עצה בבקשה

[asas]

עצה בבקשה

בן זוגי התחיל לשמור שבת, מה שאומר לי אין יותר טיולים ביום שבת. במשך השבוע אנו עסוקים בעבודתנו ובימי שבת היה לנו פנאי לצאת לטייל. הענין הזה מרגיז אותי מאוד, והכעס מתחיל לחלחל ביחסי איתו, קודם(לפני שמירת השבת)היחסים היו מצויינים, לא יודעת איך להתנהג איתו, כאמור בימי השבוע אנו עסוקים לכן לא בא בחשבון לצאת לטייל, אני אומרת לו לא כל שבת לצאת לטייל אלא פעם ב... אבל עכשו גם זה נמנע ממני. הוא לא מונע ממני לצאת לטייל ביום שבת, אך לא תמיד אני מוצאת חברה, ורוב הפעמיים אני נשאת תקועה בבית. המצב מחדיר לי כעסים אשר גורמים לי להיות עצבנית במשך השבוע, אני מרגישה שזה הזמן לצאת ולטייל שהילדים גדלו ויש לי הרגשה פספוס של החיים הטובים. דברנו על הנושא, אך בכל פעם שאני מעלה את הנושא הוא מתחיל להתרגז מאוד, ושולח אותי לבד לטייל. אולי הענין נראה שטות לריב על דבר כזה, אך אותי זה מרגיז מאוד. אנא עצתכם ותודה על התיחסותכם

 

[פעמונית הגשם]

טיולים בשבת../images/Emo182.gif

תראי את כותבת שהיחסים היו מצויינים לפני שהוא החל לשמור שבת, למה להרוס את היחסים? הרי ככל שאתם רבים יותר ויותר על הנושא הזה, המצב יתדרדר, הוא רוצה לשמור שבת, עד עכשיו הוא יצא איתך לטיולים והיה נהדר, ועכשיו אולי את תלכי קצת לכיוון שלו? לא אמרתי לחזור בתשובה, אולי להתעניין קצת בנושא שמעניין אותו? אפשר לעשות הרבה דברים בשבת ולא דוקא לטייל, וזה באמת שטות לריב על דבר כזה,כי הרי הוא לא מונע ממך לצאת לטיולים,יש בעלים שחוזרים בתשובה ומכריחים את הנשים לשמור שבת, ובעלך מתחשב בך,לדעתי אל תגיעי איתו למצב של ריב שיוביל לגירושין.

 

[dfl]

לא להתעניין ולא להתקרב

בהנחה שאת אדם אינטליגנטי, ההתעניינות שלך בתהליך החזרה בתשובה לא תותיר אותך אדישה. או שתבוזי לאישך, שנשבה בקסמם של כאלה טיעונים רדודים שנשענים על פחד וכמיהה למשמעות, או שתפתחי מספיק ענין כדי להעמיק את ההתקרבות. לדעתי, כל עוד את נחושה להישאר איתו, עליך להתייחס לחזרה שלו בתשובה כאל תחביב שלא מעניין אותך. זה הרע במיעוטו.

 

[s h o o s h a]

איך למלא את היום?

