עצה דחופה
עיינתי בהודעות אחרות בפורום המכובד ולא הצלחתי למצוא סיפור דומה לשלי. אחד הדברים שמשכו את עיני הוא האתר של דוד מל והיה מצער לקרוא שם דברים שהוא מזהיר מפניהם אחרי שהם קרו, ואף חשבתי לרגע אם הייתי קורא זאת לפני מספר חודשים כיצד הייתי נוהג..... והסיפור, עד כמה שאפשר בקצרה הוא כזה: לפני 3 שנים הקמתי עסק בתחום שאני עוסק בו כבר שנים רבות. מן הסתם השקעתי בו את כל ממוני. מבחינה עסקית הכל התנהל בסדר ומאחר וקצב ההזמנות הלך וגדל תמיד הייתי בבעיה תזרימית/מימונית. בפרק הזמן הזה החלפתי 3 בנקים, בכל פעם "עליתי כיתה" מבחינת האשראי והבנק האחרון אכן נתן מסגרות אשראי לא מקובלות במצב השוק. עבדתי במשך השנה וחצי האחרונה עם בנק זה וקשה לומר שהייתי "ילד טוב". לפעמים לקוח מאחר בתשלום, פה מוסד כזה או אחר נשאר ללא תקציב... הדברים הרגילים שכולנו כבר התרגלנו אליהם בכל הקשור למוסר התשלומים. למזלי לא היו "נפילות" רציניות פרט למקרה אחד של לקוח שהכריז פשיטת רגל. בתחילת השנה התחלתי פרוייקט גדול מאוד מול לקוח מוסדי רציני ותמורת הגשת החשבונות המאושרים והשגת המחאת זכות הבנק סיפק מימון על פי תנאי התשלום שנרשמו בהזמנה - 30 יום. התשלום לא ממש בוצע תוך פרק הזמן שהובטח אבל שולם בסופו של דבר. ואז נכנסה הזמנה נוספת וחזרנו על התהליך. כאמור, הבנק די נהג בסלחנות עם חריגות של אפילו 50% מעל המסגרת, למרות שמידי פעם, במיוחד כשאיש הקשר שלי מהמחלקה העסקית היה בחופשות, החזירו צ'ק פה ושם. בכל פעם האיש היה חוזר, צועק על פקידה כזו או אחרת והעניין היה נשכח. לאחרונה החל הבנק "לגלות סימני עצבנות" עם חריגות אפילו מזעריות, ככל הנראה לאור השינויים העתידים לבוא בתחילת 2006. אפילו בחריגות "מזעריות" היו מתקשרים פעמים רבות. המצב החל להדרדר באמת כשהתשלום (הממומן) מאותו לקוח גדול החל להתעכב. כעבור חודש חודש המימון, כך כעבור חודשיים ולפני כמה ימים אנו כבר בחידוש הרביעי. מיותר לציין כי כל חידוש תקופת מימון עולה כסף רב, מלבד הריבית יש חיובים היסטריים של עריכת מסמכים וכו'. למרות הנסיון הקודם עם אותו לקוח והידיעה שהתשלום לא יבוצע באמת תוך 30 יום בסניף מתעקשים לחדש כל פעם לתקופה זו - כנראה דרך מקורית לחייב עמלות של אלפי שקלים כל פעם ואני צריך להביע תודה על זה שהסכימו. בתחילת אורטובר התקשר מנהל הסניף בעצמו ואמר שהוא מודאג מאי השליטה שלי בתזרים המזומנים. הוא לא קיבל את ההסבר שמדובר בלקוח אחד בלבד שמעכב תשלום מסיבות לא ברורות וגם לא את ההסבר שאותו לקוח אינו עובד בתקופת החגים, למעשה כל חודש אוקטובר. במאמצי גבייה ותוך כדי הפסקת העבודה הספקתי לבצע הפקדה אחת לבנק ולהציל מספר צ'קים שהיו מיועדים לתחילת החודש. ואז, בערב חג הסוכות נכנסתי לחשבון