עניין של אכזבה

רמי אב

New member
עניין של אכזבה

אם אני מנסה לדבר עם אדם מסויים והוא אומר לי
"זה לא נעים לי להגיד לך אבל אני מרגיש אכזבה שאני מדבר איתך"
האם כדאי לי להמליץ לו לקבל טיפול פסיכולוגי? על שהוא מרגיש אכזבה בלדבר איתי?
אם התשובה היא כן והוא עונה לי
"אני צריך לדבר עם מי שמתאים לי"
אז מה עוד אני יכול לעשות בנושא הזה?
 
רמי

נתת לנו מקטע קצרצר של חילופי דברים בין שני אנשים שאיננו מכירים ולא מבינים ההקשר של השיחה, ואתה רוצה שנייעץ לך איך להגיב? אתה היית מסוגל לייעץ לי מה לעשות, אילו הייתי מספר לך ש*היא* אמרה לי שהיא לא אוהבת שאני מותיר כלים בכיור?

עצות רציניות ומועילות לא יהיו, אם הן כ״כ תלושות ומנותקות מכל ידיעה או הבנה של ההקשר; הן לכל היותר יהיו תיאורטיות.
 

רמי אב

New member
אין לי בוודאות את כל המקרה

זה רק בשביל הדוגמא, כדי לדעת האם רוב הסיכויים שאני צודק,
אז אני מבין שבזה אני לא צודק, ושאני צריך לתת לו לחפש את החברים שמתאימים לו.
 
אני עדיין לא מבין דבר אחד

מה הקשר בין אכזבה וטיפול? כל מי שמאוכזב / מאכזב צריך טיפול? כי אם כן אז כל אוכלוסיית העולם צריכה טיפול.
 

רמי אב

New member
אני אשאל את השאלה בצורה אחרת

אם יש אדם שלהרבה אנשים שפונים אליו הוא אומר
אני מצטער אבל אני מרגיש אכזבה שאני מדבר איתך
האם זה אומר שאותו אדם צריך לקבל טיפול פסיכולוגי בטענה שנראה שאם עם הרבה אנשים הוא לא בקשר טוב ושזה עלול להגדיל לו את הבדידות ולגרום לו לדיכאון בהמשך?
ואם כן אז האם לפי החוק, אסור לחייב אותו לקבל טיפול פסיכולוגי אלא רק להמליץ?
במיוחד שלהמלצת הטיפול הפסיכולוגי הוא מגיב ב
אני צריך לחפש את מה שמתאים לי ?
 
עכשיו קצת יותר ברור

תראה, אם אדם מרבה לומר לאנשים שהוא מרגיש אכזבה מלדבר איתם - אני אישית הייתי ממליץ לו לנסות ולפנות לטיפול, כי יש כאן דפוס כלשהו שאולי מקשה על שגרת יומו, ובמבט מהצד - עצם ההיגד הזה ("אני מרגיש אכזבה כשאני מדבר איתך") הוא מחשבה די ביזארית בפני עצמה.

אבל כמובן שאי אפשר לחייב אדם שכזה לפנות לטיפול אם אינו חפץ בכך. ויותר מכך: צריך לעניות דעתי להיות די מקורב ובקשר טוב עם אותו אדם מלכתחילה בכדי להציע לו לפנות לטיפול. לא הייתי מציע טיפול לדוור שלי או לקופאית שלי בסופר אילו ביטאה בפניי את המחשבה הנ"ל, אלא רק לאדם שאני נמצא בקשר אישי וקרוב אליו.
 

anati43

New member
מי שמאוכזב ממך צריך ללכת לטיפול פסיכולוגי? אולי אתה צריך

ללכת לטיפול כי אתה מאכזב אותו?
 

רמי אב

New member
ממתי להמליץ על אדם שנראה מאוכזב לקבל טיפול פסיכולוגי

זאת בעיה נפשית?
זה נראה לי נורמלי שאם לאדם יש אכזבה להמליץ ולא לחייב אותו לקבל טיפול פסיכולוגי,
ונראה לי שמי שכועס רק מהמלצות כנראה שיש לו פחדים מיותרים, זאת רק דעתי, אני לא בטוח, בגלל זה אני שאלתי את זה.
&nbsp
&nbsp
 

ladybug4NLP

Active member
אם הבנתי נכון-מי שכועס כשהוא מאוכזב ומציעים לו לפנות לטיפול

הרי שהוא בעצם כועס כי
1. הוא מאוכזב
2. חושב שלא מבינים אותו
3. חושב שהצד השני ממעיט מערכו כי חושבים שהוא זקוק לטיפול

אלו רק דוגמאות אפשריות. השאלה לא היתה לא ממוקדת
 

רמי אב

New member
אני לא הבנתי את הכוונה שלך

את רשמת
"מי שכועס כשהוא מאוכזב ומציעים לו לפנות לטיפול"
האם הכוונה שלך הייתה ל
אם אדם מסויים כועס כאשר האדם השני מאוכזב?
או שזה אותו אדם? ובשאלה שלך למי מציעים לפנות לטיפול?
לאותו אדם מסויים או לאדם השני?
 