עד לפני זמן מה, לפני שבן זוגך החל לשמור שבת, הייתם יוצאים יחד לטיולי שבת. יכולה להניח שבחלק מהטיולים הצטרפתם אל זוגות אחרים או שאחרים הצטרפו אליכם. מכאן, שאת "מסורת" הטיולים את יכולה להמשיך לבד (מה גם שבן זוגך אינו מונע זאת ממך וכופה עליך לנהוג כמוהו) ולהצטרף אל חברים מטיילים או להפך. עצה נוספת שעולה בדעתי היא להצטרף לטיולים מאורגנים של החברה להגנת הטבע. החברה מעניקה סיורים מודרכים-חלקם בתשלום וחלקם לא. תוכלי למצוא באזור מגורייך או בסביבה הקרובה לו סניף של החברה ולהצטרף כמטיילת. ובכל מקרה, אינני חושבת שמריבות עם בן זוגך יתרמו למצב. את מתארת זוגיות טובה קודם החזרה בתשובה ואין כל סיבה שהמצב ישתנה כיום. נכון הוא כי אחד הצדדים פנה לכיוון שונה אך השפעתו אינה כזו המשבשת לך את מהלך חיי היומיום אלא רק במעט את סופי השבוע. בטוחני כי תוכלי למצוא לעצמך עיסוק לשעות הפנאי בשבת, מבלי לפגוע בבן זוגך, במתכונת החיים אותה בחר לעצמו וכמובן מבלי לפגוע בעצמך וברצונותייך. אל תנסי לתלות את האשם בכך שאינך מטיילת בשבתות בו. אל תחפשי אשמים בכלל. רוצה לטייל? כאמור, צאי וטיילי עם תרמיל ומקל ברחבי ישראל. וכשתחזרי - יהיה לך ים של חוויות לספר לו. תשתפי אותו בחוויותייך. אני בטוחה שזה עדיף על פני לריב אתו. בהצלחה

 

[seeyou]

זה לא שטות לריב על דבר כזה!

ברגע שמתחיל לשנות כוון,מתחילים בשמירת שבת...וממשיכים בחזרה בתשובה.. את חייבת לעשות בדיקה יסודית על עתיד היחסים....העתיד לא נראה לי לטובתך...

 

[adam33]

ההפך...

תראי הדברים בצורה אחרת הוא לא מכריח אותך את יכולה לעשות כל מה שאת חפצה השאלה היא אחרת אם היתם מטיילים ורק כעת היום מפריע אז תשנו את היום אם לא היתם מטיילים אז הוא אינו כלב שאת מוציאה לטייל כשאת רוצה וכעת כשהוא שומר שבת אז את פתאום נזכרת שאת זקוקה לו תשני ימים תרבי בשיחה איתו ( הרי בשבת אתם בבית או מטיילים לחברים קרובים) יש המון פעילויות של זוגיות מעבר לנסוע לטייל ביום שבת תביטי על הדברים בצורה אחרת צורה יותר פתוחה שהוא בחור במשהו ואת מין הסתם לא חייבת לקבל את להבין אותו את לא תהיי בת הזוג הראשונה שחייה ככה ולכן שאבי עידוד ממי שנמצא בתוך זה אין צורך להתרגז תביטי אליו הוא גם זקוק לך כי מין הסתם הוא בחר דרך לא קלה אז במקום להבין את תוקפת ועוד לפני שהוא הפריע לך במודע... בהצלחה

 

[asas]

תודה חברים יקרים, למרות

עצתכם איני יכולה לא לכעוס, כנראה אני מתחילה עידן חדש בחיי נשואי, ואני מאוד עצובה, לא טוב לי עם החלטה שבעלי קיבל, הסברתי לו את עמדתי, אם הייתי רוצה להתחתן עם בחור דתי הייתי בוחרת להתחתן עם בחור דתי. מה אומר לכם חברים יקרים התחלתי לשנוא את הדת. תודה לכם.

 

[adam33]

ההבדל בין גישור לפשרה

לפי דעתי בעצם מה שאת לומדת מכאן זה את מעשה הפשרה ולכן את חרדה לעתיד שיהיה. וזה ההבדל כי מעשה פשרה זה לוותר על דבר מסויים ואז בעצם לחיות עם ההרגשה של החמצה כי הרי ויתרת על משהו ואילו מעשה הגישור זה להביא את הצד השני לידי כך שיהיה מרוצה במה שהוא עושה כי הרי הוא לא ויתר אלא נתן הכרה בצד השני וזה ההבדל למשל בין זה שאת רוצה לנסוע והוא רוצה לא לנסוע מעשה הפשרה הוא אכן ללכת לטייל ביחד ברגל אבל לא מפני שאת ויתרת אלא מפני שאת חושבת שככה את תבלי הכי טוב עם בעלך ושככה את הכי רוצה להיות איתו ולא לוותר עליו והדגש הוא עליו ולא על דרכו שיהיה בהצלחה..תהיי אופטימית...