לאחר שעת סגירת הסניף באמצעות המחשב וחשכו עיני: החזירו 4 צ'קים וביטלו לי את כרטיסי האשראי. בלי כל טלפון, בלי כל הודעה. מצאתי את עצמי במצב שאת הקניות של ערב החג עשו לי חברים קרובים, ואני לא מגזים. את החג ביליתי בחוסר שינה ונסיון להכנס למציאות העגומה: החשבון למעשה מוגבל, אין לעסק חשבון אחר, החשבון הפרטי באותו סניף, כרטיסי האשראי חסומים והחלו טלפונים מספקים שחזרו להם הצ'קים. בהמשך כל ספקי השרותים שהוחזרו להם חיובים כגון טלפון, פלאפון, חשמל וכו' והם מאלה שלא משחקים הרבה... ישר מנתקים. עם החזרה לעבודה נאלצתי להודיע לעובדים על המצב ולבשר להם על הפסקת העסקתם. לקוח גדול ביטל הזמנה כי לא יכולתי לספק אותה. עד היום אני מתקשה להאמין שלמעשה אין לי עסק ואני הולך ושוקע בחובות כל יום שעובר. זה הזמן לספר שאותו "לקוח גדול" שעד היום מעכב את התשלום בתירוצים אידיוטיים הוא.....הבנק עצמו. אין לי ספק שבסוף הבירוקרטיה שם תגמר וישלמו, אבל כאמור התשלום כבר ממומן, כך שזה לא יפתור את הבעיה. התהליך למעשה די ברור ותואם לתסריט של דוד מל באתרו: עסקה גדולה שחייבה הזמנת סחורה במזומן מחו"ל, התבססות על המימון בבנק ותשלום שלא שולם במועד. מבחינת הבנק כל מסגרות האשראי נוצלו, לא יכולתי ליבא עוד חומרי גלם להזמנות אחרות של לקוחות אחרים כך שהעסק למעשה רק הוציא כסף בתקופה זו שלא לדבר על אובדן לקוחות גדולים ובסוף מנהל הסניף בטענה של אי שליטה בתזרים למעשה סוגר לי את החברה. את הרפורמה בסניף שלי כבר התחילו, בלי ספק. במצב רגיל הייתי הולך על מהלך של תקיפה באמצעות עורך דין, אבל במקרה הזה נשארתי בלי שיניים בכלל, אין לי כל דרך לשלם לאותו עורך דין. לכן, במקום לחשוב על מתקפה התחלתי לחשוב על כיוון של הליכה לחקירת יכולת. אין לי ספק שכל אותם ספקים וספקי שרותים בסופו של דבר יביאו אותי לשם בכל מקרה. בין היתר אין כיום באפשרותי לעמוד בכל מיני הסדרים שעשיתי לפריסת חובות מ"הרפתקאה" קודמת עם בנק אחר לפני שנים רבות ובנוסף אחד הצ'קים שהוחזרו היה למע"מ. למרבה האירוניה גם עם מע"מ נאלצתי להגיע להסדר כשהחוב למעשה נוצר גם מאותם חשבוניות שהוגשו ל...בנק. אין לי ספק שהשניים האלה ימהרו להתעלל בי בהוצל"פ. אז בהרגשה של אותו חתול מפונק שמוצא עצמו יום אחד בפח הזבל וחשוף לכל הכלבים בשכונה משכתי מאתר בתי המשפט את הטפסים של הבקשה לחקירת יכולת. ממה שהספקתי לקרוא, אם אוכרז כ"מוגבל באמצעים" לא בטוח שיהיה טעם לשקול בכלל הגשת תביעה נגד הבנק בשני כובעיו, שהרי חוץ מלהוציא כסף על המשפט (שגם כך לא יהיה לי אותו) הרי הכל יילך לסילוק חובות שכפי שראיתי אצל אחרים גדלים במימדים חסרי פרופורציה לגודל החוב המקורי. האם יש משהו שאתם ממליצים לי לפי שאעשה טעות שלא תהיה ממנה דרך חזרה?
