עפיפונים שעמם אותי.

[flowr..]

עפיפונים שעמם אותי.

(ה-60 עמודים שהתחלתי לקרוא). אני רוצה לקרוא משהו חריף וזורם. אני יודעת שזה מאוד מעורפל, אבל למישהו יש הצעה?

 

[ל א]

לי יש

"האופרה הצפה" של ג'ון בארת. הכי חריף שאפשר וגם זורם. עפיפונים באמת לא משהו...

 

[Rivendell]

קשה לי להמליץ ככה.

אישית אני גם מאוד אוהבת את "עפיפונים", אבל הוא לא ספר לכל זמן. תנסי לחזור אליו פעם אחרת. בכל אופן, אם תתני קצת מידע על מה את מחפשת, ומה את כן אוהבת בד"כ, אנ אשמח להמליץ.

 

[Guy K]

חריף וזורם? אולי מיץ פלפל...? ../images/Emo8.gif

לא מכיר אותך ואת טעמך, אבל בעיני מאה שנים של בדידות היה זורם לחלוטין, מצחיק מאוד, ואפילו יכול לענות על ההגדרה של חריף בחלקים מסויימים.

 

[arandiera]

סוף הדרך והאופרה הצפה

הם באים יחד בספר אחד, כך אני מכירה מומלץ בחום ולא להעליב את עפיפונים, רומן גארי הוא מהטובים ביותר. אם כי לא חריף במיוחד

 

[Rivendell]

אולי בעותק שלי היה סכר, אבל 100

שנים הוא אחד הספרים הכי פחות זורמים שקראתי איי פעם. קודם כל, לכל הספרם של מארקס קשה לי להכנס תמיד מההתחלה. אבל מאה שנים נשאר קשה כמו אגוז לכל אורך הקריאה. אני חושבת שזה ספר שצריך לקרוא יותר מפעם אחת כדי ממש להבין אותו. אישית, אני עוד מתאוששת מהפעם הראשונה

מה שכן זרם לי שלו - "על אהבה ושדים אחרים".

 

[Guy K]

תני לי לנחש -

זה היה בגלל השמות שחוזרים על עצמם כל הזמן, נכון? זו אחת הבעיות הכי גדולות שלי עם ספרים "רחבי יריעה" - השמות מתבלבלים לי ואני הולך לאיבוד. במיוחד כשאלו שמות שזרים לי. בחטא ועונשו זה היה באמת עונש, להתחיל לגלות מי זה מי. אפילו היתה לי רשימה מהמורה לספרות כדי להקל עליי. אבל לי מאה שנים זרם נורא בקלילות, אולי בגלל הסגנון. בכל מקרה מה שהחלטתי בזמן הקריאה בו הוא שאני מתייחס לכל דמות כגיבורת הספר לזמן המסויים שאני קורא עליה - וככה זה לא ממש שינה מי האבא ומי היה קודם, כולם התערבבו טוב טוב והיה לי אחלא

 

[Rivendell]

זה ללא ספק היה חלק מזה ../images/Emo13.gif

לא הצלחתי להבין מי זה מי חצי מהספר, ואני לא ממש סובלת מבעיו בהבנת הנקרא (בניגוד לשליש מתהלמידים בארץ כיום. מביש). אבל לא יודעת, גם הספר עצמו היה לי קשה.