 

[s h o o s h a]

שאלות

האם ייתכן ששמירת השבת של בעלך הנה רק עוד נדבך להידרדרות ביחסים (למרות שציינת בהודעתך הראשית כי יחסיכם היו מצוינים קודם לשינוי) ומהווה כעת טריגר חזק יותר לכָוון את הדברים כך שיובילו לקץ הנישואין הללו? הרי את בעצמך מספרת כי במהלך השבוע אין הדבר משפיע כהוא זה על יחסיכם. כל אחד בעיסוקיו ואני מניחה שאין דרישות מיוחדות לשינויים בהילכות היומיום בבית. אז רק טיולי השבת הם אלו שגורמים לכל כך הרבה כעס? משום מה נדמה לי שיש הרבה מעבר לזה. (אבל זו רק דעתי). תבדקי עם עצמך על איזה "כפתור" בדיוק לחץ בן זוגך בשעה שהחל לשמור שבת ומנין מגיע כל הכעס הזה כלפיו. "התחלתי לשנוא את הדת"-האמנם? או שמא מסתתר כאן משהו הרבה יותר עמוק? על שאלות אלו את צריכה לענות לעצמך. לדעתי, בתשובות שתתני לך תדעי בדיוק את מקור כל הכעסים ואולי גם תמצאי את הדרך להתמודד אתם נכון ולהביא לפתרונם. בהצלחה

 

[רעיה 30]

מבינה את המצב.../images/Emo73.gif../images/Emo26.gif../images/Emo16.gif../images/Emo48.gif

אני בדיוק במצב הפוך.... לא משנה כרגע... זה קל לתת למצב להתדרדר, זה קל להתחיל לגלגל את כדור הכעס והשנאה . זו לא הדת אשמה. אל תשנאי אותה. מנסיון-אפשר לעשות כיף של שבתות גם בלי לנסוע לטייל. אפשר למצוא זמנים אחרים לטיול-ימי שישי, חגים שיש כמעט כל חודש. נראה לי שיש מעבר לכעס על הטיול, אצלך בבטן. אנשים משתנים עם השנים. אין כאן עניין של "לא הייתי מתחתנת עם אדם דתי". מן הסתם אם הוא היה דתי בזמנו הוא גם לא היה נישא לך. תארי לך שאת היית בוחרת פתאום לעשות שינוי בחייך, אולי להפוך את הבית לצמחוני, או דברים אחרים. אני מניחה שהיית מצפה מבן זוגך, שלדברייך, היחסים שלכם נהדרים,לקבל אותך איך שאת ,אם לא לשתף פעולה. מערכת יחסים בנויה על תן וקח. על פשרות מתוך אהבה והבנה. זה לשיקולך האישי בלבד, אם נסיעה בשבת היא הקו האדום. בהצלחה.

 

[תמיד שניה]

מה אם טיול ברגל לפארק?

 

[asas]

תודה רוצה להסביר

אין לי בבטן מאומה על בעלי, הוא מקסים בעל מפרגן ואוהב, ואני מאוד אוהבת אותו. אסביר את עצמי, לנו היה תחביב שאני מאוד מאוד אוהבת וזה הטיולים בארץ ובח"ול , כל השבוע אנו עובדים קשה איננו יוצאים , אנו מקדשים את כל השבוע למשפחה לילדים ולעבודה, ביום שבת הינו יוצאים מטיילים וזה היה עושה לנו טוב גם לבעלי(היה) ממלא אותנו באנרגיות חדשות , עכשו אין לי את זה,ואני מתחילה להרגיש לחוצה. ואל תגידו לי בשביל דבר כזה לא לריב, זה הדבר האהוב עלי ולא מעונינת לותר עליו. פשרות אנו עושים לרוב אחד עם השני וזה עובד מצוין, אבל בקטע הזה אין אצלי פשרות ואני כעוסה מאוד. יחד עם זה אני יודעת שאין לי ברירה וזה מה שגורם לתסכול. תודה לכולם על העצות וההקשבה

