עניין של הגיון...../images/Emo6.gif
שתי נזירות יצאו מן המנזר שלהם כדי למכור עוגיות שאפו. שמה של האחת היה אחות-מתימטיקה, ושל השניה אחות-הגיון. הערב החל לרדת ולהחשיך, והן עדיין היו רחוקות מרחק רב מן המנזר. אמרה אחות-הגיון לחברתה: האם שמת לב שאיש אחד עוקב אחרינו בחצי השעה האחרונה? אחות-מתימטיקה: כן. תמהני מה הוא רוצה. אחות-הגיון: ברור מאד מה הוא רוצה! זה לגמרי הגיוני, הוא רוצה לאנוס אותנו! אחות-מתימטיקה: אוי, אלוהים! בקצב הזה הוא יגיע אלינו תוך 15-20 דקות לכל היותר! מה נעשה? אחות-הגיון: הדבר היחיד ההגיוני שאפשר לעשות זה להגביר את קצב הליכתנו! אחות-מתימטיקה כעבור כמה דקות: זה לא עובד! אחות-הגיון: כמובן שזה לא יעבוד! האיש עשה את הדבר ההגיוני היחיד שאפשר היה לעשות – גם הוא הגביר את קצב הליכתו! אחות-מתימטיקה: אם כך, מה נעשה? בקצב הזה הוא ישיג אותנו תוך דקה! אחות-הגיון: הדבר ההגיוני היחיד שיש לעשות הוא להתפצל. את תלכי בכיוון הזה ואני בכיוון ההוא. הוא לא יכול לעקוב אחרי שתינו! האיש החליט לעקוב אחרי אחות-הגיון. אחות-מתימטיקה הגיעה אל המנזר, והייתה מודאגת מאד לגבי מה עלה בגורלה של אחות-הגיון. כעבור זמן מה הגיעה האחות-הגיון, קצרת נשימה וסמוקה. אחות-מתימטיקה: תודה לאלוהים שהגעת! ספרי לי מה קרה! אחות-הגיון: מה שקרה זה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות! האיש לא יכול היה לעקוב אחרי שתינו, אז הוא עקב רק אחריי. אחות-מתימטיקה: כן, כן, אבל מה קרה אז?? אחות-הגיון: מה שקרה זה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות. אני התחלתי לרוץ מהר ככל שיכולתי, וגם הוא התחיל לרוץ מהר ככל שיכול היה. אחות-מתימטיקה: נו, ואז?? אחות-הגיון: ואז קרה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות. הוא השיג אותי! אחות-מתימטיקה: אוי, אלוהים! ומה עשית? אחות-הגיון: עשיתי את הדבר ההגיוני היחיד שיכולתי לעשות. הרמתי את השמלה שלי. אחות-מתימטיקה: אוי שומו שמיים! ומה האיש עשה? אחות-הגיון: האיש עשה את הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לעשות. הוא הוריד את המכנסיים שלו. אחות-מתימטיקה: הוי, לא!! ומה קרה אז? אחות-הגיון: מה שקרה אז היה הדבר הכי הגיוני שיכול היה לקרות, אחותי! נזירה ששמלתה מופשלת מעלה רצה הרבה יותר מהר מגבר שמכנסיו מופשלות מטה! כל מי שרצו לו סרטים כחולים בראש... שיתבייש...
))
שתי נזירות יצאו מן המנזר שלהם כדי למכור עוגיות שאפו. שמה של האחת היה אחות-מתימטיקה, ושל השניה אחות-הגיון. הערב החל לרדת ולהחשיך, והן עדיין היו רחוקות מרחק רב מן המנזר. אמרה אחות-הגיון לחברתה: האם שמת לב שאיש אחד עוקב אחרינו בחצי השעה האחרונה? אחות-מתימטיקה: כן. תמהני מה הוא רוצה. אחות-הגיון: ברור מאד מה הוא רוצה! זה לגמרי הגיוני, הוא רוצה לאנוס אותנו! אחות-מתימטיקה: אוי, אלוהים! בקצב הזה הוא יגיע אלינו תוך 15-20 דקות לכל היותר! מה נעשה? אחות-הגיון: הדבר היחיד ההגיוני שאפשר לעשות זה להגביר את קצב הליכתנו! אחות-מתימטיקה כעבור כמה דקות: זה לא עובד! אחות-הגיון: כמובן שזה לא יעבוד! האיש עשה את הדבר ההגיוני היחיד שאפשר היה לעשות – גם הוא הגביר את קצב הליכתו! אחות-מתימטיקה: אם כך, מה נעשה? בקצב הזה הוא ישיג אותנו תוך דקה! אחות-הגיון: הדבר ההגיוני היחיד שיש לעשות הוא להתפצל. את תלכי בכיוון הזה ואני בכיוון ההוא. הוא לא יכול לעקוב אחרי שתינו! האיש החליט לעקוב אחרי אחות-הגיון. אחות-מתימטיקה הגיעה אל המנזר, והייתה מודאגת מאד לגבי מה עלה בגורלה של אחות-הגיון. כעבור זמן מה הגיעה האחות-הגיון, קצרת נשימה וסמוקה. אחות-מתימטיקה: תודה לאלוהים שהגעת! ספרי לי מה קרה! אחות-הגיון: מה שקרה זה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות! האיש לא יכול היה לעקוב אחרי שתינו, אז הוא עקב רק אחריי. אחות-מתימטיקה: כן, כן, אבל מה קרה אז?? אחות-הגיון: מה שקרה זה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות. אני התחלתי לרוץ מהר ככל שיכולתי, וגם הוא התחיל לרוץ מהר ככל שיכול היה. אחות-מתימטיקה: נו, ואז?? אחות-הגיון: ואז קרה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות. הוא השיג אותי! אחות-מתימטיקה: אוי, אלוהים! ומה עשית? אחות-הגיון: עשיתי את הדבר ההגיוני היחיד שיכולתי לעשות. הרמתי את השמלה שלי. אחות-מתימטיקה: אוי שומו שמיים! ומה האיש עשה? אחות-הגיון: האיש עשה את הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לעשות. הוא הוריד את המכנסיים שלו. אחות-מתימטיקה: הוי, לא!! ומה קרה אז? אחות-הגיון: מה שקרה אז היה הדבר הכי הגיוני שיכול היה לקרות, אחותי! נזירה ששמלתה מופשלת מעלה רצה הרבה יותר מהר מגבר שמכנסיו מופשלות מטה! כל מי שרצו לו סרטים כחולים בראש... שיתבייש...
))