עניני התשובה
אם עברתם על עשרת הדברות שמרו שבת ואסלח לכם ע"כ, ועד ארז"ל אמרה שבת לני הקב"ה לכל הימים נתת בן זוג ולי לא נתת, אמר לה ישראל יהיו בן זוגך ע"כ יש קורבה גדולה לישראל עם השבת, ברם ודאי אין קורבה זו נוהגת בינהם אא"כ יהיו ישראל שומרים השבת כהלכתו במחשבה ודבור ומעשה, דאע"פ שארז"ל דבור אסור הרהור מותר אין קדושתו של שבת שלימה אא"כ יזהר בו גם בהרהור וכמ"ש בש"ע וכנז' בפוסקים ז"ל וז"ש כי קרוב אליך הדבר מאד זה השבת המכונה בשם דבר וכל זה הוא כאשר בפיך ובלבבך לעשותו דלא סגי בשמירתו במעשה בלבד, אלא צריך בדבור שבפה ובהרהור הלב ג"כ, ואז אתם תהיו בן זוג לשבת, או יובן בס"ד דאיתא באותיות דרבי עקיבא אין דבר אלא לשון מצוה שנאמר כי דבר ה' בזה ע"ש וידוע דרמ"ח עשהה ושס"ה ל"ת הם מכוונים כנגד רמ"ח איברים ושס"ה גידים שכל אבר וגיד של האדם אחוז במצוה אחת ודבוק בה, אך מקשים והלא א"א לאדם אחד לקיים כל תרי"ג מצות ונמצא שהוא חסר באיביו ומתרצים דנשלם בתרי"ג מצות ע"י הדיבור דקורא בהם כאלו קיים וגם במחשבה שמחשב אימתיתבא לידי מצוה פ' ואקיימנה, וז"ש כי קרוב אליך הדבר הם תרי"ג מצות כי המצוה מכונית בשם דבר ואף על פי שאי אפשר שתבא לידי מעשה בהם, והיינו כי בפיך בדיבור ובלבבך במחשבה נחשב לך לעשותו ר"ל כאלו עשיתו או יובן בס"ד דאיתא באותיות דרבי עקיבא אין דבר אלא רפואה שנאמר ישלח דברו וירפאם, וידוע דהתשובה היא רפואה לאולם שנאמר ארפא משובתם, ועיקר התשובה שתרפא את האדם היא אשר תהיה בפה ובלב יחדיו וז"ש כי קרוב אליך הדבר הוא רפואת התשובה ע"י שבפיך ובלבבך לעשותו או יובן בס"ד פה לב במילואם כזה פ"ה ה"י למ"ד בי"ת עולים מספר תוקף לרמוז תוקף האדם, ע"י התחברות הפה והלב ביחד, ולכן מספר הנז' עולה מספר קדושהה העליונה שע"י שלימות פה ולב יחדיו יזכה האדם לקדושהה עליונה: גם פה לב במילואם הוא מספר שופר לרמוז דהתעוררות התשובה הרמוזה בשופר כמ"ש רז"ל שופר שפרו מעשיכם צריכה להיות שלימה בפה ובלב ביחד ולא תהיה בפה דוקא והנה ידוע דכל ענייני השופר רומזים לתשובה לכן ארז"ל מצותו בשל איל ופירשו בו לרמוז שצריך לעשות תשובה בעודו בתוקף החומר, ולכך שופר מספר תוק"ף, גם צריך שיהיה השופר כפוף רמז לבע"ת שיהי לבו כפוף ונכנע, וכאשר האריך הגאון השל"ה ז"ל ברמזי השופר על עניני התשובה: ומה שתוקעין תקיעה ושברים ותרועה ותקיעה בסדר זה תחלה, היינו כי התקיעה רומזת לשמחה וטובהה, ושברים ותרועה רומזים לצער ויסורין כי זה ילולי יליל וזה גנוחי גנח, ולכך אין עושין תקיעה ושברים במשך אחד ונשימה אחת וכנז' בספר הלובש ז"ל מפני שזו רומזת לשמחה וזו להפך ואין לערבם יחד, והנה ידוע המעשה באותו שעשה טבעת וכתב עליה גם זה יעבר, ואם הוא בצער אז יראנה ויתנחם, ואם הוא בטובה יראנה ולא יבא להתגאות בטובו ועשרו כי יחשוב שגם זה יעבור ואין לו קיום וכן כאן תוקעים אחר תקיעה הרומזת לטובה ושמחה שברים שההם רומזים לצער ויסורים, לרמוז לאדם שלא יתגאה בטובתו ויגבה לבו כי צריך לחשוב אחר שמחה יבא לתוגה, ותקועים אחר התרועה הרומזת לצער ויסורין עוד הפעם תקיעה הרומזת לטובה, לרמוז אם עומד בצער אל יתייאש מן הרחמים אלא יחשוב סוף הכבוד לבא ויראה ימי טובה ושמחהה, גם התקיעעה הרומזת לטובהה היא ארוכה במשך אחד, לרמוז הטוב יבא לתי הדרגות במשך אחד, אך שברים כוחות קצרים לרמוז שהצער יבא מעט מעט, וכמ"ש ע"פ ויהי ה' משגב לדך משגב לעתות בצרה שיחלק עת אחד גדול של צרה לעתות קטנים כדי שיסבלם האדם ולא ימות:
