עפיפונפש

עפיפונפש
קשרתי את נפשי לחוט
ושלחתי גבוה
לשוט-ט בין ים עננים
למדבר נשמות
רק רציתי להסתבך בחוט אחר
בקשר חזק
איפה את?
 
המדבר הוא המקום אליו הולכים
בייחוד אנחנו, כי אנחנו לא מהבוכים.

המדבר הוא המקום להתעמת עם העובדות
ביתן של כל הנשמות האבודות.
ולפתע פתאום נעלמים הפחדים,
בדיוק כמו פעם שעוד היינו ילדים
ללא הפרדה של בנות ובנים

ברוחות המדבר המחשבות מתחדדות
יחד עם להבות האש המרקדות
החרדות באחת מתאדות.
והנחיתה על הקרקע הקשוחה
לנשמה הפגועה היא כה רכה

ואז צריכים לחזור לשגרה
וכל הדרך את חושבת כמה שהיא לא מגרה
ודמעה סוררת,חצופה
מעיניך את באצבע אחת מעיפה.
בדמעה השניה נלחמת שלא תעז לצאת
עוד לא חזרת ושוב את עצמך את לא מוצאת
 
במדבר הולכים
כדי למצוא אי נווה.
או לפחות את הפטה מורגנה.
בשביל רגעי קסם
אף שביל הוא לא יותר מידי
 
למעלה