד הרבה זמן אז מתרגלים אחד לשני. מה יקרה אם תתרחקי ממנו קצת? תצאי לבלות עם חברות. הרי בד"כ אנחנו מעריכים את מה שהיה לנו ונאבד, לא את מה שיש. אם זה המקרה-תתפסי קצת מרחק, שיתגעגע, מה יש. ואז הוא יתייחס אליך הרבה יותר טוב (ואם הוא לא יתגעגע-קיבלת את התשובה שלך, ועד כמה שזה קשה-זה יהיה טוב בשבילך כי אז תביני שהוא לא באמת אהב אותך) אני לוקחת "צעד אחורה" בד"כ ומנסה לנתח את המצב-האם טוב לי? האם זה באמת מה שאני רוצה וצריכה? תסתכלי שוב על מה שכתבתי בסעיפים הנ"ל, תתייעצי עם משפחה, חברות וכו'. שיהיה לך רק טוב ובהצלחה.
 
בעניין חתונה, תמיד יש ויכוחים

השאלה היא בני כמה אתם? אני מבינה שאת בת 22, אבל בן כמה הוא? את מההתחלה חשבת שהוא המתאים לך? כי אצלי למשל, אני ידעתי עוד מההתחלה, עוד לפני שהיה לנו שנה, שאותו אני רוצה, שאיתו אני אתחתן.
 

nate2000

New member
זאת תקופה לחוצה

לתכנן אירוע ל 300 איש ולהיות מסמר הערב זה קשה, בד"כ גם אחרי ההצעה נופל האסימון שזהו זה הולכים להתחתן. ועכשיו כל החיפוש אחר אולם, שמלה ועוד המון שטויות כשההורים ברקע, כמו שכבר אמרתי תקופה לא נעימה. את עצבנית והוא עצבני, קחו נשימה עמוקה כי באמת שאין שום סיבה להוציא אחד לשני את המיץ בגלל זה. נראה לי גם שהחבר שלך סובל ממה שנקרא "רגליים קרות" וזה לא כזה נוא כמו שזה נשמע, הרבה אנשים סובלים מזה לפני החתונה, חלקם מתמודדים לבד וחלקם מוציאים החוצה. אז כמו שכבר אמרתי אל תקחי הכל בצורה קשה כאילו זה הסוף (וגם אם כן אולי זה לטובה) זוהי תקופה קשה שבה כולם מתנהגים כמו פקעת עצבים ככה שכל דבר קטן הופך פתאום לריב.
 

נ ט ע 9 1

New member
הרי דעתי..

אני לא אתיאיסיטית.. ואני מאמינה מאודד במוסד הנישואין הרבני(מודעת שיש פה ושם פאקים אבל בכללי זה המגמה האידיאלית מבחינתי..) יתר על כן, אני חושבת(מתוך הרבה אנשים שאני שומעת, גם אחותי אגב מתחתנת עוד כחודש) שלקראת החתונה יש מין לחץ מטורף(עיין ערך, פורום חתונה וכו'..) שפוגע בקשר ברמה שנראית בלתי ניסבלת..(ריבים, ויכוחים, וכו' שמעלים את השאלה הגדולה: אני עושה צעד נכון בכלל?.?..) נכון, האהבה גדולה, אבל הויכוחים והריבים גם גדולים, זה יכול להיות על כל נושא, מתוך כתיבתך, כמה דברים פשוט צרבו לי בעניים(תאמיני לי, אני בעד לעבוד על קשר, ולהתגבר על קשיים ומכשולים, לעבור את ה'גלי' משבר-דו משמעי עד שיחלוף) אין ספק שאת אוהבת אותו.. אחרת לא היית מסכימה(טוב, בטח יש שמסכימות ללא אהבה.. אך אני מדברת על הרוב, ועל המצב האידיאלי, שנניח שאת וודאי אוהבת אותו ולכן את רוצה להתחתן..) ציטוט: "הוא באמת מיוחד הוא -מושלם- בשבילי אבל.. הוא פחות מבין אותי אני מרגישה שלא טוב לו והוא איתי כי "ככה זה יצא".. " לעולםםםם אינך צריכה להרגיש שהוא רוצה לשאת אותך לאישה כי ככה זה יצא, את יכולה לכעוס עליו, את יכולה(סליחה על ההקצנה) לשנוא אותו לכמה רגעים.. אבל אסור לך לרגע אחד, להעלות בדעתך, שהוא רוצה להיות איתך לשארית חייכם יחד, כי 'ככה זה יצא' אין דבר כזה, הוא אמור לדעת, להבין, ולהפנים, וגם לגרום לך להפנים, שאתה האחת.. ורק איתך הוא מוכן להתחתן אי פעם, אני יודעת שזה נשמע כמו אגדה, והחיים זה לא אגדה, אבל את לא נשואה עם ילדים, אין לך מחוייבות של להישאר נשואה למרות שבוגדים בך, בגלל שיש לך ילדים, את צעירה, ואת יכולה לבחור, את לא במעמד של, אין ברירה... אז בבקשההההה תחשבי טוב טוב לפני שאת מחליטה, תבדקי אם גם שאת הולכת הוא תמיד יהיה שם, תאמיני לי, זה חשוב.. חשוב חשובבבבב אבל אם זה רק משבר הטרום נישואין שציינתי, נסו לעבור את המשבר הזה יחד, בכמה שפחות ריבים.. בהצלחה.. בכל אשר תיפני
 
תגובה

השתדלו לשמור על הקשר הרגשי. געי בו וחבקי אותו בעקר מאהבה, כדי להביע את הרגש. שוחחי אתו הרבה ופתחי אתו ענין. את המריבות נסו להפוך לוכוחים חיוביים.
 

מולימול

New member
נראה לי שהחבר'ס כאן ...

לוקחיפ את הדברים יותר מידי קשה ויותר מידי רחוק !!! לפי מה אני מכיר (מחברים) זו תקופה לא כל כך קלה ודי לחוצה ... יש המון סידורים ויכול להיות שזה רק תוצר של לחץ ... לכן במקומך הייתי באמת בוחן את הדברים ורואה על מה באמת רבים והאם זה מחוייב המציאות נ. ב מזל טוב
 
למעלה