עניין של גזענות
כשהייתי מאוד צעירה התאהבתי בבחור מוסלמי, הכרנו כששנינו למדנו בארה"ב. שנינו היינו סטודנטים זרים, אני מישראל והוא מטורקיה. הוא היה בן לאב מצרי ולאם ניגרית. הכל קרה מהר מאוד, מגורים משותפים, חתונה, הריון, לידה. אחרי הלידה התחילו הבעיות. המצב הכספי שלנו היה גם ככה על הפנים והנטל הכספי שהביאה איתה התינוקת גרם להמון מתיחות בנינו. גם ההפיכה להורים על כל מה שמשתמע מכך לא עשתה טוב לזוגיות שלנו שכן הבחור רצה להמשיך חיי הוללות חסרי דאגה. כשהתינוקת הייתה בת חודשיים אמא שלו הגיע לביקור מטורקיה ובמשך החודש שהיא הייתה אצלינו היא מאוד עזרה לנו עם התינוקת ונראה היה שהזוגיות שלנו משתפרת. אחרי שאמא שלו חזרה לטורקיה כל שני וחמישי הבחור היה מציע שנשלח אליה את התינוקת שלנו שתגדל אותה לתקופה מסויימת ואנחנו נהיה יותר חופשיים כספית ובכלל. אני הזדעזעתי מהמחשבה לשלוח את התינוקת שלי הרחק ממני לאמא שלו ועוד לטורקיה. במשך חודש בערך רבנו על זה בלי סוף עד שיום אחד כשהילדה הייתה בת 4 חודשים קמתי ולקחתי אותה ועזבתי אותו והוא לא ממש התנגד והתגרשנו מהר מאוד. במשך חודשיים הוא שילם לי מזונות והיה רואה את הילדה על בסיס קבוע. בתקופה הזאת המשפחה שלו גם הגיעה לבקר וראתה את הילדה. חודשיים אחרי שנפרדנו הוא עזב את ארצות הברית וכל קשר בינינו ניתק. לא ידעתי איפה הוא והוא לא התעניין בילדה, לא עזר כספית וגם המשפחה שלו מעולם לא יצרה קשר. בעצם הוא נעלם כשהילדה הייתה בת חצי שנה וכמובן שהיא לא זוכרת לא אותו ולא את המשפחה שלו.
שנה לאחר מכן כשהילדה הייתה בת שנה וחצי חזרתי איתה לארץ. בגלל המצב הפוליטי והדתי המתוח סיפרתי לכולם שהתאהבתי בארהב בסטודנט והתחתנתי איתו ונולדה לי ילדה ואחר כך התגרשנו. אף פעם לא ציינתי שהבחור מוסלמי והיחידים שידעו את זה היו ההורים שלי.
כשהילדה הייתה בת 3 פתאום אחרי שנתיים וחצי של דממה אבא שלה צץ. היו לו את הפרטים ש אבא שלי בארץ כי בזמנו כשהיינו יחד אבא שלי הלווה לו כסף וככה הוא איתר אותי. הוא אמר שהוא רוצה להגיע לכמה ימים לישראל כדי לראות את הבת שלו. הסכמתי מתוך הנחה שלכל ילד צריך להיות אב. הוא הגיע לארץ ובילה יומיים מדהימים עם הילדה שמאוד נהנתה וחשבתי לתומי שהנה מעכשיו יהיה איזשהו קשר בינו לבינה. באותה ההזדמנות הוא גם נתן לי סכום מסויים של כסף עבורה והבטיח להמשיך לעזור כספית. אחרי שהוא הבטיח לה ולי לשמור על קשר הוא שוב נעלם.
הילדה לקחה את זה כמובן מאוד קשה ולא כל כך הבינה מה קורה. אחרי שנתיים של העלמות הוא צץ שוב. הילדה הייתה בת 5 והוא יצר קשר ואמר שרוצה להגיע לראות אותה. הוא המציא איזשהו תרוץ דפוק ללמה נעלם עד עכשיו. לא יודעת למה אבל החלטתי לתת לו עוד צ'אנס. הוא הגיע לארץ וקבענו בבית קפה ורק נכנסתי עם הילדה לשם והיא ראתה אותו היא ברחה החוצה. בקושי רב שכנעתי אותה לחזור פנימה ואחרי 10 דקות בדיוק היא ברחה שוב ולא הסכימה לחזור. כנראה הייתה מאוד פגועה ממנו. באותה פגישה אם אפשר לקרוא לה ככה הוא לא נתן לי שום כסף עבור הילדה ומאז נעלמו עקבותיו.
