מספר עדכונים
טוב, הייתי היום בכנס שעשו במסגרת ביה"ס מזרח מערב, והיו בו אולי 30 איש, ביניהם סטודנטים של מזרח מערב, ואנשים שהתעניינו ללמוד דיקור באופן כללי. סליחה רגע שאני מערבת פה את תחושותיי הכנות אבל- חברים, אם לא נהיה הרבה אנשים מטפלים שמסורים ומעורבים בעניינים האלה, לא יקרה כלום בעניין!!! -- ניסיון לעורר עניין אני אשמור להזדמנות אחרת....

אז ככה: עמד איש רהוט ומעניין, שלמה שוהם, ודיבר וניסה להאיר לקהל הזעום את שאומרת הצעת החוק ולסיכום העניינים אני אומר כך: א. איך שהחוק מנוסח היום (ושלמה שוהם אמר- שהוא שופט בדימוס ויש לו ניסיון בדברים הללו- שהצעות חוק משתנות בין קריאת חוק האחת לשניה), חולה בא לרופא המשפחה שלו ואומר שהוא רוצה דיקור, הרופא (שאין לו רקע ברפואה סינית) מסביר לו אם זה טוב או לא טוב ואחר כך, לפי החלטתו, כותב הפניה. מיד אתם שמים לב שהסיפור הזה אינו טוב כל כך. אני בדיעה שאשמח לקבל מהרופא המטפל מכתב שמספר על מצבו הרפואי של המטופל קרי מחלות רקע, תלונה עיקרית, בדיקות דם, רנטגן אם צריך וכו´, ממש כמו הפניה לכל רופא מומחה. ב. ענייני ועדה מייעצת: שלמה שוהם הצביע קודם כל על הסמנטיקה של העניין, שוועדה מייעצת כשמה כן היא, אין לה סמכויות אחרות פרט ליעוץ. לפי החוק, יש פירוט שאומר שכמות אנשי המקצוע הרלבנטי (דיקור) שיהיו בוועדה היא במיעוט (3 אנשי מקצוע לעומת 4 על השאר), מה שמאוד בעייתי. אז יש פה שתי בעיות- אנשים בוועדה שאינם יודעים את המקצוע, שמייעצים לאדם (שר הבריאות או המנהל שהוא מנכ"ל משרד הבריאות) שגם הוא אינו מבין במקצוע, וגם הוועדה הזו היא רק על תקן וועדה מייעצת, כלומר האיש המחליט הוא איש שאינו מבין דבר אחד בסיפור הזה שנקרא רפואה סינית. גם הסיפור הזה אינו מבטיח במיוחד. ג. דבר אחד טיפה יותר חיובי אולי- שלמה שוהם עומד היום בראש נציבות שאיני זוכרת את שמה אבל דרכה עוברות כל הצעות החוק החדשות (שקשורות לכל מיני נושאים ומדברים גם על העתיד... אוף, אני ממש לא זוכרת את הכותרת)שגופים שונים רוצים לקדם. הוא תמיד תמך בדיקור, עוד לפני שעמד בראש הנציבות הזו בכנסת, אבל עכשיו יש גוף מתוך הכנסת שתומך בהצעת חוק וגם מייעץ כיצד להביא את החוק למצב שיהיה כמה שיותר בעדנו. שזה דווקא עובד לטובתנו. כדברי סיכום- החוק אומנם עבר קריאה ראשונה אבל זה לא בטוח שבנוסח הזה יש לנו הרבה מה לשמוח. פתאום גם גיליתי שכל המטפלים הללו שמסתובבים עם תואר של Licensed Acupuncturist (או מה שזה לא יהיה), אינם אנשים בעלי רישיון עבודה מטעם מדינה כזו או אחרת (מחוץ לישראל), אלא בעלי אישור כזה מהמוסד בו למדו. אז רגע, למה אנחנו מתעקשים על חוק אם אפשר גם אחרת? אני באופן אישי לא ממש הבנתי אם החוק זה דבר חשוב נורא או שמא אפשר לעשות את הליגליזציה של העניין כמו מקומות אחרים בחו"ל על ידי האישור הזה. אם מישהו יכול להסביר לי את זה אני אשמח. לגבי ענייני העמותות: קודם כל רובניהוד יקר, חשוב להבהיר שאומנם יש דמויות בעמותה שהן אותן דמויות מהמוסד שאתה כל כך לא אוהב,אבל הן לא קשורות. המוסד והעמותה הם שני דברים נפרדים. המוסד תומך בעמותה הזו לא בגלל שדמות כזו או אחרת נמצאת שם, אלא כי מדובר על משהו שחשוב לכל בתי הספר- ויותר מזה, חשוב לסטודנטים ולכל המטפלים שיצאו מכל בתי הספר. לא ממש בטוח שהם- יוצאי העמותה, החליטו עם הקמת עמותה חדשה, אלא הם קוראים לעצמם פורום והם רוצים להקים מין בסיס אינפורמציה שמשותף לכולם. לא היו השמצות לכאן או לכאן, אבל היו רמיזות מסוימות לכיוונים פחות חיוביים, אני אגדיר זאת ככה. אבל זה היה מינורי. יוסי מורגנשטרן אמר דבר אחד חשוב (ובזאת אסיים את הדיווח מהשטח)- קהל המטפלים היום ברפואה סינית אדיש לקידום הדברים. אם אנשים לא מאמינים בדרך- סבבה. אבל אם כן מאמינים וכן רוצים את הדברים וכן תומכים- עליהם להראות תמיכה אקטיבית, לא פאסיבית. לכנסים מסוג זה, שכולל גם קידום מכירות אבל יותר חשוב מזה, מדבר על, בסופו של דבר, העתיד שלנו, חשוב שיהיו יותר מ- 30 איש (או כמה שזה לא היה), צריכים להיות יותר. כאן אדומה2, מרכז הירידים, תל אביב.
