עצב

[נופר קטינה ירושלמית]

עצב

אני לא יודעת אם זה הפורופ הנכון..בכל מקרה זה תמיכה אז זה טוב... עצוב לי כל כך שום דבר לא הולך לי בחיים כולם אומרים לי "החיים שלך מושלים יש לך הכל" בלה בלה בלה אבל ההרגשה עדיין רעה, יש לי את החברים שמקיפים אותי אבל יש הרבה שחשובים לי והם פשוט עזבו אותי ואף אחד מהם בלי סיבה מוצדקת חברה אחת שעזבה את הארץ 2 חברות טובות מאוד מאוד שפשוט רבו איתי והידיד הכי טוב שלי שפשוט שונא אותי עכשיו והוא רוצה לשכוח אותי ואין לי מושג למה הוא טוען שיש לו סיבות אבל אין לו! ולא לשכוח את החברה הכי טובה שעברה דירה רחוק ממני ומוות במשפחה ופשוט רע לי!!!! אין לי לאן ללכת אני פשוט מרגישה א ב ו ד ה

 

[AHT]

ברוכה הבאה

את לא הולכת לשום מקום. ואת לא אבודה כי מרגע שהגיעת אלינו אנחנו לא ניתן לך לברוח לשום מקום. ותנסי אותנו!!!! בואי שבי לך על הכריות בסלון שלנו, הן רכות רכות, ונעימות. איזה מוסיקה בא לך לשמוע? מה את אוהבת לשתות? (בלי אלכוהול כמובן

וספרי מה בעצם הכי הכי רע!!!!!

 

[אין לי שם בסדר?]

תקשורת..

את תצטרכי כל כך הרבה פתיחות כדי לקבל את התגובה שלי.. הבעיה היא שהבעיה שלך נובעת ישירות מהמקום הזה.. פתיחות, זה המכנה המשותף של כל מה שסיפרת, ואם אני צודק .. אז את ממש תתנגדי לכל מה שכתבתי פה ותנסי להסביר למה אני טועה ולמה את צודקת.. ואם אני צודק, אז אחרי זה אני לא אגיב לך יותר, באותה צורה שאחרים מנתקים איתך קשר.. את רוצה לשים לזה סוף? זאת ההזדמנות שלך. כמו הרבה הודעות שאני רואה פה .. אני מבציר בך לקרוא את ההודעה -שלך- כמה פעמים, כדי להבין תהליכי מחשבה שלך ולצמוח משם.. ואני רק אנסה למקד אותך למה לשים לב שם.. דבר ראשון השאלה שעלתה לי אחרי שקראתי את המכתב שלך .. זה שאם כולם עזבו אותך, אז מי בדיוק נשאר להגיד לך שהחיים שלך מושלמים? אין לי מושג מה קרה שם באמת, ולמען האמת זה לא משנה לי, רק דבר אחד שמתי לב מתוך הכתיבה שלך .. את כל האחריות לכל מה שקרה את שמה על כולם.. מלבד עצמך. קורבן. כולם עזבו אותך, בלי סיבה מוצדקת.. החלטת בשבילם שהסיבות לא צודקות. חשבת אולי הן מוצדקות בעיניים שלהם ? הידידות שרבו איתך .. הן.. רבו ...-איתך.... הא?.. ואת מה? .. לא רבת? הן רבו לבד? ראית פעם בן אדם שרב עם עצמו? לחבר שלך.. החלטת בשבילו, שאין לו סיבות מוצדקות, כן.. ? שורה תחתונה.. הרושם שאני מקבל, הוא שאת לא נותנת להם כרדיט, ומבטלת את חברים שלך ואפילו יודעת יותר טוב מהם מה קורה איתם.. על זה מדבר המכתב שלך. ואני שואל את עצמי, אם את יודעת כל כך טוב הכל, אז איך זה שהגעת למצב שאת לא רוצה להיות בו? חשבת להתחיל להקשיב להם? זה לא מפליא שבן אדם לא רוצה להגיד לך מה הסיבות שלו לנתק איתך קשר, כי אולי הוא כבר למד איתך שאת לא מקשיבה באמת, וחושבת שיודעת יותר טוב ממנו, ואולי רק מקשיבה לו כדי להגיב בחזרה ולא באמת לשמוע את מה שיש לו להגיד ולקבל. אין לו כוח לדבר איתך בכלל, הוא לא רוצה להסביר לך בכלל, ואפילו אחרי שהוא לא אמר לך מה הסיבות.. אז את אומרת שאין לו סיבות מוצדקות. אין לי מושג מה הנתונים שם.. זה לא משנה, אל תדייקי אותי.. רק תביני את הרעיון הכללי.. ועם זה לכי עכשיו לקרוא את המכתב שלך ותסתכלי אם את רואה שם משהו חדש. מה אני מציע לך? להתחיל להקשיב לאנשים, ובמיוחד חברים שלך, ולהיות מוכנה לקבל אותם כמו שהם. אם זה לא מאוחר, צלצלי אליהם.. תתנצלי על שהיית כלבה ותאמרי שאת באמת מוכנה להקשיב עכשיו ואת רוצה לדעת מה זה היה שם.. ולמה הלכו ממך. כי הם בטח יודעים! פשוט תשאלי אותם.

