קרני המקורית
New member
אל תתבלבל
אני קוראת את שאתה כותב לאורך השירשור - את מה שכתוב וגם את מה שלא כתוב. כשאני קוראת בין השורות אני מזהה שם משהו אחר. אני שומעת אותך כואב את העדרם של הילדים, את השקט הזועק של חסרונם. ומשם אתה מגיע באופן אוטומטי להעלאת ספקות ולתהיות על הצעד שנעשה - הפרידה. אולי אני משליכה מעצמי אליך, כי גם אני חוטאת בכך לפעמים. מערבבת את הכאב והקושי עם החששות וההתלבטויות האם הדבר שנעשה נכון. ברגעים שאני "מפוכחת" אני יודעת לזהות את זה. שמן ומים שמתערבבים זה עם זה זה אך לא נמהלים. לא נמהלים כי יש לכך סיבה - הם לא קשורים זה לזה. הכאב הוא כאב. הפרידה היו לה הסיבות שלה. אני מקוווה שלא טעיתי בקריאתי אותך. ואם כן, איתך הסליחה...
אני קוראת את שאתה כותב לאורך השירשור - את מה שכתוב וגם את מה שלא כתוב. כשאני קוראת בין השורות אני מזהה שם משהו אחר. אני שומעת אותך כואב את העדרם של הילדים, את השקט הזועק של חסרונם. ומשם אתה מגיע באופן אוטומטי להעלאת ספקות ולתהיות על הצעד שנעשה - הפרידה. אולי אני משליכה מעצמי אליך, כי גם אני חוטאת בכך לפעמים. מערבבת את הכאב והקושי עם החששות וההתלבטויות האם הדבר שנעשה נכון. ברגעים שאני "מפוכחת" אני יודעת לזהות את זה. שמן ומים שמתערבבים זה עם זה זה אך לא נמהלים. לא נמהלים כי יש לכך סיבה - הם לא קשורים זה לזה. הכאב הוא כאב. הפרידה היו לה הסיבות שלה. אני מקוווה שלא טעיתי בקריאתי אותך. ואם כן, איתך הסליחה...