כמו שכתבתי בזמנו כשהיינו ביחד אבא שלי הלווה לו כסף. המזונות שהוא שילם לי חודשיים בארה"ב + הכסף שנתן לי כשהילדה הייתה בת 3, הסכום הזה לא מכסה אפילו חצי ממה שאבא שלי הלווה לא בזמנו וכמובן שלא קיבל בחזרה. בכל אופן מאז אותה פגישה כושלת בבית קפה כשהילדה הייתה בת 5 אבד כל קשר איתו. היום הילדה כבר בת 16.5 ומאז מעל לעשור לא היה לי מושג איפה הוא ומה איתו והוא לא התעניין בילדה. אני ידעתי שהמשפחה שלו גרה באיסטנבול אבל לא היה לי מושג מה איתו והאם לבת שלי יש למשל חצי אחים ממנו וכ'ו.
שנה לאחר הביקור הכושל, כשהילדה הייתה בת 6 הכרתי אתמי שלימים הפך לבעלי. בהתחלה סיפרתי לו כמו לכולם שלמדתי בארה"ב והתאהבתי שם במישהו והתתנו ונולדה לנו ילדה ואז התגרשנו. כמובן שלא ציינתי שהאבא הוא מוסלמי. כשהקשר הפך לרציני רציתי לפר לו אבל לא הצלחתי גם כי לא ידעתי איך יקל את העובדה ששיקרתי לו וגם כי הוא ימני שבא ממשפחה מסורתי ואני פחדתי שזה יהרוס את הקשר שלנו. שנה אחרי שהכרנו וכשהילדה שליהייתה בתשבע עברנו לגור ביחד ולאחר מכן התחתנו. בעלי קיבל את הבת שלי כאיו הייתה שלו וכך גם כל המשפחה שלו. היום יש לנו שני ילדים משותפים: ילדה בת שש וחצי וילד בן שלוש וחצי ובחינת בעלי אף פעם לא היה הבדל בן הבת שלי לילדים המשותפים שלנו, כולם היו ילדיו בצורה שווה.
לפני חצי שנה האבא של הילדה איתר אותי בפייסבוק והתחיל להפציץ אותי בהודעות. אמר שהוא רוצה לדבר עם הילדה ושאני אקרא לה למחשב והם ידברו בסקייפ. אמרתי לו שלילדה אין מושג שהוא מוסלמי והוא הסכים לא להגיד לה כלום בשלב הזה. שוחחתי על כך עם הילדה ואמרתי לה שאבא שלה צץ בפייסבוק ורוצה לדבר איתה בסקייפ. אחר כך מסרתי לו ששאלתי אותה והיא אמרה שהיא לא מכירה אותו ואין לה על מה לדרבר איתו והיא לא רוצה שום קשר אליו. פה התחילה חתיכת הפפצה מצידו. משפטים בסגנון של אני אבא שלה ויש לי את הזכות לדבר איתה או אני רוצה להסביר לה מה קרה ולמה נעלמתי וכו'. התחיל לבקש ממני את מספר הטלפון שלי ולבקש ממני שאני אביא את הילדה לטורקיה כדי שהוא יכיר אותה ויבלה איתה קצת. בהתחלה עשיתי לו אנפריינד בפייסבוק אל הוא המשייך לכתוב לי אז נאלצתי לחסום אותו . ביקשתי מאמא שלי שאם הוא יצור איתה קשר שלא תתן לו את המספר שלי.
