עצבנית

עצבנית

בתי בת 5.5 מאוד חכמה אבל גם מאוד עצבנית. אם משהו לא מוצא חן בעיניה היא מייד משמידה מה שיש לידה זורקת חפצים משתוללת בוכה נופלת על הריצפה צורחת ולפעמים גם מקללת .דיברנו איתה המון פעמים שאפשר לדבר במקום לזרוק ולשבור וזה עזר רק לאותו הרגע .זה כל הזמן כך אנחנו אובדי עיצות .יש לציין כשהיא במסגרת גן חוג וכו... ( מחוץ לבית ) היא שונה , זה פשוט לא יאמן. מה עושים דחחחחוףףףףףף עזרה .
 
נושא: "יש אור בקצה המנהרה"

שלום לך וברוכה הבאה לפורום, המשפט האחרון שלך מאוד אופטימי. ואני אסביר גם למה. את כותבת:"יש לציין כשהיא במסגרת גן חוג וכו... ( מחוץ לבית ) היא שונה , זה פשוט לא יאמן." משמעו הילדה בוחרת את התנהגותה. יש לה מסוגלות לבחור ולהחליט מתי להופיע כ"עצבנית" ומתי לשתף פעולה. ילדים מכוונים את ההתנהגות שלהם ל"קהל". במקרה זה אתם ה"קהל" שלה. היא למדה שהתנהגות כפי שאת מתארת מניבה הרבה התייחסות : אתם מתרגשים, אכפת לכם, אתם מתגייסים כל כולכם - מסבירים לה. הילדה זוכה להמון התייחסות. אז למה שתחדל? אני מציעה לכם : א. להתעודד מכך שהילדה יכולה להתנהג גם אחרת. ב. לצמצם התייחסות להתנהגות ה"עצבנית" שלה. ג. לתת לה התייחסות רבה ,חמה ונדיבה כאשר היא רגועה, מתייחסת בכבוד לחפצים, מדברת בנימוס - לתכונות אותם אתם רוצים לפתח בקרבה. גישה זו עשויה לקרב את ליבותיכם, לשפר את היחסים, לחזק את רוחה כיכולה להתנהג גם אחרת. ילדים זקוקים לאמונה, להכרה ולהערכה שלנו להתנהגותם. נסו לתת לה שפע ממה שהיא זקוקה לו כדי שלא תרגיש שהיא צריכה לתבוע התייחסות בדרכים אחרות. בברכה, עינת גבע יועצת משפחתית מכון אדלר.
 

גלית553

New member
היי עינת

היי, הראת לי צד בהתנהגות שלה שלא חשבתי עליו. להפסיק להתייחס כבר ניסינו, אך זה גרר עוד יותר טרדה. גם לתת לה התייחסות ניסינו, אך לא בצורה שאת כתבת. ננסה את זה באופן יותר חם ואוהב. תודה רבה, אני מעריכה את זה מאוד! גלית
 
למעלה