 

[שם ים]

שמחה שזו לא אני..עם תגובה כזו.

זו שיפוטיות. .... אמנם לכל אדם יש את הזכות לחשוב כרצונו, אך כשבאים ממקום כואב, הדבר האחרון שהייתי רוצה לשמוע, זה שיש סיבה שסשלה החברות שלי נטשו אותי. ... ואם זה תוכן הסדנאות שלך.. אז.. ... לא חושבת שמגיע למישו שינטשו אותו, ובטח שלא בשעת משבר. .. וכשמגיעים כדי לקבל תמיכה, פרושו שנימאס מהנונונו. ... שם ים.

 

[אין לי שם בסדר?]

המחיר של הטקסט

קראתי מה שכתבת.. ולכן הלכתי לקרוא מה שאני כתבתי לראות איך זה נשמע. ואת צודקת, זה לא נשמע כמו שהתכוונתי כשלא שומעים אותי אומר את זה. יודעת למה אני מתכוון? הטון שם באמת יכול להישמע שחצני ומתנשא ושיפוטי. מחיר הטקסט.

 

[שם ים]

לא התכוונתי לאיך הוא נישמע

התכוונתי למה הוא מכיל. אתמול הייתי קצת ניסערת, היום אני אסביר. לאף אחד אין את הזכות לומר למישו למה רבו איתו. כשאני באה עצובה, ומספרת שרבו איתי, ושהחברים שלי נטשו דוקא ברגעים קשים, הדבר היחידי שאני רוצה לשמוע זה שיש לי מקום. אין לי את הזכות לומר לאף אדם בעולם שיבדוק למה רבו איתו. כשבאים לפה, זה בשביל תמיכה, לא בשביל שמישו ינסה לנתח לי את הסיטואציות הפרטיות. .. אולי במקום לקרוא שוב את מה שאתה כתבת, תיקרא שוב את מה שנופר כתבה. תנסה לדמיין אותך בסיטואציה. אני חושבת שדמיינת, אך אני גם חושב שיש לך איזשהו רצון למין שלמות של להיות בסדר כלפיי חוץ. ובכן, אנחנו לא מנסים לעשות מישו פה למושלם. אנחנו פה מנסים לקבל אנשים כמו שהם. המטרה ב´להרגיש טוב´ היא ללמוד להרגיש טוב עם עצמך. ולעזור לאחר להרגיש ככה. במידה מסויימת, דבריך היו בדיוק להיפך, לתת לה להרגיש רע, לנסות לעזור לה למצוא למה היא היתה לא בסדר. ... התוכן, ידידי. התוכן. .. שם ים.

