עניין של מזל?

[מ י ו ח ד ת ת מ י]

עניין של מזל?

אז אחרי כל הדיבורים והלבטים שהיו ביומיים האחרונים, אחרי הרבה עצות שקבלתי, אתמול שוחחתי עם מנהלת פקידות הסעד בעירי שקבעה איתי פגישה להיום. לקחתי יום חופש מהעבודה, הודעתי בגן של הצוציק שהוא בחופש גם כן ופניי לקראת הפגישה המיוחלת שאולי תוכל לסים דברים על דיוקם. רק מה מסתבר שהגברת הנכבדת משום מה שכחה להסביר...... העובדות הסוציאליות בעיצומים...... לא מקבלים מקרים חדשים. טוב אז למה קראת לי לבוא לכאן שאלתי? בשביל שתכלי להראות לי את פס"ד. ובמה יועיל לך פס"ד? שאלתי. בשביל שאני אוכל להסתכל עליו. כאילו שאין פקסים בעולם. הטכנולוגיה מבחינת הממסד מתה. טרטרה אותי עד אליה בשביל להביט בפס"ד, אפילו לא צילמה אותו כי היא שובתת הגברת. שאלתי אותה מה הלאה? ענתה שהיא חושבת שלפחות עוד חודשיים עד שיגמרו העיצומים ורק אז אני אכנס לתור ההמתנה לעובדת סוציאלית, אז שאלתי אותה מה צריך לקרות בשביל שיתקדם העניין? ענתב לי שהאבא יפגע פיזית בילד! אתם קולטים את המדינה הזו? עד שמישהו לא נפגע אף אחד לא שם עליך. לא חשוב, העיקר שאחר כך הלכנו אני והצוציק לים, נהננו כל כך, ישנו שנת צהריים ארוכה מחובקים ביחד. ואני שואלת זה רק המזל שלי?

 

[פרפרים רוחשים]

עניין של תקופה.

בוא נתערב שעוד שנה יהיה לך קל יותר? (סתם מן הרגשה כזאת

)

 

[מיצה נבים]

חודשיים??

זה לא הגיוני. בכלל. תקליטי אותו, תאספי נגדו חומר ותגשי למשטרה- אל תחכי שיקרה אסון. זה פשוט מגוחך!

 

[מ י ו ח ד ת ת מ י]

גם אני שאלתי את אותה שאלה.

בנינו, המשטרה לא עוזרת ממש, כבר אין לי אמונה במשטרה, חוץ מלדפוק לשנינו את החיים היא לא עשתה הרבה. עד היום שנה אחרי הגשת התלונה הראשונה לא קרה כלום עם התלונות שלי עליו, ורק בשביל שתביני התלונות לא באו במצב שהמשטרה לא ראתה כלום, ליד השוטרים הוא התפרע, זרק דברים, נעל אותי בתוך הבית, בקיצור הרבה אין לי מה לעשות איתם.

 

[atuna]

כמישהי שנמצאת במצב דומה, מרשה לעצמי להגיב...

