עניין של מרחב

tookmy

New member
עניין של מרחב

השרשור בנושא הנגיעות בילדינו הזכיר לי משהו שמטריד אותי רק בכיוון ההפוך. איך מלמדים ילדים לשמור על המרחב הפיזי של אחרים? הבת שלי ניגשת לאנשים וילדים זרים. הדרך האהובה עליה היא להצביע להם על האף ולומר "אף" אבל יש עוד דרכים. לפעמים זה נעים והם צוחקים, בעיקר אם זה מבוגרים, ולפעמים אני רואה ילדים שלא נעים להם שהיא כל כך מתקרבת, כי הם לא מכירים אותה. יש ילדים ששמחים ומשחקים איתה, אבל ראיתי גם כאלה שלא. היא בת שנה וחמישה חודשים, ממש לא ברור לי איך להעביר לה את המסר.
 
אוי, זה מזכיר לי

שלחוזליטה יש חברה (ומעניין שהדרייב הזה מגיע רק עם החברה הזו) שבכל פעם שהיא פוגשת אותה היא *חייבת* ללטף לה את הראש. והחברה לא ממש מתה על זה בלשון המעטה. מה אני עושה? מסבירה ומתמללת את תגובת החברה (צעקות ויללות) במשפטים כמו 'זה לא נעים לה כשאת מלטפת לה את הראש' או 'אני יודעת שאת רק רוצה ללטף את XXX כי את מאוד אוהבת אותה אבל זה לא נעים לה כשאת עושה את זה.' נותנת אלטרנטיבה 'את יכולה ללטף את הראש של אמא / של הבובה / של הדובי'. או אלטרנטיבה מכוון אחר כמו 'במקום ללטף אותה, את יכולה לכבד אותה בצימוקים שלך / להזמין אותה לצייר איתך בצבעים' וכו'. אני כבר יודעת את הסנריו הזה עם החברה הספציפית אז אני משתדלת לעשות את זה לפני הליטוף (לתפוס אותה לפני שהיא מצליחה ללטף).
 

אביטלתל

New member
לא בטוחה שבגיל הזה יש מה ללמד

אפשר להגיד שאת רואה שזה לא נעים להם, ולהרחיק את היד בעדינות מצד שני, בגיל הזה אולי אפשר לתת להם להסתדר לבד בעיניי זה שונה מהמצב של המלצרים המנשקת אני זוכרת משפט של מטפלת שאמרה "יודעים שזה לא נעים כשמסתכלים בפנים" זה נאמר לילדה בת שנתיים ומשהו שהציקה לילדה אחרת, אבל אולי נכון להגיד את זה גם בגיל מוקדם יותר
 
למעלה