 

[deep ocean]

אם השקעת זמן

ועמלת על כתיבת תגובה בפורום לנופר (וכתבת תגובה מ-א-ד שיפוטית) מין הראוי שתקדיש זמן לכתיבת מסר אישי/מסר בפורום אל נופר שמביע התנצלות כלשהי/הבהרה. לא? נתנת לה עצות שהיא תתחיל להקשיב לאחרים אבל אולי אתה תקשיב לעצמך ולאחרים קצת יותר? במדיום האינטרנטי הטקסט הוא המסר אמרת "שזה המחיר של הטקסט" - זה לא חייב להיות כך. תקרא לפני שאתה שולח את ההודעות שלך, ותראה מה הן מביעות. אני עושה את זה עם ההודעות שלי (קוראת לפני שליחה) בהצלחה..

 

[deep ocean]

ולגבי "המחיר של הטקסט"

זה ממש התחמקות מהודאה שכתבת באופן שיפוטי מאד. אם חברה קרובה שלך, היתה באה אליך בדיכאון, בוכה, ומספרך לך כמה רע לה, כמה היא עצובה, כמה היא לבד.... האם היית פותח בהרצאה אליה (תתחילי להקשיב, את ככה, את ככה...)? או מחבק אותה, תומך בה ומעודד אותה. בנוסף, יש מקום לעצות/להארות, אבל כאשר הבן אדם השני מעוניין. הפורום הזה הוא מקום לתמיכה ולא לשפיטה. הוא פורום תמיכה בהגדרתו. אם אתה נטול אגו ומוכן להסתכל בעיניים פקוחות למה שכתבת אני מצפה שתכתוב הבהרה כלשהי הבחורה עצובה ופגועה! היא לא יושבת באולם ומחכה לך לשמוע אותך מרצה לה!כמה קשה להבין?!

 

[נופר קטינה ירושלמית]

לכולם

אני מודה לכולם (כמעט) על התמיכה...היא מאוד עזרה לי ומה ש"אין לי שם..." אמר, אז לא בדיוק פירטתי...למשל הידיד שעזב אותי, זה היה בגלל שהוא הרגיש פגוע כי הוא אהב אותי ואני לא החזרתי לו אהבה והוא החליט לא לדבר והוא חושב שככה הוא יפסיק עם הכאב שלו...החברה הראשונה ניתקה קשר מכיוון שהיא השתנתה אני לא יכולה לשפוט אם לטוב או לרע אבל השתנתה עברת ביצפר חברים חדשים אני בקושי רואה אותה 2 חברות עברו דירה ולכן נותק הקשר ועם החברה האחרונה השלמתי היום...ניגשתי ודיברתי איתה ומתברר שהיא סתם החליטה לא לדבר איתי מכיוון שפגעתי בידיד הנ"ל והשלמנו...בקיצור תודה נ.ב. ל"אין לי שם בסדר" יש לי ידידים חוץ מהם ולכן יש הרבה כאלה שאמרו החיים שלך מושלמים החיים מורכבים משרשרת שלמה של חברים לא מחרוזים בודדים

 

[נופר קטינה ירושלמית]

למיכל

אני אודה לך שוב... ועוד משהו עוד דבר שדיי מכאיב לי הוא שסבי נפטר לא מזמן, לפני פחות מחודש...הוא נפטר מסרטן אני שמחה מאוד בשבילך שאת מתגברת על שלך...אבל על דבר אחד אני לא מסכימה אמר שהוא "חבר" שלך, אני לא מסכימה איתך מכיוון שראיתי את סבי סובל 6 שנים...בקיצור תמשיכי להיות אופטימית בהצלחה ושוב תודה בהמון המון

נופר

 

[גיל גיל]

ואז קראתי את זה...

וראיתי שעשית בדיוק מה שכתבתי... אני מרגיש ממש מטופש... שיהיה לך רק טוב!!!

 

[חוט השני]

טוב שמצאת את הכוח לדבר.

לפעמים הזמן עוזר, אם לא בהשלמה, לפחות בהבנה. אני.

 

[חוט השני]

היי לך!