הגעתי לכאן מהדף הראשי של תפוז וקראתי את השרשור הקודם שלך. ראשית, תני לי להריע לך על הדרך שבחרת להתמודד עם הסיטואציה - שטובת הילד בראש סדר העדיפויות שלך ושלמרות כל מה שהגרוש שלך עושה, את עדיין מצליחה לעשות מאמץ כמעט לא אנושי ולתמוך באבהות שלו. אני יודעת על בשרי כמה זה לא פשוט – את כמעט צריכה להצמיח כנפי מלאך על מנת לבצע משימה זו, אבל זה שווה את זה כשאת חושבת על מה חשוב לילד שלך. כל הכבוד! מה שכן, הגיע הזמן באמת להציב לאב הזה גבולות אחרת הוא ימשיך לפרוץ אותן בכל פעם וזה גם לא טוב לילד - הסדרי ראיה קבועים עדיפים על לקחת את הילד מתי שמתחשק לו כי ברגע שאתם שומרים על הנכתב בהסכם, כך נוצרת שיגרה ידועה מראש והילד מרגיש יותר בטוח מאשר במצב שלא ברור מתי הוא עם אבא, מתי עם אימא וכו'. בתור מישהי שמתמודדת עם גרוש דומה לשלך, יכולה רק להגיד לך שעם הזמן, אם כעת תצליחי לעבור את התקופה הקשה הזו, להתמיד בהצבת הגבולות ולעמוד על שלך - וזה החלק הכי קשה, עם הזמן הוא יבין שהאיומים שלו והתחבולות שלו לא עוזרות והוא יתחיל להרפות. זה ממש כמו עם ילד קטן - ברגע שאת מעמידה לו גבולות ומצליחה להתמיד, עם הזמן הוא מתרגל ומפנים. ממקומי היום, אחרי 4 שנים של התמודדות דומה, יכולה להגיד לך שקודם כל הבנתי עד כמה אני חזקה באמת ועד כמה שהוא חלש, וכמובן הוא עדיין מנסה לעשות צרות אבל אני כבר לא מתרגשת ממנו והוא מקפל את זנבו ברגע שהוא רואה תגובה רגועה אך קשוחה ועניינית שלא מותירה לו הרבה אופציות. הוא מסוג האנשים שחזק על חלשים אך מול מישהו חזק ממנו הוא מתקפל. וזו האינטראקציה שתוצר בניכם אם את תצליחי להעמיד גבולות ברורים ולהתמיד. הגרוש שלי היה אלים ואני פחדתי ממנו, וכיום אני בטוחה שהוא חושש ממני יותר מאשר אני ממנו. לגבי עובדים הסוציאליים, טוב שיש אותם בתמונה במצב כמו שלך. זה מכניס צד שלישי ונותן לך אפשרות להתמודד מולו דרך סמכות לא קשורה אלייך וזה יכול להועיל. מה שכן, עדיין את העבודה העיקרית תצטרכי לעשות בעצמך – הם יכולים רק קצת להדריך ולעזור ולא הייתי תולה הרבה תקוות בהם (יש לי ניסיון רב עם המערכת הזו). טוב, זה יצא מאוד ארוך...אז אסיים כאן, למרות שאני מרגישה שעוד לא אמרתי כלום. אם תרצי להתייעץ – את יכולה לפנות אליי במסר. בינתיים מחזקת את ידייך ומאחלת לך ולילד שעם הזמן הגרוש שלך יירגע והכל יכנס למסלול יותר טוב.

 

[דובונים אנחנו]

יקרתי../images/Emo24.gif

כמו שכתבת...לפחות הייתם בים. כן כן גלגלי הצדק עובדים לאט. בינתיים תצמדי להסכם הכתוב. תנסי לדבר איתו בטוב אבל באופן ברור על שעת החזרה עם הילד. תכיני לקטנציק תיק עם אוכל ושתיה וכשאבא מגיע תראי לו שאת שמחה ורגועה. תנסי שלא ירגיש במתח. אני מאמינה שהוא לא יפגע בילד, המטרה שלו זה לפגוע ולהלחיץ אותך. הקטנציק הוא הכלי. תהי חזקה נשיבוק(נשיקה וחיבוק לפי הבת שלי)

 

[מ י ו ח ד ת ת מ י]

../images/Emo25.gif

 

[מיצה נבים]

הי תמי, מה קורה?

האם יש איזושהי התקדמות/הרעה במצב עם הגרוש?

 

[מ י ו ח ד ת ת מ י]

../images/Emo140.gif../images/Emo4.gif

תודה על ההתעניינות, פשוט לא רציתי להעכיראת אווירת החג בפורום אז לא עדכנתי. אתמול היה יום הביקור שלו, הוא כמובן לא הגיע, טרח להודיע לי ברבע לשבע בערב שהוא לא מתכוון לבוא כי הוא עסוק. היום בשבע בבוקר הוא מתקשר בכדי להודיע לי שהוא הולך בצהריים לגן לקחת את הילד, עניתי לו שזה לא מקובל עלי, עשיתי תכנית להיום (מסיבת שבועות + יום הולדת אצל חברים), שזה בכלל לא יום הביקור שלו ושכדאי שיתחיל לכבד את הסדרי הראיה שלנו. התשובה לא איחרה לבוא..... בת &%*#$, אני אראה לך מה זה, אני הולך לגן לעשות בלאגן ואף אחד לא יעצור אותי. סגרתי את הטלפון בלי לומר הרבה, פניתי למנהלת הגן (וגם הגננת) שידעו מהנושא, פיקססתי להן את פס"ד שמורה על הסדרי הראיה, והתקשרתי לתחנת משטרה לברר מה אוכל לעשות בנידון. התשובה מהמשטרה הייתה שעד שהוא לא עושה את זה אי אפשר להגיש תלונה או לעשות משהו. בקיצור מדינת חלם........פקידות הסעד בעיצומים, המשטרה כבולה ואני עכשיו יובשת ומחכה לעדכונים מהגן. בקיצור.... עוד יום במשפחתי המיוחדת.... נראה מה יסגר איתו היום. תודה על ההתעניינות ועל אוזן קשבת. בברכת חג שבועות שמח. אני.

