עניין של כבוד
כמעט כל ההודעות פה שנגעו לענייני שימוש באומנויות הלחימה ברחוב כתגובה להקנטה/העלבה/אי מתן כבוד דיברו על הבלגה/קור ואורך רוח שהאדם אמור לקבל מהלימוד של אומנויות הלחימה. אבל ממה שאני מכיר ויודע הכבודה במזרח הרחוק (לפחות בימים קדומים יותר) היה עניין חשוב מאד שבגללו נערכו קרבות ואנישם מתו, לדוגמא הסיפור שהובא כאן על סמוראי שאמן טקס תה נגע בחרבו בטעות והוא (הסמוראי) הזמינו לדו-קרב. אולי אני טועה בעניין הכבוד אבל אם לא אודה למי שיוכל להסביר לי את הסתירה הזו.
כמעט כל ההודעות פה שנגעו לענייני שימוש באומנויות הלחימה ברחוב כתגובה להקנטה/העלבה/אי מתן כבוד דיברו על הבלגה/קור ואורך רוח שהאדם אמור לקבל מהלימוד של אומנויות הלחימה. אבל ממה שאני מכיר ויודע הכבודה במזרח הרחוק (לפחות בימים קדומים יותר) היה עניין חשוב מאד שבגללו נערכו קרבות ואנישם מתו, לדוגמא הסיפור שהובא כאן על סמוראי שאמן טקס תה נגע בחרבו בטעות והוא (הסמוראי) הזמינו לדו-קרב. אולי אני טועה בעניין הכבוד אבל אם לא אודה למי שיוכל להסביר לי את הסתירה הזו.