עצבות

עצבות

שלום לכולם, אספר את הסיפור שלי בקצרה:
שמי ד', בחורה בת 20 מת"א. במשך כל תקופת ההתבגרות שלי הייתי נערה די עצובה ברוב הזמן. היו לי חיי חברה טובים מאוד והייתי מקובלת מאוד, אבל עדיין הייתי עצובה. קשה להסביר למה. (אולי כי נחלתי כמה אכזבות בשנים האלה)
עד גיל 18, עם סיום הלימודים התחלתי לחוש אחרת. התחלתי לעבוד בעבודה חדשה, הכרתי אנשים חדשים ויצאה ממני בחורה אחרת, שמחה, חייכנית, צוחקת, אפילו בדרנית. לא האמנתי על עצמי. אני מגיעה ממשפחה מסורתית אז עשיתי ש"ל, ושם פרחתי עוד יותר עם הנתינה לאנשים שזקוקים לי. זו הייתה השנה הכי שמחה בחיים שלי, למרות שהיא היתה רצופה קשיים.
במהלך הש"ל חזרתי בתשובה, והייתי לפני שנה במדרשייה הרחק מהבית (לימודי תורה). מגמת השמחה נמשכה גם במדרשייה (בחצי השנה הראשונה, בשניה העצבות חזרה) הייתי שם שנה ואז חזרתי למקום מגוריי במרכז, ועכשיו אני בסוג של חזרה לאחור.
הבעיה היא כזאת: אני חשבתי שכל נושא העצבות קשור לעניין הדרך - שהייתי עצובה כי לא הייתי דתיה וכי כביכול לא הייתה לי משמעות, אבל הסתבר לי שגם כשהייתי דתיה העצבות הגיעה אלי. חברה טובה אמרה לי שכנראה העצבות לא קשורה לדרך, אלא למשהו נפשי יותר ופנימי יותר.
אין לי כסף להרשות יועצת\פסיכולוגית אז אני פונה אליכם, לתובנות, עצות, הארות....
תודה ולילה טוב, ד.
 
עצבות לכשעצמה

היא חלק בלתי נפרד מהחיים.
קורים לנו דברים ואנו מגיבים רגשית - לפעמים בשמחה לפעמים בעצב. כשאנחנו באיזון אנו מגיבים באופן ההולם את הסיטואציה. כלומר, עצובים כשיש על מה להיות עצובים ושמחים כשיש על מה לשמוח.

כשמרגישים שמחה או עצבות שאינה הולמת את מצבי החיים, או אז מתחילים לחשוב שמדובר בבעייה באיזון מצב הרוח. הבעייה יכולה להיות מאוד חמורה או מאוד קלה.
איך יודעים מתי קל ומתי חמור? לפי יכולת התפקוד שלך. אם את מצליחה לתפקד, הבעייה נחשבת ל"קלה" אם לא, ואת מוצאת את עצמך מושבתת בגינה, עושה פחות ומשתתפת פחות - או אז הבעייה נחשבת ליותר "חמורה"

וכמובן יש את העניין הסובייקטיבי שלך של תפיסת איכות חייך. יכול מאוד להיות שבעייתך "קלה", שאת מתפקדת, אבל אינך מרוצה מזה שמצב הרוח שלך לא באיזון ורוצה לאזנו יותר טוב.
מה עושים? לומדים מה מאזן אותך. מדובר בתהליך.
אפשר ללכת לפסיכיאטר ולקבל טיפול תרופתי, אבל אם מצבך "קל" אפשר גם לעשות דברים לבד. למשל ללמוד מה ניתן לעשות על ידי קריאת ספר, ולהתחיל לנסות את הדברים שמומלצים שם בכוחות עצמך.

כהתחלה, ממליצה לך לקרוא את הספר "ללא פרויד ללא פרוזאק" ולראות אם זה מדבר אליך ואת מסוגלת לבצע לפחות חלק מהדברים כדי להתחיל לראות מה עוזר לך.

 
ילדה טובה -חברתך צודקת לגבי מצבך. בטעות,לדעתי

אנשים חוזרים בתשובה כי נדמה להם שהדרך החדשה תפתור את בעיותיהם ואת קשייהם בחיים.זה סוג של בריחה מהתמודדות.אלה שזה עושה להם טוב - שיהיו בריאים,אך

בעומק נפשם הם נשארים עם אותם משקעים מהעבר.

מומלץ שכן תמצאי דרך לקבל טיפול טוב.אפשרויות מוזלות קיימות באמצעות : קופ"ח ,קליניקות באונברסיטאות (גם לא לסטודנטים),באמצעות לשכת הרווחה - חינם.

חשוב מאוד שתמצאי את המטפל / ת הטובים לך ביותר,וחשובה נחישותך להתמודד עם תהליך הטיפול . זו הדרך הנכונה והטובה כדי לפתור מצוקות נפשיות וקשיי חיים,כי מציאת

הסיבות והגורמים בעבר והבנתם העמוקה יוצרים תהליך "שיקומי" לנפש ולאדם.בהצלחה.
 
למעלה