 

[נעה שבדרך]

מותק!!!! - ../images/Emo24.gif

עצוב לי לשמוע אבל לצערי ממש לא מפתיע (בודאי שגם לא אותך) לזה בדיוק את צריכה להיות ערוכה. הוא ינסה כל שבכוחו בכדי "להכניע " אותך ולהשיב את המצב לקדמותו - כשאת לא התנגדת ולא נלחמת בו וויתרת והבלגת. אז לא עוד. דעי לך שמטבע הדברים - סביר להניח שזה יגיע לשיא אצלו - רגע לפני שהוא יישבר. כי הוא יביא את הדברים לתחתית של התחתית - בשביל לדחוף אותך הכי שהוא יכול...לפני שיתקפל. אז בהסתכלות קדימה - את חייבת להיות עקבית - והחלטית - ולהיעזר בכל מה שניתן.(כמובן כולל משפחה שלך - חברים טובים).הוכי חשוב!!!!! לדאוג לשום בנך ולשלומך.גם אם זה מצריך משטרה. ובקשר להיום - למה שלא תלכי לקחת את הילד? את יכולה? תלכי ותקחי אותו מוקדם - או שתקדימי ותבלי איתו שם בגן קצת ואז תלכו. לא שופטת חלילה - אבל זה מה שאני הייתי עושה. בכל מקרה - תחזיקי מעמד!!!!!!!

 

[מ י ו ח ד ת ת מ י]

../images/Emo24.gif

הלוואי ויכלתי ללכת לקחת אותו. יוצא מצב ששלוש פעמים בשבוע אני נעדת מהעבודה בשל מחלות/חופשות/איומים וכד'. המעסיק שלי עם כל ההבנה שבעולם כבר חם עלי בגלל זה ואין סיכוי שאני יאבד את העבודה הזו. נמאס לי כבר שעל כל איום של השמוק הזה לכל העולם ואשתו נהרסים החיים האישיים. בכל אופן בנתיים אני בקשר עם הגן בצורה שוטפת ואני מקווה שהוא יתעשת ולא יהרוס לכולנו. תודה רבה על העצות והדאגה. חג שבועות שמח.

 

[נעה שבדרך]

צודקת - אין ספק -

מסכימה עם דברייך . העיקר שאת בקשר צמוד איתם והם יודעים לדווח על כל "תקרית". יש בזה משהו כשאני קראתי את דברייך - שבעצם גם זו דרך שלו לשגע אותך. ולעשות לך בלאגן. ואין ספק שהעבודה חשובה. הכי חשוב בכל מקרה - זה מה שאת מרגישה בבטן - אם את מרגישה בסדר - ושזה רק איומים למען איומים - אז את יודעת הכי נכון מה צריך לעשות. ואם הגן משתף איתך פעולה - אז את יכולה להיות עוד יותר שקטה. מי ייתן ותקופה זו תיגמר לך מהר מהר ותעברו לימים יפים יותר. שיהיה לכם חג שמח! חג לבן של שמחה ותקווה . תהנו מכל רגע.

 

[מ י ו ח ד ת ת מ י]

תודה תודה

יש לנו המון שמחה ותקווה בלב, היית צריכה לראות את הצ'ופצ'יק אתמול לבוש לבן עם טנא כל כך גאה בעצמו. אוהבת את החג הזה... מבשר את היום הולדת שלי.... תודה לאל השנה אוכל לחגוג כמו שצריך עם החברות והמשפחה ולא אצטרך להתקל במבט העגום שלו כמו כל שנה שהיה מבאס אותי.