אופירA

New member
מנהל
זו לא בעיה נפשית להרגיש מאוכזב

ובכלל אין מציעים טיפול פסיכולוגי לכל אדם שנראה לך שהוא זקוק לטיפול.

ואמרו לך כבר בעבר: אי אפשר לשאול כך שאלות "מה עושים אם...", כי אין כללים. כל מקרה לגופו.
צריך לספר את הסיפור במדויק (אפשר לשנות פרטים מזהים), ולהסביר את מערכת היחסים בין שני המדברים הללו והמסגרת וכל הסיטואציה ספציפית.
התשובות שונות מאוד מאוד ממקרה למקרה, לפי נתוני המקרה והרקע למקרה.
 

רמי אב

New member
מה גורם לך להאמין שלהיות מאוכזב זאת לא בעיה נפשית?

נראה לי שאכזבה זאת הרגשה רעה, ושכל הרגשה רעה זאת בעיה נפשית, לא?
 
כל הרגשות כולם

לגיטימיים באותה מידה. אין אפשרות בכלל לעבור את החיים בלי להרגיש את כל הקשת. עצם המחשבה שאפשר לחיות רק עם 'רגשות טובים' היא מוטעית.
אנשים לא אוהבים להרגיש אכזבה, זה לא נעים להם, אבל זה לא אומר שזו 'בעייה' להרגיש כך אלא רק שזה לא נעים. אי אפשר לחתוך מסביב לרגשות ספציפיים ולזרוק אותם לפח או להתגרש מהם. כשמרגישים, מרגישים הכל - גם שמחה וגם עצב, גם גאווה וגם אכזבה. ולא, אי אפשר לחיות את החיים בלי אכזבות. למה? כי מן הסתם כשחיים את החיים גם מתאכזבים כי לא הכל הולך לפי הציפיות שלנו.

אוי ואבוי אם נדמה לך שכל הרגשה "לא נעימה" (ולא "לא טובה") זו בעיה נפשית.
כשאתה מצפה למשהו, והוא לא קורה - מה נראה לך שתרגיש? שמח וטוב לב? מאושר? ברור שלא! כשמצפים למשהו והוא לא קורה מתאכזבים. זו התגובה הנורמלית.

ועכשיו לדוגמה ההיפותטית שהבאת: יש אדם אחד, שאין לנו מושג מי הוא, אבל פעמים רבות כשפונים אליו הוא מגיב במשפט "אני מצטער אבל אני מרגיש אכזבה שאני מדבר אתך"
נו?
אז יש אדם כזה, שככה, עם ההתנהגות התקשורתית הזו הוא עובר את היום.
אני יכולה לחשוב לפחות על 4 הסברים להתנהגות כזו ואף אחת מהן לא נכללת בקטגוריה "בעיה נפשית".
זאת ועוד: אין אף "בעיה נפשית" שאני מכירה שמסתכמת בהיות אדם מאוכזב מדבריו של זולת בתכיפות.
 
כדי שתופעה אנושית "רגילה"

תקבל מעמד של "בעיה" או "הפרעה" צריכים להתקיים ארבעה תנאים
&nbsp
1- עליהם להיות חריגים מהנורמה. לגיטימי לגמרי להיות מדוכדך, עצוב ולא לרצות לקום מהמיטה במשך מספר ימים אם התרחש איזה אירוע קשה - אבל אם המצב מתמשך באופן רציף במשך שבועות וחודשים, זו חריגה שיכולה לאותת על קיומה של "בעיה" או "הפרעה" נפשית.
&nbsp
2- עליהן להפריע לשגרת חייו של מי שסובל מהן, עד כדי כך שהן גורמות לו לסבל ולמצוקה והוא מביע רצון להיפטר מהן. למשל אנשים שיודעים שהחזרה על פעולות כמו לבדוק שוב ושוב אם נעלו את הדלת, או סגרו את ברז הגז זה מיותר, זה מעיק עליהם ובכל זאת הם לא מסוגלים להפסיק ללא התערבות טיפולית כלשהי.
&nbsp
3- עליהן להפריע לתפקוד היומיומי. כך למשל, אותם אנשים שבודקים שוב ושוב אם נעלו סגרו וכו' נמנעים בכלל לצאת מהבית, ואם כבר יוצאים זה לוקח להם שעות על גבי שעות עד כדי כך שהם לא מצליחים להגיע לשום בזמן סביר, לפגוש אנשים, לצאת לקניות, לבילויים וכד'.
&nbsp
4- עליהן להיות בעלות איזה שהוא גורם סיכון למי שסובל מהבעיה או לנמצאים בסביבתו. כמו שדיכאון יכול להוביל להתאבדות, הפרעות אכילה יכולות לגרום למוות וכד'.
&nbsp
&nbsp
אדם שחוזר על משפט כלשהו, בינתיים עונה על סעיף אחד מהארבע.... לדעתך.
 