בכל התקופה הזאת בעלי ידע מה הולך חוץ כמובן מהקטע שהוא מוסלמי וחוץ מעניין טורקיה. אחרי שחסמתי אותו בפייסבוק הפחד שלי היה שהוא ימצא את הבת שלי בפייסבוק ויספר לה הכל לכן החלטתי לתוח את כל האמת מולה. לספר לה את מה שהיא לא ידעה. שאבא שלה הוא לא סתם סטודנט אמריקאי אלא מוסלמי טורקי. כמובן שלפני שניגשתי לדבר עם הבת שלי דיברתי עם בעי וסיפרתי לו הכל. לבת שלי זה לא שינה כלום. מבחינתה הוא אף אחד ובעלי הוא אבא שלה אבל בעלי ירד לגמרי מהפסים. פתאום מאישה שרק לפני שלושה חודשים הוא עשה לה הפתעה ליום הולדת נסיעה רומנטית לפריז הפכתי זונה מלוכלכת ששוכבת עם ערבים. ולא זה א משנה לו שהוא היה טורקי ושהוא ושזה היה רק איתו ומאהבה ושהתחתנו. פתאום אני שמאלנית מלוכלכת. מאז שזה נודע לו הוא מסרב לגעת בי גם במיטה וגם כלל. הוא שינה את היחס לבת שלי. בינתיים היא מאמינה שאני אומרת לה שזה בגלל שהוא כועס עלי שהסתרתי ממנו דברים אבל לי ברור שהיחס השתנה כי מסתבר שיש לה אבא מוסלמי. ידעתי שהוא ימני אבל לא עד כדי כך.. נפרדתי ממנו לפני יותר מ 16 שנה. אז כן הוא אבא חרא שלא שילם מזונות ונעל לבת שלו אבל יש כאלה בשפע גם יהודים. ולא הוא לא מחבל ועדיין. הצעתי טיפול אבל בעלי אומר ששום דבר לא יכול לשנות שמוסלמי היה בתוכי וסליחה על הפרוט. הוא אמר שאחרי זה הוא מתחלחל מהמחשבה שהילדים שלו יצאו מאותו מקום. אז החלטי לתת ו זמן. אבל כמה זמן זה כבר עוד מעט שלוש שבועות ככה. ועם כל יום שעבר הילדה מרגישה בעוד קצת שינוי ביחס שלו כלפיה... אני יודעת שגם אם כל זה סתדר בסוף המילים שלו שאני זונה מלוכלכת ושטמנתי לו פח כשלא גיליתי לו את האמת מעולם לא יצאו לי מהראש ומהלב. ציפיתי שהוא יכעס שלא סיפרתי אבל בחיים לא חשבתי שהוא יעשה כזה סיפור מהקטע המוסלמי 16 שנה אחרי שזה נגמר.
יש בכלל טעם להאבק על הקשר הזה? הרי ברור שהיחס שלו לבת שלי וכנראה אלי כבר א פעם לא יהיה מה שהיה. וגם אם כן אני בחיים לא אשכח לו אי הוא נרתע ממני ואת כל המילים המגעילות שהוא אמר. אגב כרגע אמרתי לבת שלי שם הוא יפנה אליה בפייס בוק שפשוט תתעלם ממנו אבל אני בכלל מפחדת לחשוב ה תהיה תגובתו של בעלי אם חלילה ביום מן הימים הילדה תרצה להכיר את את אבא שלה. לא שנראה לי שזה יקרה אבל בעלי כבר אמר שאם היא רק תיסע לטורקיה לראות אותו מבחינתו אין לה בית לחזור אליו
כשהייתי מאוד צעירה התאהבתי בבחור מוסלמי, הכרנו כששנינו למדנו בארה"ב. שנינו היינו סטודנטים זרים, אני מישראל והוא מטורקיה. הוא היה בן לאב מצרי ולאם ניגרית. הכל קרה מהר מאוד, מגורים משותפים, חתונה, הריון, לידה. אחרי הלידה התחילו הבעיות. המצב הכספי שלנו היה גם ככה על הפנים והנטל הכספי שהביאה איתה התינוקת גרם להמון מתיחות בנינו. גם ההפיכה להורים על כל מה שמשתמע מכך לא עשתה טוב לזוגיות שלנו שכן הבחור רצה להמשיך חיי הוללות חסרי דאגה. כשהתינוקת הייתה בת חודשיים אמא שלו הגיע לביקור מטורקיה ובמשך החודש שהיא הייתה אצלינו היא מאוד עזרה לנו עם התינוקת ונראה היה שהזוגיות שלנו משתפרת. אחרי שאמא שלו חזרה לטורקיה כל שני וחמישי הבחור היה מציע שנשלח אליה את התינוקת שלנו שתגדל אותה לתקופה מסויימת ואנחנו נהיה יותר חופשיים כספית ובכלל. אני הזדעזעתי מהמחשבה לשלוח את התינוקת שלי הרחק ממני לאמא שלו ועוד לטורקיה. במשך חודש בערך רבנו על זה בלי סוף עד שיום אחד כשהילדה הייתה בת 4 חודשים קמתי ולקחתי אותה ועזבתי אותו והוא לא ממש התנגד והתגרשנו מהר מאוד. במשך חודשיים הוא שילם לי מזונות והיה רואה את הילדה על בסיס קבוע. בתקופה הזאת המשפחה שלו גם הגיעה לבקר וראתה את הילדה. חודשיים אחרי שנפרדנו הוא עזב את ארצות הברית וכל קשר בינינו ניתק. לא ידעתי איפה הוא והוא לא התעניין בילדה, לא עזר כספית וגם המשפחה שלו מעולם לא יצרה קשר. בעצם הוא נעלם כשהילדה הייתה בת חצי שנה וכמובן שהיא לא זוכרת לא אותו ולא את המשפחה שלו.
