sunsetsatellite
New member
עצה, אני מניחה.
לא מטורפת על כל העניין הזה של בקשת עזרה בפורומים, אבל כולנו בני אדם, לא?
אז ככה, לפני שבוע התנשקתי עם מישהו שבחנתי את ההתנהגות שלו כלפי כבר יותר משנה. זאת אומרת, לפני שנה הכרנו, הוא רצה שניפגש וסירבתי אבל בסופו של דבר "קפצתי למים העמוקים" וניסיתי משהוא חדש. בכל אופן, לא הכרתי אותו ממש, וכל מה שידעתי עליו זה שהוא אקס של מישהי שאני מכירה. אבל אחרי שיחות ארוכות עם חברות נוספות שהכירו אותו ואותה, הציגו בפני מציאות קצת יותר עקומה ממה שחשבתי. ולמרות זאת, לא וויתרתי על הזמן שיש לי איתו. אחרי מספר הפעמים שנפגשו ראיתי שבאמת אי אפשר להסתדר איתו, כלומר זה לא שאנחנו רבים או מתווכחים, אלא פשוט לא מצליחים לדבר תאכלס על מה שקורה. למשל, הוא לא מתקשר אפילו פעם אחת לשאול מה שלומי, אפילו כמה שניות לרשום הודעה הוא לא מסוגל וטוען שזה בגלל שזה הסגנון שלו, הוא "לא מאלה שמתקשרים כל הזמן ופוצי מוצי". ואני, ברגע שאני נקשרת אני צריכה אותו לידי. אמרתי אוקיי, סבבה, אם זה מה שהוא רוצה אז ככה יהיה. נפגשנו רק בסופי שבוע, בדרך כלל עם חברים ולא יותר מזה.
אחרי הנשיקה הזאת הייתי בטוחה שדברים ישתנו, ושהוא ישתדל יותר, יראה שאכפת לו - אבל גם אז הוא לא בדיוק אמר משהוא או הראה שזה שינה אצלו כמה דברים.
אז השאלה שלי כרגע, האם אני צריכה לוותר על הניסיון לפתח מזה משהוא ולשכוח ממנו?
או, שאני משאירה אותו כאופציה, זאת אומרת שאני אקבל אותו בלב שלם אם הוא ירצה להיות איתי?
לא מטורפת על כל העניין הזה של בקשת עזרה בפורומים, אבל כולנו בני אדם, לא?
אז ככה, לפני שבוע התנשקתי עם מישהו שבחנתי את ההתנהגות שלו כלפי כבר יותר משנה. זאת אומרת, לפני שנה הכרנו, הוא רצה שניפגש וסירבתי אבל בסופו של דבר "קפצתי למים העמוקים" וניסיתי משהוא חדש. בכל אופן, לא הכרתי אותו ממש, וכל מה שידעתי עליו זה שהוא אקס של מישהי שאני מכירה. אבל אחרי שיחות ארוכות עם חברות נוספות שהכירו אותו ואותה, הציגו בפני מציאות קצת יותר עקומה ממה שחשבתי. ולמרות זאת, לא וויתרתי על הזמן שיש לי איתו. אחרי מספר הפעמים שנפגשו ראיתי שבאמת אי אפשר להסתדר איתו, כלומר זה לא שאנחנו רבים או מתווכחים, אלא פשוט לא מצליחים לדבר תאכלס על מה שקורה. למשל, הוא לא מתקשר אפילו פעם אחת לשאול מה שלומי, אפילו כמה שניות לרשום הודעה הוא לא מסוגל וטוען שזה בגלל שזה הסגנון שלו, הוא "לא מאלה שמתקשרים כל הזמן ופוצי מוצי". ואני, ברגע שאני נקשרת אני צריכה אותו לידי. אמרתי אוקיי, סבבה, אם זה מה שהוא רוצה אז ככה יהיה. נפגשנו רק בסופי שבוע, בדרך כלל עם חברים ולא יותר מזה.
אחרי הנשיקה הזאת הייתי בטוחה שדברים ישתנו, ושהוא ישתדל יותר, יראה שאכפת לו - אבל גם אז הוא לא בדיוק אמר משהוא או הראה שזה שינה אצלו כמה דברים.
אז השאלה שלי כרגע, האם אני צריכה לוותר על הניסיון לפתח מזה משהוא ולשכוח ממנו?
או, שאני משאירה אותו כאופציה, זאת אומרת שאני אקבל אותו בלב שלם אם הוא ירצה להיות איתי?
