עניני שיפוצים - המשך

לאב

New member
עניני שיפוצים - המשך

אתם זוכרים שקיטרתי פה בעבר על הקושי שיש לי עכשיו שאני משפצת את הבית. אני ממש נדהמת מעצמי - מכמה שהעניין הזה משפיע עלי לרעה. בסה"כ אני עושה משהו שאמור לשפר את מראה הבית, ואמנם כרוך בלכלוך ובלאגן בבית. אבל בסה"כ לא קרה לי שום דבר רע, המשפחה בסדר, הילדים בסדר העבודה בסדר - ואילו אני על הקרשים. אני קמה בבוקר בלי חשק ללכת לעבודה, אתמול הלכתי לסרט עם חברים ובכל רגע נתון הייתי מוכנה לברוח לכוון הבית והמיטה, כל הערה בעבודה מוציאה אותי מהאיפוס וגורמת לי להיות עצובה אני לא מוציאה את המתח שלי בצעקות על הסביבה - אני פשוט לא בנויה ככה, ויכול להיות שזה מה שגורם אצלי לקושי כי כל המתח נבלע אצלי בפנים, כולם בסביבה חושבים שאני נורא שלוה ואילו אני מבפנים מותשת אני מקווה שזה אכן מצב חולף, וכשהבית חזור להיות בית, וירד הלחץ היומיומי הזה של השיפוץ, שבא יחד עם העבודה וגידול הילדים - אני ארגע בכל אופן, זו התקופה היחידה שבה אני יכולה להתחיל להבין מה משמעותו של דיכאון, חוסר החשק הזה לעשות כל דבר שהוא מלבד להיות במיטה הוא חדש לי - ואני מקווה שהוא חולף
 
הי לאב

מה שאת חשה לדעתי זו תחושה זמנית ביותר כאשר זה נקודתי ונובע ממשהו חיצוני ולא רגשי כמו שיפוצים הסכנה שזה יתפתח לדיכאון קליני היא אפסית וזאת אני אומרת לך על פי שני דברים מבוססים האחד אני סובלת מדכאונות קליניים והשני בלימודי הפסיכולוגיה שלי למדתי על התפתחות הדיכאון הקליני הצורה מעמיקה ביותר שמחה בשבילך שעל פי הנסיבות תחושת חוסר החשק לכלום יעבור בקרוב כשאני במצב של דיכאון קליני אני מנתקת את כל הטלפונים בוהה בטלוויזיה בערוץ שלא מעניין אותי כמו כדורגל נמנעת מאוכל ושתייה או לחילופין אוכלת כמויות בלתי נתפסות כן שזה כבר דיכאון בשילוב עם הפרעת אכילה בזמן דיכאון אני רוצה רק לישון ולא לדעת מכלוםפשוט לחכות שיעברו כמה חודשים ועל לצאת עם חברים לסרט אין בכלל מה לדבר במצב של דיכאון זה ממש מדע בדיוני לצאת לבלות חוסר החשק שלך והנטייה שלך לרצות להיות במיטה הוא בוודאי זמני ומשלב בתוכו לא רק חולשה נפשית אלא אולי גם חולשה פיסית אחרי הכל יש לך ילדים כרווקה זה נראה לי האושר הגדול ביותר עלי אדמות ומדרבן לצאת מכל אפשרות לדיכאון אוהבת בריטניה האחת
 

.אחת

New member
הנה ההשערה שלי, אבל קודם כל הנה

ההמלצה שלי - לדבר על זה עם המטפל/ת שלך. אולי בזמנים קשים כאלה, כדאי לשנות מינון/להגביר תדירות שיחות/ללמוד טכניקות להתמודדות עם לחצים. הבעיה היא לא הבעיה האוביקטיבית, אלא הסוביקטיבית. ובנוגע להשערה שלי - לדעתי זה קשור לפרפקציוניזם שלך. לאנשים עם הפרעת חרדה מאוד קשה עם שינויים. היה לך משהו מאוד הרמטי, כלומר תפקדת ברמה 10 בX תחומים. עשית ג´גלינג בהצלחה עם X מקלות, ופתאום נוסף עוד מקל, ושבר לך את כל האיזון במערכת ההרמטית שניסית לבנות. והסדק גורם לך בגלל החרדה לסדקים נוספים. כלומר "הקש ששבר את גב הגמל". הבעיה היא שתמיד בחיים מגיעים מצבים של איקס פלוס אחד מקלות. אם את מתחברת להשערה שלי (אני מדברת מנסיון החיים שלי, למה שאני מתחברת אליו מהנסיון שלי, כך שיכול בהחלט להיות שזה לא מה שאת מתארת), כדאי לפנות למטפל/ת ולנסות לבנות את הבנין מחדש.
 

לאב

New member
את ממש צודקת

אני מרגישה כמו מעלית שעלו עליה יותר מדי אנשים והיא מהבהבת "עומס יתר" יש דברים שמאד חשובים לי - העבודה, הזוגיות והילדים. ופתאום צונחת ההתעסקות האינסופית הזו עם הבית וממש מקשה עלי אני פוגשת את הרופא המטפל שלי בתדירות של פעם בשלושה חודשים, כך שלא ממש יוצא לי לדון על זה, אבל אני חושבת שכדאי שאעלה את זה בפגישתי הבאה איתו בשישי שבת אני ממש מתאוששת ונרגעת ואז מגיע יום ראשון עם כל הבלאגן. מצחיק שמספיק לי לראות את הקבלן כדי להיות לחוצה, אפילו כששום דבר רע לא קורה איתו (הוא ממש 10)- רק מלראות אותו אני עצבנית (כלפי פנים) אני מתנחמת שהזמן לסוף השיפוץ הולך ומתקצר...
 
למעלה