עץ גודגדן חולה

[פול קוגן]

עץ גודגדן חולה

שלום לכולם!אולי מישהו מבין בנושא ויוכל לעזור.יש לי עץ גודגדן (דובדבן מתוק) כבר הרבה מאוד שנים.עץ די גדול ,ובכמה שנים אחרונות או שהתפתחה אצלו איזושהי מחלה או חדר לתוכו מזיק כלשהו.כתוצאה מכך חצי עץ התנוון ואני מנסה להציל אותו. אני מצרף תמונה ובה ניתן לראות מין הפרשה על הענפים כמו דבק שיתקשה.אם מישהו יודע מה אפשר לעשות כדי לטפל בו אודה לכם מאוד.פול

 

[מ ש ה 53]

היי. אם איני טועה, שאלת כבר את השאלה הזו, והצגת יותר מתמונה
אחת. אבל לא סיפרת לנו היכן גר העץ, ויתכן גם, שאין לחברים כאן ניסיון רב מדי עם
העץ הזה. בכללי, גודגדן אוהב אזורים קרים, ואם אינך גר ממש בצפון הארץ או
ברמה"ג, הרי שרק סביר, שהעץ לא יתפתח כראוי וגם לא יניב פרי.

 

[ענת אלון]

התיאור הזה נראה קצת כמו נברן גזע כלשהו - יוצא שרף וחצי עץ מת

כנראה שיש נברנים והרבה, וכבר אבוד. אבל אולי אני טועה.
משה - הגבתי אליך כי אני לא מרגישה שיודעת מספיק כדי לקבוע דעה בעניין.

 

[מ ש ה 53]

ענת יקירתי, דעי שעצים ממשפחת הוורדניים, אכן רגישים לנברני
גזע ולא לאחד אלא ליותר. הגרועים שביניהם הם סס הנמר, קפנודיס ויקרונית השקד,
אבל יש כנראה גם נוספים...
מעבר לכך, עצים וורדניים נוטים להפריש שרף בשעת מצוקה, כמו בעת צמא או
בעודף השקייה.

האיש (כדרכם של מרבית השואלים כאן), לא טרח גם ולא קרא את הנחיות הפורום,
והוא לא "גילה לנו" היכן נמצא העץ. ומכיוון שמדובר בעץ בעל דרישות מיוחדות, הרי
שהתשובה תהיה מחולקת לשתיים:
א. האם העץ נמצא באזור שמתאים לו?
ב/1. האם יש כאן אנשים שהתנסו בגידול העץ הזה במקום שמתאים לו?
ב/2. ... ובמידה שכן, האם הם מספיק מנוסים, כדי שיידעו מה להשיב? מנהל הפורום
(עם כל הכבוד לו), לא מכיר את כל התשובות, ולכן, הוא נמנע מראש מלהשיב.
הוא ענה בכל זאת, רק מכיוון שהשואל הופיע שוב וחזר על שאלתו.

 

[ענת אלון]

תודה

 

[אבי519]

לצערי ולדעתי העץ ימות ולא תצליח להציל אותו

אלא בטיפול אינטנסיבי עם הרבה רעלים חזקים שיחדרו לתוך הגזע ויהרגו את הזחלים שנוברים בתוכו וזה ממש לא כדאי לך גם מבחינה בטיחותית ובריאותית וגם כספית .
לדעתי הסיבה שקשה לגדל ורדניים ברצנו זה בגלל שהם מתאימים לארצות קרות ששם הקור בחורף מחסל את המזיקים האלה.
אני בגלל זה לא מגדל אצלי עצים מסוג ורדניים (שזיף, דובדבן, אפרסק, משמש, שקדים, תפחים, אגסים ,וכן הלאה ).

 

[פול קוגן]

תודה אבי!