שנה לאחר מכן כשהילדה הייתה בת שנה וחצי חזרתי איתה לארץ. בגלל המצב הפוליטי והדתי המתוח סיפרתי לכולם שהתאהבתי בארהב בסטודנט והתחתנתי איתו ונולדה לי ילדה ואחר כך התגרשנו. אף פעם לא ציינתי שהבחור מוסלמי והיחידים שידעו את זה היו ההורים שלי.
כשהילדה הייתה בת 3 פתאום אחרי שנתיים וחצי של דממה אבא שלה צץ. היו לו את הפרטים ש אבא שלי בארץ כי בזמנו כשהיינו יחד אבא שלי הלווה לו כסף וככה הוא איתר אותי. הוא אמר שהוא רוצה להגיע לכמה ימים לישראל כדי לראות את הבת שלו. הסכמתי מתוך הנחה שלכל ילד צריך להיות אב. הוא הגיע לארץ ובילה יומיים מדהימים עם הילדה שמאוד נהנתה וחשבתי לתומי שהנה מעכשיו יהיה איזשהו קשר בינו לבינה. באותה ההזדמנות הוא גם נתן לי סכום מסויים של כסף עבורה והבטיח להמשיך לעזור כספית. אחרי שהוא הבטיח לה ולי לשמור על קשר הוא שוב נעלם.
הילדה לקחה את זה כמובן מאוד קשה ולא כל כך הבינה מה קורה. אחרי שנתיים של העלמות הוא צץ שוב. הילדה הייתה בת 5 והוא יצר קשר ואמר שרוצה להגיע לראות אותה. הוא המציא איזשהו תרוץ דפוק ללמה נעלם עד עכשיו. לא יודעת למה אבל החלטתי לתת לו עוד צ'אנס. הוא הגיע לארץ וקבענו בבית קפה ורק נכנסתי עם הילדה לשם והיא ראתה אותו היא ברחה החוצה. בקושי רב שכנעתי אותה לחזור פנימה ואחרי 10 דקות בדיוק היא ברחה שוב ולא הסכימה לחזור. כנראה הייתה מאוד פגועה ממנו. באותה פגישה אם אפשר לקרוא לה ככה הוא לא נתן לי שום כסף עבור הילדה ומאז נעלמו עקבותיו.
כמו שכתבתי בזמנו כשהיינו ביחד אבא שלי הלווה לו כסף. המזונות שהוא שילם לי חודשיים בארה"ב + הכסף שנתן לי כשהילדה הייתה בת 3, הסכום הזה לא מכסה אפילו חצי ממה שאבא שלי הלווה לא בזמנו וכמובן שלא קיבל בחזרה. בכל אופן מאז אותה פגישה כושלת בבית קפה כשהילדה הייתה בת 5 אבד כל קשר איתו. היום הילדה כבר בת 16.5 ומאז מעל לעשור לא היה לי מושג איפה הוא ומה איתו והוא לא התעניין בילדה. אני ידעתי שהמשפחה שלו גרה באיסטנבול אבל לא היה לי מושג מה איתו והאם לבת שלי יש למשל חצי אחים ממנו וכ'ו.
שנה לאחר הביקור הכושל, כשהילדה הייתה בת 6 הכרתי אתמי שלימים הפך לבעלי. בהתחלה סיפרתי לו כמו לכולם שלמדתי בארה"ב והתאהבתי שם במישהו והתתנו ונולדה לנו ילדה ואז התגרשנו. כמובן שלא ציינתי שהאבא הוא מוסלמי. כשהקשר הפך לרציני רציתי לפר לו אבל לא הצלחתי גם כי לא ידעתי איך יקל את העובדה ששיקרתי לו וגם כי הוא ימני שבא ממשפחה מסורתי ואני פחדתי שזה יהרוס את הקשר שלנו. שנה אחרי שהכרנו וכשהילדה שליהייתה בתשבע עברנו לגור ביחד ולאחר מכן התחתנו. בעלי קיבל את הבת שלי כאיו הייתה שלו וכך גם כל המשפחה שלו. היום יש לנו שני ילדים משותפים: ילדה בת שש וחצי וילד בן שלוש וחצי ובחינת בעלי אף פעם לא היה הבדל בן הבת שלי לילדים המשותפים שלנו, כולם היו ילדיו בצורה שווה.
