לא יודעת אם יש דבר כזה בדיוק טעם
אבל איכשהו פגעתי קצת בבנות שלא היו הטעם שלי,לגמרי.
תמיד בסוף זה נגמר, וגם במהלכו של הקשר הן לא הפסיקו להרגיש שאני מנסה לשנות אותן,
לשנות בהן משהו שלא בדיוק מתיישב אצלי,
שלא יכולתי לסבול בהן, אם זה חוסר אחריות או פסימיות בלתי נסבלת,
דכאונות, או חוסר יציבות ויותר מידי אלכוהול וסמים. ולא שלא אהבתי אותן, אבל לא הרגיש לי נכון איתן, לא הרגיש לי טוב.
רק ניסיתי להתעלם מזה עד שזה התפרץ וגרם לריבים ששוב ניסינו להשתיק ככה עד שנמאס.
ואולי התכוונת לצורה חיצונית שאני פחות מדברת עליה,
אצלי טעם מתבטא בעיקר באופי של הבחורה כמו עצמאות, תחומי עניין,התעסקות ביותר מאשר עצמך, אכפתיות, הקשבה, קבלה ונתינה.
היום שיש לי אהבה כזו ענקית שמעל כל טעמי החיצוני והפנימי, ואי אפשר לבקש יותר מזה.
פשוט אהבה שהשתלטה לי על הלב בין רגע, והכל מרגיש שלם איתה, מהשנייה הראשונה.
ויש בה את כל מה שאי פעם ייחלתי וחלמתי עליו,
ואנחנו מסתכלות לאותו עתיד ומקום ביחד והכל מרגיש רגוע, שליו, וכל מערכת יחסים שהייתה לי עד עכשיו מתגמדת לעומתה.
תמיד נלחמתי בעצמי גם אם בהתחלה לא הרגיש לי נכון,
לתת עוד צ'אנס, לנסות שוב, עד שנקשרתי, ונשארתי סתם.
היום אני מבינה שכן שווה להקשיב לעצמך, תסתכלי עליה ותרגישי בלב שזה נכון,
שזו היא היא זו היא
אז זה נכון
*לא מזמן עברתי מהמושב לגור בעיר,וזה כל כך לא אני.
אבל איזה לילה אחד עמדתי על הר שמשקיף על כל ירושלים וראיתי את הבניינים וכל האורות של החלונות שברובם נמצאים זוגות, נמצאת משפחה, נמצאות בעיות ופתרונות, ועולם שלם והכל ביחד זה כל כך עוצמתי להבין שבעולם הזה אחרי הכל אם נציץ באחד החלונות ואם נציץ בכולן, נמצא אנשים שנמצאים ביחד שאכפת להם אחד מהשני, שאוהבים.
הכל עשוי מאהבה
וכל אחד מאיתנו בסוף תמצא את זו שלה.
שנה טובה.