עיינתי בהודעות אחרות בפורום המכובד ולא הצלחתי למצוא סיפור דומה לשלי. אחד הדברים שמשכו את עיני הוא האתר של דוד מל והיה מצער לקרוא שם דברים שהוא מזהיר מפניהם אחרי שהם קרו, ואף חשבתי לרגע אם הייתי קורא זאת לפני מספר חודשים כיצד הייתי נוהג..... והסיפור, עד כמה שאפשר בקצרה הוא כזה: לפני 3 שנים הקמתי עסק בתחום שאני עוסק בו כבר שנים רבות. מן הסתם השקעתי בו את כל ממוני. מבחינה עסקית הכל התנהל בסדר ומאחר וקצב ההזמנות הלך וגדל תמיד הייתי בבעיה תזרימית/מימונית. בפרק הזמן הזה החלפתי 3 בנקים, בכל פעם "עליתי כיתה" מבחינת האשראי והבנק האחרון אכן נתן מסגרות אשראי לא מקובלות במצב השוק. עבדתי במשך השנה וחצי האחרונה עם בנק זה וקשה לומר שהייתי "ילד טוב". לפעמים לקוח מאחר בתשלום, פה מוסד כזה או אחר נשאר ללא תקציב... הדברים הרגילים שכולנו כבר התרגלנו אליהם בכל הקשור למוסר התשלומים. למזלי לא היו "נפילות" רציניות פרט למקרה אחד של לקוח שהכריז פשיטת רגל. בתחילת השנה התחלתי פרוייקט גדול מאוד מול לקוח מוסדי רציני ותמורת הגשת החשבונות המאושרים והשגת המחאת זכות הבנק סיפק מימון על פי תנאי התשלום שנרשמו בהזמנה - 30 יום. התשלום לא ממש בוצע תוך פרק הזמן שהובטח אבל שולם בסופו של דבר. ואז נכנסה הזמנה נוספת וחזרנו על התהליך. כאמור, הבנק די נהג בסלחנות עם חריגות של אפילו 50% מעל המסגרת, למרות שמידי פעם, במיוחד כשאיש הקשר שלי מהמחלקה העסקית היה בחופשות, החזירו צ'ק פה ושם. בכל פעם האיש היה חוזר, צועק על פקידה כזו או אחרת והעניין היה נשכח. לאחרונה החל הבנק "לגלות סימני עצבנות" עם חריגות אפילו מזעריות, ככל הנראה לאור השינויים העתידים לבוא בתחילת 2006. אפילו בחריגות "מזעריות" היו מתקשרים פעמים רבות. המצב החל להדרדר באמת כשהתשלום (הממומן) מאותו לקוח גדול החל להתעכב. כעבור חודש חודש המימון, כך כעבור חודשיים ולפני כמה ימים אנו כבר בחידוש הרביעי. מיותר לציין כי כל חידוש תקופת מימון עולה כסף רב, מלבד הריבית יש חיובים היסטריים של עריכת מסמכים וכו'. למרות הנסיון הקודם עם אותו לקוח והידיעה שהתשלום לא יבוצע באמת תוך 30 יום בסניף מתעקשים לחדש כל פעם לתקופה זו - כנראה דרך מקורית לחייב עמלות של אלפי שקלים כל פעם ואני צריך להביע תודה על זה שהסכימו. בתחילת אורטובר התקשר מנהל הסניף בעצמו ואמר שהוא מודאג מאי השליטה שלי בתזרים המזומנים. הוא לא קיבל את ההסבר שמדובר בלקוח אחד בלבד שמעכב תשלום מסיבות לא ברורות וגם לא את ההסבר שאותו לקוח אינו עובד בתקופת החגים, למעשה כל חודש אוקטובר. במאמצי גבייה ותוך כדי הפסקת העבודה הספקתי לבצע הפקדה אחת לבנק ולהציל מספר צ'קים שהיו מיועדים לתחילת החודש. ואז, בערב חג הסוכות נכנסתי לחשבון לאחר