עצה, אנשים

טרנט

New member
עצה, אנשים

אין לי מושג מה לעשות עם ``חברה`` שלי. אני לא יודע אפילו אם להגדיר אותה בתור חברה... נפגשתי איתה סך הכל שלוש פעמים. אני לא מרגיש אליה הרבה... כאילו, היא נחמדה וכל זה אבל אחרי שלוש פגישות לא יודע. היא גרה באשדוד בעוד אני גר ברמת-גן... מה שמגביל מאוד את ההפגשויות שלנו. אולי בגלל כל אלה, אני אמור להפרד ממנה... אבל הבעיה היא שאני מפחד לפגןע בה. דודה התעלל בה מינית כשהיא הייתה קטנה, מה שהפך אותה לילדה מאוד עצובה. היא שונאת כל דבר, ולפעמים גם חותכת את עצמה. ואני לא יודע מה לעשות... אין לי הרבה איך לעזור לה. מה אתם הייתם מציעים?
 

AirOHead

New member
דבר אחד שלימדו אותי בחיים...

אף ף פעם על תצא עם מישהו מתוך רחמים. היא תפגע אתה תפגע חבל. אם אתה לא מרגיש כלפיה כלום אז למה שתהיו חברים? אני מרגישה רע שאני ככה מעודדת אותך להפרד ממנה אבל זה מה שאינ הייתי עושה.
 
אם אתה רוצה להפרד ממנה

אז פשוט תגיד לה. אבל תנסה להשאר ידיד שלה. אם היא חשובה לך אתה תעשה את זה.
 

*may*

New member
קבל עצה:

תמיד תדע שלא מתחילים מערכות יחסים מתוך רחמים או אי נעימויות. זה לא עוזר בכלום וחבל. חוץ מזה מערכת יחסים שעובדת היא מערכת יחסים שבה בני הזוג תמיד יודעים למה הם נמצאים עם בן/בת הזוג ומה משך אותם אחד אל השני מההתחלה.
 

snaps

New member
גם לי היה מקרה כזה..

אני הכרתי מישהו שגר בנהריה..ואני גרה בירושלים... נפגשנו 5 פעמים.. והוא ממש חמוד והיה לי כייף איתו...אבל החלטתי שזה לא יכול לעבוד! נכון שתמיד אומרים...שלאהבה אין גבולות..ושום דבר לא יעצור ממכם להיות ביחד..ובלה בלה בלה...אבל בוא ניהיה ריאליסטים..המרחק..(אויש..כמה שאני שונאת אותו..)..הוא גורם משמעותי! אני לא יכלתי להמשיך איתו כי זה היה קשה לי לראות אותו כ``כ מעט.. כי אהבתי אותו..,וזה היה נראה כאילו שהיינו צריכים לקבוע חודש לפני... מתי להפגש שוב...אז..זה בדיוק מה שהסברתי לו...שאנחנו גרים רחוק..ושלא יוצא לנו להפגש הרבה...ושזה קשה לי...! אז..נשארנו ידידים..ועכשיו אנחנו רק בקשר טלפוני...וגם הוא וגם אני מרגישים יותר ככה..!
 
למעלה