 

[קרן אייל]

ברור שמי שמתחיל עם איסורי הדת

אינו עוצר רק בביטול הטיולים בשבת. כמו שאני מכיר חוזרים בתשובה, הדרך נעשית מעניינת יותר ויותר עבורם והם רק שמחים להלעיט את החילונים בכל מה שהם גילו לאחרונה. יש לי אחד כזה בבית שלומד קבלה ורק מזכירים נושא ומיד הוא פותח את הספרים שקיבל מהרב ומתחיל לדקלם. כנ"ל בערב שישי, רק מדליקים נרות (מנהג יפה) והוא פוצח בשירים לקבלת שבת. גם אחרי האוכל כשכולם שבעים ורגועים ורק רוצים לראות את החדשות הוא מחליט שכולם שרים איתו את הברכות. צריך להבין שהדרישה לקבלת דרכם אינה נגמרת בביטול הטיולים ומי שכתב למעלה "את לא תהיי בת הזוג הראשונה שחייה ככה ולכן שאבי עידוד ממי שנמצא בתוך זה אין צורך להתרגז תביטי אליו" אינו מבין דבר וחצי דבר באשר למוחם של החוזרים בתשובה. ואם היא תהיה האשה המליון שחייה בבידוד ערכי אז היא צריכה להתנחם על כך?? איזו תשובה טפשית. זכותה של הרעיה להחליט על חייה ואם עכשיו נוצר שינוי שלא היה בעת נישואיה היא מוזמנת לחשוב על ניתוק מגע מכיוון שהחוזה הופר ונוספו תנאים חדשים שאינם מקובלים על שני הצדדים.

 

[s h o o s h a]

מצב הפוך - שאלה למחשבה

בואי ונניח לרגע אחד שכל מה שתארת למעלה בנוגע לבעלך - היה נכון לגבייך. בלי להמעיט או להרבות. כיצד היית מצפה ממנו שיגיב לשינוי שחל בך? שווה מחשבה?

מצרפת שיר שעלה במוחי עם כתיבת שורות תגובתי. היא חזרה בתשובה מילים : יענק'לה רוטבליט לחן : מתי כספי אז נפלתי שדוד, בגרוני יבבה הם אמרו שגם היא חזרה בתשובה: צדיקים מלמדים לה דיני יראים - לא תשוב עוד לפקוד את שדותי החוטאים. עטופה כל כולה, מבלי סדק פעוט צחור שדיה כיסתה במלבוש של צניעות. קרסולה העדין בפוזמק הארוך על חלקת ירכה, מתחתל הוא ברוך. שערה הארוך, הגולש ויורד נאסף והושפל וכלאוהו כעת במטפחת שביס נאנק מתפרץ והרבי אומר שצריך לקצץ. מבטה אור אחר, לא עוד גיץ וברקים. נאלמה לשונה שידעה תפנוקים ושפתיה רכות ונעות בתפילה. מתחשק לי לבכות בשבילי, בשבילה. מאושר הספרון שאוחזת ידה בזריזות אצבעות אשר אין לה מידה בדפיו תעלעל, עמודיו תדפדף. היושב במרומים בודאי מזדקף. וכעת לשידוך הוציאוה לשוק ואני הנגזל מרומה ועשוק חילוני עד כאב ואוהב כמאז הותירו אותי מחוץ למכרז. והיא שוב לא תבוא, מתגנבת בלאט בין סדיני הרכים, לעונג שבת ואני האומלל, מה אוסיף לדבר לו היתה לי תשובה, אז הייתי חוזר.