עצה קטנה..
אז ככה.. יש לי חבר כמעט שנה חודש שעבר הוא הציע לי להתחתן וברור שהסכמתי אחרי כל ההלם אני אוהבת אותו ממש ממש אוהבת.. זה מן אהבה כזאת שקודם כל הוא אח"כ אני.. בקיצור התחלנו לחפש אולמות .. הבעיה שלי היא שבזמן האחרון אנחנו רבים המון!! אני מנסה שהכל יהיה טוב..אז אנחנו מאושרים שבוע ושוב זה חוזר הוויכוחים והחוסר הבנה.. הוא באמת מיוחד הוא מושלם בשבילי אבל.. הוא פחות מבין אותי אני מרגישה שלא טוב לו והוא איתי כי "ככה זה יצא".. אולי אני סתם מתוסבכת.אבל זה מציק לי לפעמים הוא אוהב ומחבק ומפנק ושלא בא לו אז הוא מוציא מהפה מה שמתחשק לו בלי לחשוב כמה זה יפגע בי.. לעומת זאת שאני באה ומחבקת אותו ..זה אחרת זה לפי איך שהוא רוצה!!וזה מעצבן.. ושאני אומרת לו הוא מכחיש והוא אין לי כלום סתם עייף.. ואז יום אחרי אחנו מדברים אז הוא מבין ומצטער..ושוב אוהב ומפנק ואני שוכחת מהכל..ושבוע אחרי שוב.. מה אתם אומרים?..
אז ככה.. יש לי חבר כמעט שנה חודש שעבר הוא הציע לי להתחתן וברור שהסכמתי אחרי כל ההלם אני אוהבת אותו ממש ממש אוהבת.. זה מן אהבה כזאת שקודם כל הוא אח"כ אני.. בקיצור התחלנו לחפש אולמות .. הבעיה שלי היא שבזמן האחרון אנחנו רבים המון!! אני מנסה שהכל יהיה טוב..אז אנחנו מאושרים שבוע ושוב זה חוזר הוויכוחים והחוסר הבנה.. הוא באמת מיוחד הוא מושלם בשבילי אבל.. הוא פחות מבין אותי אני מרגישה שלא טוב לו והוא איתי כי "ככה זה יצא".. אולי אני סתם מתוסבכת.אבל זה מציק לי לפעמים הוא אוהב ומחבק ומפנק ושלא בא לו אז הוא מוציא מהפה מה שמתחשק לו בלי לחשוב כמה זה יפגע בי.. לעומת זאת שאני באה ומחבקת אותו ..זה אחרת זה לפי איך שהוא רוצה!!וזה מעצבן.. ושאני אומרת לו הוא מכחיש והוא אין לי כלום סתם עייף.. ואז יום אחרי אחנו מדברים אז הוא מבין ומצטער..ושוב אוהב ומפנק ואני שוכחת מהכל..ושבוע אחרי שוב.. מה אתם אומרים?..