עץ הדעת

[twigy]

עץ הדעת

מה העניק עץ הדעת לאוכל פירותיו? שני פירושים: 1) נותן יכולת להבדלה מינית (זכר רוצה נקבה ולהפך) 2) נותן יכולה להבדלה מוסרית (בין טוב לרע) הפירוש הראשון נשלל עם קיומה של הקהילה ההומולסבית. לפי הפירוש השני, המקובל ביותר, רק אחרי שהם אכלו מעץ הדעת זה העניק להם יכולת להבדיל בין טוב לרע סימן שלפני כן לא הייתה בידם יכולת זו, אם כן אין אלוהים יכול להעניש אותם על כך שהם אכלו מעץ הדעת מכיון שהם לא ידעו שהפרת איסור האל היא דבר רע. האם זה מוסרי מבחינת האל - להעניש אדם כאשר אין הוא יודע שהוא עושה מעשה רע ?

 

[morning star]

עץ הדעת כמטאפורה

הרי לא ניתן להעלות על הדעת, אחרי בחינה של כמה תרבויות בעולם, כי לכולם מושגי רע וטוב זהים. אני גם מביט בדברי התורה כמטאפורה. כאשר האדם החל להבחין כי ישנם דברים שעושים לו "טוב" ואחרים עושים לו "רע" וברגע שהחל להבדיל ביניהם, אז איבד את תמימותו (=גן עדן, שבו לא היה צריך לעבוד קשה). הדבר מזכיר גם את משל 4 דורות בני האדם של היוונים... שלך הנווד

 

[deyulia]

המהות היא באיסור

אלוהים הטיל איסור, כך שהם לא ידעו אם זה טוב או רע לאכול הם ידעו שזה אסור, הם לא היו אמורים לדעת מה יקרה אם יפרו את האיסור,הם פשוט לא היו צריכים לגעת- אבל כמו שאומרים הסקרנות הרגה את החתול.

 

[twigy]

על אותה מידה

יכול להיות שהאדם חשב שהוא עושה מעשה טוב (!) כשהוא אוכל מעץ הדעת

 

[mr. man]

ואני מצטט

בראשית ב, 17: "ומעץ הדעת טוב טרע לא תאכל ממנו, כי ביום אכלך ממנו מות תמות" ה´ צווה על האדם לא לאכול מעץ הדעת. לא הייתה לו בחירה. בקשר ל"מות תמות" - כנראה שהכוונה היא לא שאדם ימות, אלא שהוא יגורש מגן עדן ואז לא תהיה לא גישה לעץ החיים (שאותו מותר היה לאכול).

 

[twigy]

ומזה כבר אי אפשר להתעלם

כשרשום בצורה מפורשת מות תמות איך יכול להיות שמתכוונים לרק גירוש ?! הוא אמר במפורש מות תמות במקרים רבים אחרים בתנ"ך מוות מציין מוות האיום הזה בא להפחיד את אדם וחווה ופשוט לא התממש.

 

[mr. man]

אבל הכוונה

הכוונה היא לכך שהוא לא יהיה בן אלמוות יותר. מות תמות - מתי? הוא ימות. אין טווח זמן ולכן יש לו זמן מוגבל לחיים במקום חיי נצח. בהצלחה מחר (וגם לי) בבגרות בתנ"ך!

 

[hsotrt]

מיכאל!!! ממתי אתה פה?

 

[twigy]

(כותב כאן שעה לפני הבגרות בתנ"ך)

עוד משהו, אם אתה אומר שהוא מות יומת והכוונה לכך שהוא ימות וחייו יהיו מוגבלים לטווח של זמן כלומר שלפני שהוא אכל מעץ הדעת וחיי בגן עדן חייו היו חיי נצח אבל זה לא ייתכן כי אחרת מה התכלית של עץ החיים ! בקיצור יש פה באג.

