עצה בבקשה...

[chendy]

עצה בבקשה...

כמה עצוב לי להגיד את זה אבל אני לא ממש חיה בשלום עם עצמי. יש הרבה דברים בעצמי שאני לא אוהבת חוץ מהברור מאליו (שבגללו אני כאן בפורום). אין לי ממש ניסיון (והמבין יבין) וזה גם לא ממש תורם רבות לביטחוני העצמי. שנים האמנתי שהמקום היחיד שאולי אני אמצא מישהו יהיה באינטרנט ועכשיו גם בקשר לזה אני כבר לא בטוחה.מישהו שמתכתב איתי רוצה לפגוש אותי (מישהו שלא ראה אותי - וזה דיי מכניס אותי לפאניקה). השאלה היא האם להסתכן בלהיפגע או פשוט להסתגר בעצמי (כרגיל). או שפשוט למצוא פסיכולו טוב וזול... לצאת או לא לצאת זו השאלה... ובבקשה אל תיצחקו עליי אני מקרה אבוד...

 

[rikibit]

../images/Emo45.gifלצאת

קודם כל תדעי שצריך להסתכן כשתסתכני הביטחון העצמי שלך יעלה לבד,תצאי איתו. לא ירצה אותך הוא מפסיד,כן תתאימו תרוויחי

בשני המקרים את מרוויחה ביטחון ונסיון ככה שלהבא לא תחששי לנסות ופשוט תקפצי למים

בהצלחה

 

[AlteX]

נראה לי שאת מרכזת את כל המאמצים שלך

ב"למצוא מישהו"... כאילו זאת כל מטרת חייך כרגע. ונראה כאילו את חושבת שזה יפתור את הבעיות שיש לך עם עצמך, אבל זה לא. את יכולה כמובן לצאת איתו, לפחות בשביל הנסיון, אבל אם את רוצה בטחון עצמי אמיתי זה לא יבוא מחיפושי מישהו... את יכולה לאהוב את מה שיש לך בדיוק. את יכולה גם למצוא מישהו בכל מקום שתבחרי. את יכולה לעשות כל מה שאת רוצה, אין משהו ש"צרוב" בך שימנע ממך לעשות זאת. כרגע זה לא המקום להגיד לך איך לקבל ולאהוב את עצמך, גם אין מתכון אחד בטוח לזה. גם הפסיכולוג הכי טוב לא תמיד יוכל לעזור. רק רציתי להגיד לך שלדעתי את מרכזת את מאמצייך במקום הלא נכון לעכשיו.

 

[שרידובדבנית]

יקירתי.

קודם כל גם אני חדשה בפורום ולפי התגובות שקיבלתי זה מקום שמאד נעים להיות בו . שמחה להכיר אותך. אני מבינה על מה את מדברת וחושבת שכל שמנה עברה את זה כך או אחרת עד שהושלם תהליך הקבלה העצמית. יש כל כך הרבה רגישות ויופי במכתבך ויש לי הרושם שמי שיזכה בליבך יהיה מאושר. אני מחזקת את ידייך, מאחלת לך בהצלחה ומקווה "שהוא" יצליח לראות את מי שאת. את מקסימה. בהצלחה

 

[avielss]

את יודעת

פעם צחקתי עם האקסית שלי שאני לא רוצה אותה או משהו כזה והיא ענתה לי במשפט שמלווה אותי עד היום ואני מיישמו לגבי כל דבר . "מי שלא אוהב שנדי -לא שווה שנדי " משפט קצר אבל מוביל אותי בהרבה מקומות בחיים ....

 

[שוקופלת]

דעתי

את החבר שלי מזה 3 שנים הכרתי באינטרנט שנתיים לפני כן. במשך השנתיים הללו שקדמו לחברות היינו מתכתבים ומדברים שעות בטלפון. שנינו חששנו מהפגישה (אני לא מלכת היופי) אולם לאחר שנתיים לא יכולתי יותר, החלפנו תמונות (וביננו- אני שלחתי את התמונה שבה אני נראית הכי פחות שמנה ונראית הכי הכי טוב יותר מבמציאות וככה גם הוא). לאחר כמה זמן ודיבורים אינסופיים החלטנו לקחת את הצ'אנס. מה שיהיה יהיה. נפגשנו, היה בסדר גמור, אחרי שבועיים החלטנו להיות חברים. אני מאוד חששתי לאבד את ידיד הנפש שלי אך ידעתי שאם אני ירוויח- אני ירוויח אהבה אמיתית. מציעה לך בגדול לקחת את הצ'אנס אם את גם מרגישה כמוהו שהגיע הזמן להיפגש, תכיני אותו לפגישה שלא יהיו הפתעות. אולי תחליפו קודם תמונות. עדיף שהוא יגיד לך שהוא לא מעוניין בקשר עוד עכשיו ולא אחרי שתפגשו (זה יכאב פחות). בנוסף אל תשכחי שבאינטרנט קיימים גם אנשים מגעילים ורעים. ואל תשכחי שגם הוא יכול להיות מכוער, שמן, מוזר... וכו' כך שאת גם יכולה להתאכזב ממראהו.

 

[אפרתוש המאמוש]

במקום לחפש בחור באינטרט או...

בכל מקום אפשרי. תחפשי את עצמך קודם, תנסי להגיע להבנה עם עצמך של מה את באמת רוצה, אני לא חושבת שמציאת בחור תפתור לך את בעיות החוסר ביטחון (לפעמים זה אפילו עלול ליהיות כואב יותר כשדברים לא מסתדרים בדיוק בקשר כמו שציפינו ואנו חסרי ביטחון לגבי עצמינו-שני אלה ביחד עלולים להביא את האדם למצב נפשי מאוד קשה), אלא שאת צריכה קודם לעבוד על העניין הזה עם עצמך, הפורום שלנו הוא מקום שבהחלט יכול לתת לך כלים וכוח בכדי לרכוש לך את הביטחון הזה, תקראי הודעות, תגיבי, תקראי תגובותיהם של אנשים אחרים לכל מיני עניינים של אחרים ואף תגיעי למפגשי הפורום ואני מבטיחה לך שתגלי עם הזמן שהשד לא כזה נורא וכך תצליחי להבין שאישה שמנה היא ככל אישה אחרת בעולם, מגיע גם לה לאהוב וליהיות נאהבת. אבל קודם היא זאת שצריכה לאהוב את עצמה. המון בהצלחה, אפרת