עמך/ אתך בלשון המקרא
לגר"א מוילנא יש שיטה בנידון, שנקודת המוצא שלה בפרשת השבוע הנוכחית פרשת בלק. בקיצור: אלוהים שואל את בלעם "מי האנשים האלה עמך" ואומר לו "לא תלך עמהם"... והנה אח"כ בלעם מבקש שוב ללכת ואלוהים אומר לו: "אם לקרא לך באו האנשים קום לך איתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה". אח"כ נאמר: "ויקם בלעם בבוקר.. וילך עם שרי מואב". ואז נאמר: "ויחר אף אלוהים כי הולך הוא..." והשאלה מתבקשת: לפני רגע אמרת לו לך ועכשיו אתה כועס? מסביר הגר"א (לפי הבנתי) שיש הבדל בין ללכת עם ובין ללכת את: עם מצביע על מגמה של שיתוף מוחלט בין שני הגורמים ואת על מצב טכני. ההסכמה של ה´ היתה שילך איתם ואילו הוא הלך עמם ומכאן התרעומת. בדקתי את העניין במקומות נוספים ובמקרים רבים זה אכן ´עבד´. דוגמה: "עם לבן גרתי" כך אומר יעקב. דרשו חכמים ´עם לבן גרת"י- ותרי"ג מצוות שמרתי´. כנראה שהגורם לחכמים לומר מה שאמרו הוא הביטוי עם המבטא את הקרבה הרבה שהיתה בין לבן ויעקב. לכן הם מדגישים עם לבן גרתי ולמרות זאת תרי"ג מצוות שמרתי. ויש עוד דוגמאות.
לגר"א מוילנא יש שיטה בנידון, שנקודת המוצא שלה בפרשת השבוע הנוכחית פרשת בלק. בקיצור: אלוהים שואל את בלעם "מי האנשים האלה עמך" ואומר לו "לא תלך עמהם"... והנה אח"כ בלעם מבקש שוב ללכת ואלוהים אומר לו: "אם לקרא לך באו האנשים קום לך איתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה". אח"כ נאמר: "ויקם בלעם בבוקר.. וילך עם שרי מואב". ואז נאמר: "ויחר אף אלוהים כי הולך הוא..." והשאלה מתבקשת: לפני רגע אמרת לו לך ועכשיו אתה כועס? מסביר הגר"א (לפי הבנתי) שיש הבדל בין ללכת עם ובין ללכת את: עם מצביע על מגמה של שיתוף מוחלט בין שני הגורמים ואת על מצב טכני. ההסכמה של ה´ היתה שילך איתם ואילו הוא הלך עמם ומכאן התרעומת. בדקתי את העניין במקומות נוספים ובמקרים רבים זה אכן ´עבד´. דוגמה: "עם לבן גרתי" כך אומר יעקב. דרשו חכמים ´עם לבן גרת"י- ותרי"ג מצוות שמרתי´. כנראה שהגורם לחכמים לומר מה שאמרו הוא הביטוי עם המבטא את הקרבה הרבה שהיתה בין לבן ויעקב. לכן הם מדגישים עם לבן גרתי ולמרות זאת תרי"ג מצוות שמרתי. ויש עוד דוגמאות.