 

[mr. man]

(כותב כאן אחרי הבגרות בתנ"ך)

כנראה יש פרט שאתה לא מבין - לא היה איסור על אכילת את עץ החיים. מותר היה לאדם לאכול מעץ החיים בניגוד למה ש- 99% מהאנשים חושבים. לאדם היו חיי נצח משום שהוא אכל מעץ החיים - ובעת גירושו מגן עדן הוא לא יכל יותר לאכול מעץ החיים ולכן הוא הפך לבן אלמוות. בבית ספר אמרת לי משהו על שומרים שהוא שם על עץ החיים - זה קרה אחרי הגירוש כדי שלא יהיה ניתן לאכול מעץ החיים. ברור עכשיו?

 

[mk51]

זכות הבחירה

"אלוהים" נתן לאדם את זכות הבחירה וכמו לכל בחירה יש תוצאה מסוימת בבחירתם זו הם שילמו בגירוש מגן העדן זה בה ללמדינו כי לכל פעולה יש תוצאה כמובן עם עומקים שונים מעבר לפני השטח

 

[חנה גונן]

למק-זכות הבחירה.....

הדבר הכי גדול שאלוהים נתן לנו(לפי דעתי). שלך חנה גונן

 

[אליקים]

מגן עדן, לגיהנום.

התורה איננה כל כך פשוטה. מאחורי סיפורים, הנראים כביכול רגילים, מסתתרים דברים שונים לחלוטין. סיפור גן העדן למשל, מסביר את בחירתו של האדם, להפוך מרוחני לחומרי. המוות שמוזכר, איננו מוות פיזי, הכוונה למוות רוחני. באותו רגע שאדם טעם מפרי עץ הדעת, הוא התחיל ליצור, את הטוב או רע, את היפה או מכוער. האדם היה בגן עדן בחסד אלוהים. אלוהים העניק לו, מתוך אהבה גדולה, את הרוחניות, את ההבנה, את גן עדן. האדם לעומת זאת, בחר לוותר על כך, הפיתוי לדעת, התגבר עליו, מאותו רגע, הפך לחומרי, גן עדן מבחינתו, הפסיק להתקיים והגיהנום נולד. אם ברצונו לחזור לגן עדן, עליו להשיג זאת בזכות, עליו להרויח זאת, עליו להשתנות. עליו לחזור בתשובה! כל טוב אליקים

 

[נוגעת, לא נוגעת]

גן העדן האבוד - מסלול חד סיטרי

הידע הוא סוג של פקיחת עיניים - שהרי קודם לכן - הם לא ראו את עירומם שלהם.. מבלי הידע הנ"ל - החיים היו גן עדן. אתה טוען - זהו ידע חומרי. או קיי, אבל.. פעם שאתה יודע.. אינך יכול למחוק את הידיעה ממוחך. אינך יכול להשיב את המצב לקדמותו. זוהי דרך חד סיטרית. מי שיודע שהוא ´עירום´ - לא יוכל להתנהג כאילו שאינו יודע את זה. לפיכך, לפי דעתי, הסיפור הזה מתרפק על ´גן עדן אבוד´ - ובא למתן את הצמא הבלתי נדלה של האנושות להוסיף דעת. "יוסיף דעת יוסיף מכאוב". אתה יכול לראות את המגמה הזו גם בסיפור מגדל בבל. אני רואה בסיפורים הללו אזהרה - הזהרו מהרחבת הדעת שלכם - לעיתים עדיף לחיות בגן עדן של שוטים... כי מרגע שנטעם מהדעת, אין לנו שמחה עוד. ו....

אוף, כמה שזה נכון....

 

[אליקים]