אם עברתם על עשרת הדברות שמרו שבת ואסלח לכם ע"כ, ועד ארז"ל אמרה שבת לני הקב"ה לכל הימים נתת בן זוג ולי לא נתת, אמר לה ישראל יהיו בן זוגך ע"כ יש קורבה גדולה לישראל עם השבת, ברם ודאי אין קורבה זו נוהגת בינהם אא"כ יהיו ישראל שומרים השבת כהלכתו במחשבה ודבור ומעשה, דאע"פ שארז"ל דבור אסור הרהור מותר אין קדושתו של שבת שלימה אא"כ יזהר בו גם בהרהור וכמ"ש בש"ע וכנז' בפוסקים ז"ל וז"ש כי קרוב אליך הדבר מאד זה השבת המכונה בשם דבר וכל זה הוא כאשר בפיך ובלבבך לעשותו דלא סגי בשמירתו במעשה בלבד, אלא צריך בדבור שבפה ובהרהור הלב ג"כ, ואז אתם תהיו בן זוג לשבת, או יובן בס"ד דאיתא באותיות דרבי עקיבא אין דבר אלא לשון מצוה שנאמר כי דבר ה' בזה ע"ש וידוע דרמ"ח עשהה ושס"ה ל"ת הם מכוונים כנגד רמ"ח איברים ושס"ה גידים שכל אבר וגיד של האדם אחוז במצוה אחת ודבוק בה, אך מקשים והלא א"א לאדם אחד לקיים כל תרי"ג מצות ונמצא שהוא חסר באיביו ומתרצים דנשלם בתרי"ג מצות ע"י הדיבור דקורא בהם כאלו קיים וגם במחשבה שמחשב אימתיתבא לידי מצוה פ' ואקיימנה, וז"ש כי קרוב אליך הדבר הם תרי"ג מצות כי המצוה מכונית בשם דבר ואף על פי שאי אפשר שתבא לידי מעשה בהם, והיינו כי בפיך בדיבור ובלבבך במחשבה נחשב לך לעשותו ר"ל כאלו עשיתו או יובן בס"ד דאיתא באותיות דרבי עקיבא אין דבר אלא רפואה שנאמר ישלח דברו וירפאם, וידוע דהתשובה היא רפואה לאולם שנאמר ארפא משובתם, ועיקר התשובה שתרפא את האדם היא אשר תהיה בפה ובלב יחדיו וז"ש כי קרוב אליך הדבר הוא רפואת התשובה ע"י שבפיך ובלבבך לעשותו או יובן בס"ד פה לב במילואם כזה פ"ה ה"י למ"ד בי"ת עולים מספר תוקף לרמוז תוקף האדם, ע"י התחברות הפה והלב ביחד, ולכן מספר הנז' עולה מספר קדושהה העליונה שע"י שלימות פה ולב יחדיו יזכה האדם לקדושהה עליונה: גם פה לב במילואם הוא מספר שופר לרמוז דהתעוררות התשובה הרמוזה בשופר כמ"ש רז"ל שופר שפרו מעשיכם צריכה להיות שלימה בפה ובלב ביחד ולא תהיה בפה דוקא והנה ידוע דכל ענייני השופר רומזים לתשובה לכן ארז"ל מצותו בשל איל ופירשו בו לרמוז שצריך לעשות תשובה בעודו בתוקף החומר, ולכך שופר מספר תוק"ף, גם צריך שיהיה השופר כפוף רמז לבע"ת שיהי לבו כפוף ונכנע, וכאשר האריך הגאון השל"ה ז"ל ברמזי השופר על עניני התשובה: ומה שתוקעין תקיעה ושברים ותרועה ותקיעה בסדר זה תחלה, היינו כי התקיעה רומזת לשמחה וטובהה, ושברים ותרועה רומזים לצער ויסורין כי זה ילולי יליל וזה גנוחי גנח, ולכך אין עושין תקיעה ושברים במשך אחד ונשימה אחת וכנז' בספר הלובש ז"ל מפני שזו רומזת לשמחה וזו להפך ואין לערבם יחד, והנה ידוע המעשה באותו שעשה טבעת וכתב עליה גם זה יעבר, ואם הוא בצער אז יראנה ויתנחם, ואם הוא בטובה יראנה ולא יבא להתגאות בטובו ועשרו כי יחשוב שגם זה יעבור ואין לו קיום וכן כאן תוקעים אחר תקיעה הרומזת לטובה ושמחה שברים שההם רומזים לצער ויסורים, לרמוז לאדם שלא יתגאה בטובתו ויגבה לבו כי צריך לחשוב אחר שמחה יבא לתוגה, ותקועים אחר התרועה הרומזת לצער ויסורין עוד הפעם תקיעה הרומזת לטובה, לרמוז אם עומד בצער אל יתייאש מן הרחמים אלא יחשוב סוף הכבוד לבא ויראה ימי טובה ושמחהה, גם התקיעעה הרומזת לטובהה היא ארוכה במשך אחד, לרמוז הטוב יבא לתי הדרגות במשך אחד, אך שברים כוחות קצרים לרמוז שהצער יבא מעט מעט, וכמ"ש ע"פ ויהי ה' משגב לדך משגב לעתות בצרה שיחלק עת אחד גדול של צרה לעתות קטנים כדי שיסבלם האדם ולא ימות: