עסקית ב"מול ים"
בעקבות הישג מרשים (לפחות בעיני המעבידים שלי) שהשגתי בעבודה - הזמין אותי הבוס הישיר שלי לארוחת צהריים במול ים שבנמל תל-אביב. למרות שהובהר לי, מעל כל צל של ספק, שאני יכולה לבחור מה שאני רוצה בלי להתחשב במחיר - הלכתי על העסקית - שהיה בין מנותיה מבחר מרשים. למנה ראשונה, הזמנו - הן אני והן הבוס הישיר, מנה של ירקות פורטבלו, יער ושמפיניון, מוקפצות ברוטב עדין, על מצע בצק עלים, עם חופן סלט רוקט וסלק. מותק של מנה - טעימ להפליא ואסתטית אפילו יותר מזה. הייתי מוסיפה קצת מלח לסלט ומורידה קצת מהפטריות, אבל לא משהו משמעותי מדי - ומכל מקום - היה קיזוז הדדי בין שני החלקים. הסלט אגב, הוגש עם רוטב יוגורט עדין - במידה שלא הטביעה את הירק. חריג במחוזותינו. אגב - היתה בתפריט מנת קוקי-סאן-זק - שנשמעה אטרקטיבית להפליא, אבל אחרי שגיליתי שהיא כוללת רק שלושה "קוקים" - החלטתי לוותר והלכתי על הפטריות. למנה העיקרית, הזמנתי אני מנת שרימפס, על מצע עדשים, לפת ובייקון - שהיתה מבריקה בטעמיה. לא פחות. נקודת התורפה - גודל המנה - שכללה ששה שרימפונים בלבד. מחוצף בעיני למנה עיקרית. הישיר - הזמין את דג היום - שהיה פילה דג ים (מיובא! כך הובטח לנו) ברוטב שמנתי כלשהו, על מצע בטטה. שוב - הטעם (כך נמסר לי) מעולה, בעוד הגודל - כך צפיתי - מביש משהו. בשלב הקינוחים - הישיר שמר על דיאטה, ואילו אני הזמנתי עוגת שוקולד דלת קמח ועשירת טעמים, שהוגשה בבריכה קטנטנה של חלב מוקצף ומעליה כדור גלידה ונילאי משובח. הכל היה טעים טעים טעים. באמת! אבל הכמות - מקוממת. מצד שני - לא נשארנו רעבים - אבל לא התפוצצנו - כך שאפשר היה להמשיך לעבוד בעליזות (יחסית) לאחר מכן. המחיר - שערוריה לאור גודל המנות - 120 ש"ח לעסקית ללא קינוח, 140 ש"ח לעסקית כולל קינוח. אם מישהו משלם עליכם - לכו על זה!
בעקבות הישג מרשים (לפחות בעיני המעבידים שלי) שהשגתי בעבודה - הזמין אותי הבוס הישיר שלי לארוחת צהריים במול ים שבנמל תל-אביב. למרות שהובהר לי, מעל כל צל של ספק, שאני יכולה לבחור מה שאני רוצה בלי להתחשב במחיר - הלכתי על העסקית - שהיה בין מנותיה מבחר מרשים. למנה ראשונה, הזמנו - הן אני והן הבוס הישיר, מנה של ירקות פורטבלו, יער ושמפיניון, מוקפצות ברוטב עדין, על מצע בצק עלים, עם חופן סלט רוקט וסלק. מותק של מנה - טעימ להפליא ואסתטית אפילו יותר מזה. הייתי מוסיפה קצת מלח לסלט ומורידה קצת מהפטריות, אבל לא משהו משמעותי מדי - ומכל מקום - היה קיזוז הדדי בין שני החלקים. הסלט אגב, הוגש עם רוטב יוגורט עדין - במידה שלא הטביעה את הירק. חריג במחוזותינו. אגב - היתה בתפריט מנת קוקי-סאן-זק - שנשמעה אטרקטיבית להפליא, אבל אחרי שגיליתי שהיא כוללת רק שלושה "קוקים" - החלטתי לוותר והלכתי על הפטריות. למנה העיקרית, הזמנתי אני מנת שרימפס, על מצע עדשים, לפת ובייקון - שהיתה מבריקה בטעמיה. לא פחות. נקודת התורפה - גודל המנה - שכללה ששה שרימפונים בלבד. מחוצף בעיני למנה עיקרית. הישיר - הזמין את דג היום - שהיה פילה דג ים (מיובא! כך הובטח לנו) ברוטב שמנתי כלשהו, על מצע בטטה. שוב - הטעם (כך נמסר לי) מעולה, בעוד הגודל - כך צפיתי - מביש משהו. בשלב הקינוחים - הישיר שמר על דיאטה, ואילו אני הזמנתי עוגת שוקולד דלת קמח ועשירת טעמים, שהוגשה בבריכה קטנטנה של חלב מוקצף ומעליה כדור גלידה ונילאי משובח. הכל היה טעים טעים טעים. באמת! אבל הכמות - מקוממת. מצד שני - לא נשארנו רעבים - אבל לא התפוצצנו - כך שאפשר היה להמשיך לעבוד בעליזות (יחסית) לאחר מכן. המחיר - שערוריה לאור גודל המנות - 120 ש"ח לעסקית ללא קינוח, 140 ש"ח לעסקית כולל קינוח. אם מישהו משלם עליכם - לכו על זה!