דרך דו סיטרית

הידע הנו סוג של פקיחת עיניים... או גם סוג של כיבוי אור... הם לא ראו את עירומם שלהם... לא כי הם היו ללא בגדים. הם היו ללא אגו... אדם היה בגן עדן ערום. כוונה: כל עוד אדם היה בגן עדן, הוא לא היה משועבד לאגו... ערום = ללא אגו. ידע יוצר מחסום, הוא לא המחסום. על האדם להסיר את המחסום. מאותו רגע הידע יפסיק להפריע. הדרך מ-, ול-, גן עדן, הנה דו סיטרית. בהקשר למגדל בבל. מעתיק לכאן תגובה שניתנה בפורום אחר. התשובה לאביב ניתנה, בעקבות טענתו, שהתבלבלתי בין, בינה להבנה. ===================================================================== אביב שלום ידע והבנה הנם תהליך. בינה וחכמה הנם תוצאה. מה לעשות שבעברית(כמו בשפות אחרות), אין אפשרות להסביר הכל על ידי מילים ואין מילים לכל הסבר. אם לומדים בבית ספר חשבון, הלימוד הנו ידע, התוצאה הנה "הבנה". זו לא אותה הבנה, שאליה מתכוונים, כשעוסקים במודעות פנימית. ההבנה של הידע הנה, הסקת מסקנות, לוגיקה, אפשרות להתקדם הלאה. ההבנה האחרת אינה קשורה ללימוד מסוג זה, היא אכן קשורה בצורה מסוימת, ללימוד, אבל לא של בית ספר מהסוג שאנו מכירים. בכדי להגיע להבנה של בית ספר רגיל, מספיק מורה עם אסמכתה, ספרים, תלמיד ורצון. בתי ספר כאלה יש בשפע, הם קלים מאד לזהוי. בכדי להגיע להבנה של "בית ספר אחר...". הסיפור שונה, קודם כל צריך למצוא "בית ספר", בתי ספר כאלה נדירים מאוד וגם אם נתקלים באחד כזה, הסיכוי לזהות אותו קלוש ביותר. אם קרה הדבר הנדיר ונמצא "בית ספר", לא כל אחד מסוגל ללמוד בבית ספר מסוג זה, אם מצאנו ואנו מסוגלים, הסיכוי להצליח נמוך מאוד. זו הסיבה שאנחנו לא מחפשים. זו הסיבה שאנחנו לא מוצאים. זו הסיבה שאנחנו לא יודעים. זו הסיבה שאנחנו לא מבינים. התוצאה עירבוב של מילים עם כוונות שונות ושימוש לא נכון בהם. את זה יוצר הידע ואת זה עלינו להפסיק. מגדל בבל! לא התבלבלתי. ===================================================================== כל טוב אליקים

 

[נוגעת, לא נוגעת]

בוא ונשחק קצת עם המילה ´ידע´

ידע... י´ - אנרגיה גבוהה/קוסמית - אם תרצה - אלוהית, .....או אם תרצה - יכולת, כוח מניע ד´ - היא הדלת שצריך לפתוח כדי שהאנרגיות הללו יגיעו לתודעתך ע´ - זוהי העין הנפקחת על מנת לראות את אותו דבר שאליו נפתחה הדלת. לפיכך אינני יכולה להסכים עם הטענה שלך שהידע מוביל לסגירה של אור. והעירום.. אינו מתקבל על דעתי כפשוטו. מה זה חשוב איך תקרא לזה. ברגע שקיימת מודעות לו - אי אפשר להתעלם ממנה. ובאשר לפירוש שלך: ערום = חוסר באגו?! אינני מסכימה איתך לחלוטין. קודם לא היה להם אגו? אז מדוע אדם דיבר על בדידות?! מדוע חוה היתה צריכה להיות מצלעו על מנת להיות ´צנועה´?! מדוע היא נכנסה לשיחה עם הנחש?! השורש דע הינו הדרך אל האמת. אתה צריך רצון - אדע, אתה צריך כלי - מדע (בלי להתווכח מהו טיבו של מדע זה) ורק אז תוכל להגיע אל הדעת. אבל שוב, מקורותינו טוענים שיוסיף דעת יוסיף מכאוב. אכן ידע אינו מחסום, וגם יכול ליצור מחסומים, גם בזה אני מסכימה איתך. אבל אינני מסכימה איתך שידע מוביל רק להבנה. אלו הן הרמות הנמוכות של העיסוק בו. מתוך ידע והבנה אתה יכול להגיע ליישום, לאנליזה, לסינטזה ו..... אוי ואבוי... גם להערכה. בסיפורי המקרא מודגשת הגישה שלא רצוי שאדם יגיע למצב שבו הוא ידע כל כך הרבה עד שתהייה לו היכולת להערכה. הוא עוד עלול להעריך מחדש את היותו סר למרות זו או אחרת. כי אין לבטוח בבחירה שלו. כי אדם לא נולד עם ערכים, הוא נולד עם היכולת לחוש אשמה. החברה שבה הוא גדל מלמדת אותו לגבי מה הוא אמור לחוש כך. מוטב שאדם לא יידע יותר מידיי. אינני אומרת את זה בציניות. ייתכן שיש הרבה חוכמה בגישה הזו. אבל.... התפיסה התרבותית שלנו השתנתה במרוצת השנים... והרחבת הידע הפכה היום לערך בפני עצמו. מי יודע אם לא הוצאנו את עצמינו בכך מאותו גן עדן אבוד... ו....לא. לא שיכנעת אותי בדבר הרוורסביליות של התהליך.