אופירA

New member
מנהל
אין הוראות מוחלטות בהגדרת בעיה נפשית

כרגיל, אתה מבקש לבנות לעולם כללים שברורים לך. כי כך קל לך יותר להבינו.
אבל אין כללים ברורים ומוחלטים עפ"י המושגים שלך.

שים לב, שמכל ההגדרות שנתנה יעל למושג בעיה נפשית, עולה כלל עליון שאומר שההגדרה תלויה בנסיבות המצב.
אם אדם חותך בסכין בבטן אדם אחר, אז תלוי בנסיבות אם הוא מבצע פשע של חבלה או לא. אם הנסיבות הן שהחותך הוא רופא מנתח ובידו מצויה הסכמה בחתימת המנותח המורדם לחיתוך זה - אזי אין כאן כל פשע. אם יש שינוי אחד בנסיבות, כגון שהאדם לא הורדם (למרות שרצה להיות מורדם), או כגון שאין הסכמה שלו לפי החוק לחיתוך זה - אז יש כאן פשע מסוג מסוים וברמה מסוימת. ואם כל הנסיבות שונות, כגון שהחותך אינו מנתח כלל - אז יש כאן פשע מסוג אחר לגמרי וברמה אחרת לגמרי.

וגם אם אדם אומר משפט מסוים - זה יכול להיות עוול, זה יכול להיות טעות וזה יכול להיות מבורך. הכל תלוי בנסיבות.
וגם כשיש הגדרה של בעיה נפשית לאדם מסוים, לא תמיד הדרך הנכונה היא להגיד לו ללכת לטיפול. בדרך כלל לא נכון להגיד לאדם אחר מה לעשות עם הנפש שלו. תלוי מי אתה, מי האדם האחר, מה הבעיה, מה מכלול הנתונים.
יש בעיה נפשית שגודלה זעיר, ומספיק שאדם אובייקטיבי יגיד לזולתו שגישתו לדברים אינה נכונה, ויסביר לו, והוא ישנה את התנהגותו. לא צריך פסיכולוג. הכל תלוי בנתונים - מי הוא, מה הבעיה, מה מכלול הנתונים של אדם זה, מה הנסיבות לבעיה, וכו'.

לכן אמרתי שלהרגיש מאוכזב זה לא בעיה נפשית, כשלעצמו.
הכל תלוי בשאלה מה הסיטואציה - מי האדם שמרגיש מאוכזב, למה הוא אומר זאת, למה הוא מרגיש כך, באילו נסיבות, מי אתה בכל הסיטואציה, מי אתה מתכוון שיגיד למי ללכת לטיפול נפשי, ועוד ועוד.

ולכן כל הזמן מסבירים לך שאי אפשר לשאול שאלות כלליות ולקבל הגדרות כלליות, למרות שזה נוח לך וברור לך.
כדי להבין דברים צריך לשאול שאלות עפ"י דוגמה מפורטת.
למשל: חבר שלי לעבודה, כל פעם שהוא פוגש קולגה לעבודה, הוא אומר לו שהוא מאוכזב לפגוש בו. כמובן שאנשים מתרחקים ממנו ולא מחבבים אותו. עם המעסיק הוא מסתדר מצוין, ויודע לדבר איתו לעניין. האם אני שעובד איתו צריך להגיד לו ללכת לטיפול נפשי?
בדוגמה זו יש הרבה יותר נתונים. ואז נסביר לך שזה תלוי במערכת היחסים האישית שלך איתו, והאם התנהגות זו שתיארת אצלו גורמת לו לסבל שהוא דיבר איתך עליו, ועוד. ואז תתן עוד נתונים לפי האפשרויות שהעלינו, ואז יתבהר לך טוב יותר מה נכון במקרה זה.
אין כלל נכון לכמה מקרים, הכל תלוי בנתוני המקרה הספציפי. לכן אתה חייב לפרט מקרה ספציפי לפרטיו.
 

אופירA

New member
מנהל
יעל הסבירה מצוין

איך לא כל פעם שיש הרגשה רעה היא בעיה נפשית.

למשל, אני מרגישה רע מאוד כשאני רואה אנשים שמנצלים אדם חלש בגלל חולשתו, או מתנהגים כלפיו מכוער כי אטומים לחולשתו ולא מודעים אליה.
אז ההרגשה שלי היא הפרעה נפשית? אני צריכה טיפול נגד ההרגשה הרעה הזו?
אני צריכה לשמוח יום ולילה על כך שאני מרגישה רע במצב כזה, ומשתדלת בכל דרך אפשרית למנוע את העוולה כלפי הזולת כדי להרגיש יותר טוב עם עצמי. ואם אין באפשרותי למנוע את העוולה, אז אני שמחה שאני מרגישה רע מול העוולה!
 
למעלה