בימים אלו אין לי הרבה מילים. אני מתמודדת עם מחשבות שמקשות עליי לכתוב. אבל אני מרגישה רצון לכתוב לך. אז אם לא הצלחת להבין דבריי, סילחי לי. מהם חיים מושלמים? לא נראה לי שפעם אחת הכרתי מישהו עם חיים מושלמים. אם למישהו מאיתנו היו חיים מושלמים, נראה לי שלא הייתה אבטלה <כי אף אחד לא היה צריך לעבוד>, לא הייתה משטרה <כי לא היה פשע> ובכלל, לא היה צורך בשלום, כי אף אחד לא היה חושב על מלחמה. לפעמים אנחנו עוברים דברים בחיים, ואנחנו פוגשים בקיר. יש לנו כמה אפשרויות: 1. לעבור דרך הקיר <את לא סופרמן!> 2. לעבור על ידי עלייה אל מעל הקיר <העניין עם סולמות זה שלפעמים הם נמוכים מדי> 3. למצוא את הפתרון איך מקטינים את הקיר <לוקח זמן> אני אתמקד על 3, כי אם תמצאי את הפתרון להקטין את הקיר, תוכלי לעבור ביתר קלות עוד קירות רבים, שבוודאי תיתקלי בהם בעתיד. אנשים משתנים. לפעמים קשה לנו להבין במה השתנינו ומה עשינו אבל שינויים זה חלק מהחיים. אם תסתכלי טוב טוב לתוך עצמך, תראי אדם חזק, שמתפתח ומשתנה. אולי יש לו סיבות, אולי לא, אולי הם רבו מסיבה, אולי לא, ואולי את צריכה להבין שיכול להיות שיש דברים שאת לא יודעת, ובכלל לא תלויות בך. ואולי כן. כואב לך שהם כעסו? תאמרי להם. ואם זה מביך או קשה, תכתבי להם. אם אלו חברים טובים, הם יקשיבו, וביחד תפתרו את הבעיות. זה לא יעזור שתנסי לנחש, או שתפחדי כל כך עד שתרגישי אבודה. אל תוותרי עליהם, אל תוותרי עלייך. הדבר הטוב ביותר זה לדעת שמה שחשוב כאן זה את, כי אלו החיים שלך, לא שלהם. כאשר עוזבים מקום מגורים זה יכול להיות בגלל סיבות רבות. זה לא חייב להיות ניתוק קשר. יש אימיילים, יש טלפונים. בחופשים תוכלו להיפגש. יהיה טוב. מאמינה בך. אני. אני אצטט לפי זכרוני את אחד המשפטים הכי יפים ונכונים שקראתי- הצעדים הראשונים הם הכי מפחידים, הכי קשים, ואלו לא יביא אותך אל הסוף, אך עלייך לעשותם בכדי להגיע לאלה שכן. רק טוב. שני

 

[soulbird]

בוקר אור

אני אישית חושבת שאין חיה כזאת חיים מושלמים כמו שאין אדם מושלם. חיים מושלמים לדעתי = לחיים ללא אתגרים. כל אחד חיי עד 120 בלי עליות בלי ירידות איפה הפילפל ?? יום נעים ציפור

 

[שם ים]

נופרי..

קראתי עכשיו בפעם השלישית את ההודעה שלך, וכולי צמרמורות. כמה לא נעים את חווה. והכל דיי בבום. .. כן יקרה, זה בהחלט המקום הנכון. מותר לך כאן להרגיש תיסכול על כל מה שקרה. מוות במשפחה זה המון המון כאב ועצב, וידיד שנוטש.. חברות שרבות, דוקא כשאת במשבר, זה הכל לא נעים אחד גדול, ובבת אחת. .. אני רוצה לומר לך, יקרה, שעם כל תחושת הבדידות שאופפת כרגע, זה באמת לא נעים, אבל לבד את כבר לא. .. יש לך פה המקום לשתף. ואנחנו נחבק. (((((נופרי)))))). .. ליל מנוחה, שם ים.

 

[גיל גיל]

נופר יקרה...