שעת סגירת הסניף באמצעות המחשב וחשכו עיני: החזירו 4 צ'קים וביטלו לי את כרטיסי האשראי. בלי כל טלפון, בלי כל הודעה. מצאתי את עצמי במצב שאת הקניות של ערב החג עשו לי חברים קרובים, ואני לא מגזים. את החג ביליתי בחוסר שינה ונסיון להכנס למציאות העגומה: החשבון למעשה מוגבל, אין לעסק חשבון אחר, החשבון הפרטי באותו סניף, כרטיסי האשראי חסומים והחלו טלפונים מספקים שחזרו להם הצ'קים. בהמשך כל ספקי השרותים שהוחזרו להם חיובים כגון טלפון, פלאפון, חשמל וכו' והם מאלה שלא משחקים הרבה... ישר מנתקים. עם החזרה לעבודה נאלצתי להודיע לעובדים על המצב ולבשר להם על הפסקת העסקתם. לקוח גדול ביטל הזמנה כי לא יכולתי לספק אותה. עד היום אני מתקשה להאמין שלמעשה אין לי עסק ואני הולך ושוקע בחובות כל יום שעובר. זה הזמן לספר שאותו "לקוח גדול" שעד היום מעכב את התשלום בתירוצים אידיוטיים הוא.....הבנק עצמו. אין לי ספק שבסוף הבירוקרטיה שם תגמר וישלמו, אבל כאמור התשלום כבר ממומן, כך שזה לא יפתור את הבעיה. התהליך למעשה די ברור ותואם לתסריט של דוד מל באתרו: עסקה גדולה שחייבה הזמנת סחורה במזומן מחו"ל, התבססות על המימון בבנק ותשלום שלא שולם במועד. מבחינת הבנק כל מסגרות האשראי נוצלו, לא יכולתי ליבא עוד חומרי גלם להזמנות אחרות של לקוחות אחרים כך שהעסק למעשה רק הוציא כסף בתקופה זו שלא לדבר על אובדן לקוחות גדולים ובסוף מנהל הסניף בטענה של אי שליטה בתזרים למעשה סוגר לי את החברה. את הרפורמה בסניף שלי כבר התחילו, בלי ספק. במצב רגיל הייתי הולך על מהלך של תקיפה באמצעות עורך דין, אבל במקרה הזה נשארתי בלי שיניים בכלל, אין לי כל דרך לשלם לאותו עורך דין. לכן, במקום לחשוב על מתקפה התחלתי לחשוב על כיוון של הליכה לחקירת יכולת. אין לי ספק שכל אותם ספקים וספקי שרותים בסופו של דבר יביאו אותי לשם בכל מקרה. בין היתר אין כיום באפשרותי לעמוד בכל מיני הסדרים שעשיתי לפריסת חובות מ"הרפתקאה" קודמת עם בנק אחר לפני שנים רבות ובנוסף אחד הצ'קים שהוחזרו היה למע"מ. למרבה האירוניה גם עם מע"מ נאלצתי להגיע להסדר כשהחוב למעשה נוצר גם מאותם חשבוניות שהוגשו ל...בנק. אין לי ספק שהשניים האלה ימהרו להתעלל בי בהוצל"פ. אז בהרגשה של אותו חתול מפונק שמוצא עצמו יום אחד בפח הזבל וחשוף לכל הכלבים בשכונה משכתי מאתר בתי המשפט את הטפסים של הבקשה לחקירת יכולת. ממה שהספקתי לקרוא, אם אוכרז כ"מוגבל באמצעים" לא בטוח שיהיה טעם לשקול בכלל הגשת תביעה נגד הבנק בשני כובעיו, שהרי חוץ מלהוציא כסף על המשפט (שגם כך לא יהיה לי אותו) הרי הכל יילך לסילוק חובות שכפי שראיתי אצל אחרים גדלים במימדים חסרי פרופורציה לגודל החוב המקורי. האם יש משהו שאתם ממליצים לי לפי שאעשה טעות שלא תהיה ממנה דרך חזרה?