עניין שהטריד אותי
היום, כשדיברתי עם אחיינתי המתוקה להחריד על הקייטנה שלה, בין היתר הגענו לנושא הבלתי נשכח: הפיפי בבריכה.... באותו הרגע נזכרתי בנשכחות- זכרתי איך כשהייתי ילדה קטנה וגם די מעיקה (לא פלא שהורי שלחו אותי לקייטנה)היו תמיד את הילדים הקטנים האלו שמשתינים בבריכה, ואז על היום השני של הקייטנה כשכולנו כבר היינו בגד ים ומתים כבר להיכנס למים, המדריכים עצרו אותנו ואמרו לנו בטון סמכותי שכזה שיש לנו קודם שיחה עם מנהל הקיטנה. מנהל הקיטנה הזעיף פנים וניסה בקול הכי סמכותי שלו לספר לנו מעשיה (שתמיד חזרה על עצמה, ותמיד כללה בתוכה את אותו הסיפור, שתמיד התרחש ביום השני לקייטנה...) המעשיה עסקה בקיטנה ולה היתה בריכה. ביום הראשון של הקיטנה באו המון ילדים ושכשכו רגלייהם במימה הקרירים של הבריכה ש"כמובן" נוקתה מראש לקראת הילדים, והכל נעשה במיוחד בשביל ההנאה הבטוחה והשלווה של הילדים ("במחיר סופר סופר סופר אטרקטיבי). המשך המעשיה סיפר תמיד על כך שיש באגף הרווחה מומחים מיוחדים שבודקים שמקום הקיטנה שלנו מספיק נקי ומסודר, ובין יתר הדברים שהם עושים הוא לבדוק את ניקיון הבריכה... תמיד, ביקורת הפתע הזו (למרבה הפתעתנו) נערכה ביום הראשון של הקיייטנה והביאה אחריה בשורות מרות מאוד: כל מתחם הקייטנה היה נקי להפליא ועמד בכל הדרישות ואף מעבר לכך (כן, כן. בטח) הכל, מלבד הבריכה. בבירכה, לטענת מנהל הקיטנה, נתגלו כמויות שתן בלתי הגיונית, במיוחד בהתחשב שניקו את הבריכה לכבודינו (כן, כן. בטח.). סוף הסיפור היה שניקו שוב את הבריכה (כן, כן. בטח.) ושקנו והוסיפו למי הבריכה חומר מיוחד, שברגע שהוא מזהה ילד המטיל את מימיו בבריכת השחיה- בוא צובע את המים שמסביב ליד באדום- כך כולם ידעו מי ה"משתין" שכמובן מלבד הבושה, יענש בחומרה. ועכשיו לעניינו: מעולם לא ראיתי ילד שנצבע באדום... האם זה כי כולנו ממש ממש פחדנו? האם ההרצאה הטילה עלינו חד ומורא? האם החומר היה זול מדי לא פעל?!? או לחילופין- האם עבדו עלינו בתמימותינו, ומועלם לא הומצא החומר הזה?!?
היום, כשדיברתי עם אחיינתי המתוקה להחריד על הקייטנה שלה, בין היתר הגענו לנושא הבלתי נשכח: הפיפי בבריכה.... באותו הרגע נזכרתי בנשכחות- זכרתי איך כשהייתי ילדה קטנה וגם די מעיקה (לא פלא שהורי שלחו אותי לקייטנה)היו תמיד את הילדים הקטנים האלו שמשתינים בבריכה, ואז על היום השני של הקייטנה כשכולנו כבר היינו בגד ים ומתים כבר להיכנס למים, המדריכים עצרו אותנו ואמרו לנו בטון סמכותי שכזה שיש לנו קודם שיחה עם מנהל הקיטנה. מנהל הקיטנה הזעיף פנים וניסה בקול הכי סמכותי שלו לספר לנו מעשיה (שתמיד חזרה על עצמה, ותמיד כללה בתוכה את אותו הסיפור, שתמיד התרחש ביום השני לקייטנה...) המעשיה עסקה בקיטנה ולה היתה בריכה. ביום הראשון של הקיטנה באו המון ילדים ושכשכו רגלייהם במימה הקרירים של הבריכה ש"כמובן" נוקתה מראש לקראת הילדים, והכל נעשה במיוחד בשביל ההנאה הבטוחה והשלווה של הילדים ("במחיר סופר סופר סופר אטרקטיבי). המשך המעשיה סיפר תמיד על כך שיש באגף הרווחה מומחים מיוחדים שבודקים שמקום הקיטנה שלנו מספיק נקי ומסודר, ובין יתר הדברים שהם עושים הוא לבדוק את ניקיון הבריכה... תמיד, ביקורת הפתע הזו (למרבה הפתעתנו) נערכה ביום הראשון של הקיייטנה והביאה אחריה בשורות מרות מאוד: כל מתחם הקייטנה היה נקי להפליא ועמד בכל הדרישות ואף מעבר לכך (כן, כן. בטח) הכל, מלבד הבריכה. בבירכה, לטענת מנהל הקיטנה, נתגלו כמויות שתן בלתי הגיונית, במיוחד בהתחשב שניקו את הבריכה לכבודינו (כן, כן. בטח.). סוף הסיפור היה שניקו שוב את הבריכה (כן, כן. בטח.) ושקנו והוסיפו למי הבריכה חומר מיוחד, שברגע שהוא מזהה ילד המטיל את מימיו בבריכת השחיה- בוא צובע את המים שמסביב ליד באדום- כך כולם ידעו מי ה"משתין" שכמובן מלבד הבושה, יענש בחומרה. ועכשיו לעניינו: מעולם לא ראיתי ילד שנצבע באדום... האם זה כי כולנו ממש ממש פחדנו? האם ההרצאה הטילה עלינו חד ומורא? האם החומר היה זול מדי לא פעל?!? או לחילופין- האם עבדו עלינו בתמימותינו, ומועלם לא הומצא החומר הזה?!?