לפני חצי שנה האבא של הילדה איתר אותי בפייסבוק והתחיל להפציץ אותי בהודעות. אמר שהוא רוצה לדבר עם הילדה ושאני אקרא לה למחשב והם ידברו בסקייפ. אמרתי לו שלילדה אין מושג שהוא מוסלמי והוא הסכים לא להגיד לה כלום בשלב הזה. שוחחתי על כך עם הילדה ואמרתי לה שאבא שלה צץ בפייסבוק ורוצה לדבר איתה בסקייפ. אחר כך מסרתי לו ששאלתי אותה והיא אמרה שהיא לא מכירה אותו ואין לה על מה לדרבר איתו והיא לא רוצה שום קשר אליו. פה התחילה חתיכת הפפצה מצידו. משפטים בסגנון של אני אבא שלה ויש לי את הזכות לדבר איתה או אני רוצה להסביר לה מה קרה ולמה נעלמתי וכו'. התחיל לבקש ממני את מספר הטלפון שלי ולבקש ממני שאני אביא את הילדה לטורקיה כדי שהוא יכיר אותה ויבלה איתה קצת. בהתחלה עשיתי לו אנפריינד בפייסבוק אל הוא המשייך לכתוב לי אז נאלצתי לחסום אותו . ביקשתי מאמא שלי שאם הוא יצור איתה קשר שלא תתן לו את המספר שלי.
בכל התקופה הזאת בעלי ידע מה הולך חוץ כמובן מהקטע שהוא מוסלמי וחוץ מעניין טורקיה. אחרי שחסמתי אותו בפייסבוק הפחד שלי היה שהוא ימצא את הבת שלי בפייסבוק ויספר לה הכל לכן החלטתי לתוח את כל האמת מולה. לספר לה את מה שהיא לא ידעה. שאבא שלה הוא לא סתם סטודנט אמריקאי אלא מוסלמי טורקי. כמובן שלפני שניגשתי לדבר עם הבת שלי דיברתי עם בעי וסיפרתי לו הכל. לבת שלי זה לא שינה כלום. מבחינתה הוא אף אחד ובעלי הוא אבא שלה אבל בעלי ירד לגמרי מהפסים. פתאום מאישה שרק לפני שלושה חודשים הוא עשה לה הפתעה ליום הולדת נסיעה רומנטית לפריז הפכתי זונה מלוכלכת ששוכבת עם ערבים. ולא זה א משנה לו שהוא היה טורקי ושהוא ושזה היה רק איתו ומאהבה ושהתחתנו. פתאום אני שמאלנית מלוכלכת. מאז שזה נודע לו הוא מסרב לגעת בי גם במיטה וגם כלל. הוא שינה את היחס לבת שלי. בינתיים היא מאמינה שאני אומרת לה שזה בגלל שהוא כועס עלי שהסתרתי ממנו דברים אבל לי ברור שהיחס השתנה כי מסתבר שיש לה אבא מוסלמי. ידעתי שהוא ימני אבל לא עד כדי כך.. נפרדתי ממנו לפני יותר מ 16 שנה. אז כן הוא אבא חרא שלא שילם מזונות ונעל לבת שלו אבל יש כאלה בשפע גם יהודים. ולא הוא לא מחבל ועדיין. הצעתי טיפול אבל בעלי אומר ששום דבר לא יכול לשנות שמוסלמי היה בתוכי וסליחה על הפרוט. הוא אמר שאחרי זה הוא מתחלחל מהמחשבה שהילדים שלו יצאו מאותו מקום. אז החלטי לתת ו זמן. אבל כמה זמן זה כבר עוד מעט שלוש שבועות ככה. ועם כל יום שעבר הילדה מרגישה בעוד קצת שינוי ביחס שלו כלפיה... אני יודעת שגם אם כל זה סתדר בסוף המילים שלו שאני זונה מלוכלכת ושטמנתי לו פח כשלא גיליתי לו את האמת מעולם לא יצאו לי מהראש ומהלב. ציפיתי שהוא יכעס שלא סיפרתי אבל בחיים לא חשבתי שהוא יעשה כזה סיפור מהקטע המוסלמי 16 שנה אחרי שזה נגמר.
יש בכלל טעם להאבק על הקשר הזה? הרי ברור שהיחס שלו לבת שלי וכנראה אלי כבר א פעם לא יהיה מה שהיה. וגם אם כן אני בחיים לא אשכח לו אי הוא נרתע ממני ואת כל המילים המגעילות שהוא אמר. אגב כרגע אמרתי לבת שלי שם הוא יפנה אליה בפייס בוק שפשוט תתעלם ממנו אבל אני בכלל מפחדת לחשוב ה תהיה תגובתו של בעלי אם חלילה ביום מן הימים הילדה תרצה להכיר את את אבא שלה. לא שנראה לי שזה יקרה אבל בעלי כבר אמר שאם היא רק תיסע לטורקיה לראות אותו מבחינתו אין לה בית לחזור אליו
