עצבות של בוקר....

מרשמלית

New member
עצבות של בוקר....

מסרבת העצבות למות מסרב הכאב לדמום בשקט הדמעות ממשיכות כל כך מלוחות כל כך עצובות ממקום כל כך חם ואוהב יורדות במורד הפנים מרטיבות את הבגדים מרטיבות את הלב... לפעמים טיפות קרות של כאב מחלחלות לתוך הבשר מרקיבות כל רקמה בדרכן והן לבדן כל כך חזקות כל כך בטוחות בלתי מנוצחות שקופות וכואבות כל כך שורפות מדגדגות בכל הגוף מבשרות על בואו של משהו יותר גדול מספרות לי הוא כבר כאן......
 

24ר

New member
מרשמלית - האם גילית שמץ של אופטימיות בשיר שלך

אצלי הדמעות לא יורדות , לעיתים רחוקות בנסיעה או לבד במקלחת , העצב שלי כל כך עמוק , כלוא בפנים , הפנים שלי נפולות הגב שלי כפוף, הלב שלי כבוי . ממשיכה לחפש מוצא הלוואי ואמצא ....
 

2א מאה2ה

New member
נחמת הדמעות ../images/Emo201.gif

הכאב אוחז בך ביתי , אוספך אל חיקו העצב הזה הנדבק אל מותו עוטפות הדמעות את לחייך שוטפות את כאב חייך דמעות של חסד הן עיטפי אותן גם כן שלא תתגעגעי אליהן פן יחסרו עת יעלמו יום אחד תתעוררי והן ימוגו את תרצי לזעוק היכן אתן דמעות סוררות שובו אל חיי קשטו את לחיי את עיניי והן דום!!!- יאלמו הכאב ישרור בתוכך פנימה בחוץ תיראה עננה קלושה מי שיחוש בך (מתי מעט ) ישאל לנפשו , לאן נעלמה התוגה? יעזבך לנפשך וימשיך לדרכו.. קשה לי אחות יקרה בימים אלו בלי הדמעות קשה עם השמש הזורחת קשה עם משב אוויר המתבדר קשה עם בוא החשכה עולם כמנהגו נוהג איך לא נפלו השמים? הכיצד זה לא תרעדי ארץ!!!! הן אדירה שבאדם לוקחה את אשתי קיבלת אל חיקך אדמה שמעדן אוררה את נשמתה אספתם אליכם שמיים אדומים מדם הכיצד זה לא יזדעדע העולם ואין דמע ואין זועק רק זיכרון עמום וחוסר גדל והולך חוסר קיים ויש. ממשי ומוחשי איספי את הדמעות ביתי הן דמעות של חסד שימרי אותן לימים של חוסר מומי.
 

nomies

New member
מנהמת הלב הדואב יוצאות המילים כואבות ומיטיבות

 
למעלה