 

[אליקים]

הדרך החוצה שונה מהדרך פנימה.

לצאת מגן עדן, לקח יום. לחזור אליו, יכול לקחת, הרבה מאוד חיי אדם. לא היתה שום כוונה לשכנע. זה גם לא ניתן. בסך הכל, אנחנו משחקים עם מילים. רק גירדנו את קצה קצהו של הנושא. הדברים הרבה יותר עמוקים. התורה, מצפינה בתוכה, הרבה סודות. את באמת מצפה, שבאמצעות מילים, נצליח לגלות אותם. נאמר שהצלחנו לגלות אותם, האם יש סיכוי גם לפתור אותם. נאמר שהצלחנו לפתור אותם, איך בדיוק נצליח למסור אותם לאחרים? הדבר בלתי אפשרי, אבל מה לא עושים בכדי לנסות למצוא. הרי הסקרנות, לעולם מסתתרת בתוכנו. חלק מהאנשים, לא מושפעים ממנה, לכן הנושא, לא יעניין אותם. חלק מהאנשים, כן מושפעים ממנה, לכן הנושא, תמיד מעסיק אותם. כך נולדים פורומים. זהו בדיוק ההבדל בין באר למעיין. כל טוב אליקים

 

[shabaz]

ההבנה היא עצמית לא?

לך תנסה להסביר למישהו משהו, שהתפיסה שלו שונה בתכלית משלך. ועם אתה גם לא יודע לבטא את עצמך (כמוני) אז בכלל אין לך מה לנסות. אתה צריך לעבוד עם עצמך לפי דעתי. לא לשתף אחרים, כי הם רק יפריעו לך עם הבורות, או אפילו עם החשיבה שאתה משוגע. מוסיף דעת מוסיף מכאוב? אני מניח שזה נכון חלקית. כי הרי, דעת הוא מוסיף לרע, אבל מצד שני, הוא מוסיף ידע שהוא נגד הרע, משמע טוב, או נייטרלי אם אתם רוצים. נוצר איזון, כמו בטאי צ´י, עם היינג והיאנג.

 

[נוגעת, לא נוגעת]

אתה באמת מאמין ש..

אפשר לחזור לגן עדן בחיים? ואם כן, איך היית משרטט אותו? (ולמען הסר הספק - השאלה בהחלט אינה נשאלת בציניות)

 

[אליקים]

תתחילי לנגוע

קודם כל, לא מאמין! אחר כך: אפשר לחזור ל"גן עדן"! בחיים? החיים לעולם אינם נפסקים... גן עדן, איננו מקום על המפה. הוא איננו מקום חיצוני, פיזי. לשרטט לך אותו? אכן ככינויך כן "את", נוגעת לא נוגעת. יודע שלא שאלת בציניות! מותר לך לשאול שאלות בציניות, זאת זכותך. בדיוק כמו שלשבז מותר לכתוב ולהעיר. ברוב המקרים כאשר אדם מגיב בציניות, הדבר איננו מעיד על זילזול, אלא על מבוכה, שלו עצמו. אולם בכדי שלא יחשבו, שהנה הוא פתאום מתענין ב"שטויות", הוא מסווה זאת בציניות. הציניים לעולם אינם משוגעים. הרציניים תמיד. כולם מחפשים, גם הצינים. כאשר אדם כותב לדוגמא: אינני מאמין שיש... או אינני מאמין ב... סימן שהוא במצוקה הרבה יותר גדולה. לא לכל אחד, יש את האומץ, להודות בכך. הפחד מפני גילוי האמת, הרבה יותר גדול, מהפחד של חיים בשקר. כל טוב אליקים