אבודה? אז תני לעצמך למצוא את הדרך החוצה! איך תמצאי את הדרך החוצה? בואי נתחיל בזה שתגדירי לעצמך מה הדבר שאת הכי רוצה כרגע שיפתר, ותתחילי בו. אם זה הידיד, פשוט דברי איתו. תסבירי לו כמה הוא חשוב לך ושמה שלא היה, לא היה בכוונה. אני משער שיש לך מושג כלשהו למה הוא מתנהג ככה, אז כיוון כללי יש לך... כנ"ל לגבי החברות. לגבי החברה שבחו"ל. מה לעשות... אנשים עוזבים אותנו לפעמים, אבל אנחנו ממשיכים כי אנחנו אנשים עצמאיים! אנחנו לא חייבים להיות תלויים באחרים, אבל ברור שמותר לך להתגעגע... מוות... איזו מילה שחורה... אין נחמה למוות. אני יודע. שום דבר לא יכול לנחם אותך וכך זה גם צריך להיות. האבל שלך הוא דבר אמיתי ונכון ואין שום סיבה שלא תרגישי אותו כי אחרי הכל, מישהו שכנראה היה קרוב אליך, עזב אותך לתמיד... תני לאבל שלך להיות שם. תרשי לעצמך לחיות עם האבל, הוא לא יעלם אף פעם, אבל הכאב יחלש. עכשיו כמה מילים אחרונות... יש לי תחושה שכל האירועים שקרו לך לאחרונה ביחד, הם מעגל כלשהו שממנו את לא יכולה לצאת בלי לשבור לפחות חלק אחד שלו... תתמקדי בזה! תתמקדי בדבר אחד שאת יכולה לפתור, ותשקיעי את המאמצים שלך בו! אין מה לעשות כנגד המוות, אין דרך להחזיר את החברה שלך לארץ, אבל יש דרכים ליישר את ההדורים בינך לבין החברים, ויש ויש דרכים להיות מאושרת! בינתיים, עד שיהיה לך הכוח, תשארי איתנו פה!!! אנחנו מבטיחים להיות איתך כשקשה לך!

 

[נופר קטינה ירושלמית]

לכולם

שוב...תודה!!!!!! אולי זה באמת זמן של משבר...זה יעבור לי אבל ברגעים האלה כל כך קשה לי...אני מרגישה שאני תקועה במבוי סתום שזהו...נגמר לי, פשוט נמאס אני צריכה להתעורר בבוקר ולחזור לאותו סיוט רובכם אמרו לי להתמקד על דבר אחד...זה מה שאני עושה...באותו ידיד, אבל הוא לא מוכן לדבר איתי הוא פשוט שונא אותי, וכל פעם שאני חושבת עליו אני נשברת, ומבינה שזהו...זה נגמר ביננו כבר הצלחתי להפנים את זה שהוא שונא אותי אבל זה עדיין קשה להתמודד עם זה אבל שאני חושבת על זה היו לי תקופות יותר קשות בחיי הקצרים אולי זה בגלל גיל ההתבגרות וצודקים אין דבר כזה חיים מושלמים...אבל כל אחד והבעיות שלו, וכל אחד מתמודד איתם בצורה שונה, הלוואי שהייתי יכולה לעזור לכל אלה...ת´אמת אני פתרתי את רוב הבעיות שלי החברה שעברה לחו"ל...מצאתי את האימייל שלה החברה שעברה דירה...החברה הכי טובה שלי וככה זה ישאר תמיד! חברה אחת שהשלמתי איתה נותרו עוד 2 בעיות החברה...שלדעתי זה כבר אבוד ניסינו הכל זה פשוט לא הולך אבל עדיין היא מאוד מאוד חשובה לי והידיד שאני מקווה מאוד מאוד מאוד שיבין כבר שלא רציתי לפגוע בו...טוב אולי ניתן לזמן לעשות את שלו תודה על התמיכה ב-

נופר

 

[נופר קטינה ירושלמית]

להרגיש טוב...

חזרתי לפה עם הרבה מצב רוח טוב...(אחרי טבלה וחצי של שוקולד פרה) ת´אמת שאני דיי חולה אבל זה יעבור...שכבתי במיטה וחשבתי שבעוד 20 שנה כשאני אהיה מבוגרת אני אחשוב על גיל ההתבגרות ואצחק על הבעיות שלי יש לי טיול שנתי יום שלישי זה ממש משפר את מצב הרוח (חבל שלא חשבתי לפני שאכלתי) טוב אני חוזרת למיטה...יש לי חום וואי מבאס יום טוב לכולם love nofar