עמוק באדמה (מאמר)
אם העסקה לא תצא אל הפועל הרי שמר טננבאום יומת. כולנו הרי יודעים זאת. (לא ציפינו למשהו אחר מאותם "בני אדם" שהם בדיוק כמונו, אבל אל לנו לרדת לרמה שלהם וחוץ מזה יש לקבל את השונה)... אז ימות. נו, אז מה? האם הוא יהיה האדם הראשון שימות בסכסוך הזה?... יש פה איזו טעות תפיסתית - אשליה. מגישים לציבור דילמה כאילו עם שלם נמצא בקורס להכשרת מדריכים: אתם באי בודד, יש לכם אפשרות להציל אדם אחד. אבל כדי להציל את חייו תאלצו לשחרר לחופשי המון חלאות אדם. מה תעשו?... התחושה שחייו בידינו היא האשליה והיא המטעה. הגאון הפסיכו-סוציולוגי כבוד השייך נסראללה משחק ברגשותינו ואנו נופלים לידיו כפרי בשל. הוא מנופף לנו חכה עם דג כפתיון, אנחנו רואים את הדג מפרפר וליבנו יוצא להצילו. לא כך צריך עם להתמודד עם דילמות מוסריות. צריך להיות "גברים" ולהכיר בכך שעם האויב יהיו הרבה דברים כואבים. אני כבר לא מדבר על השמועות שהופצו לפיהן אם תבוצע העסקה - החיזבאללה יפסיק לחטוף ישראלים. באמת? מילה של מי?... אפילו בתור בדיחה זה לא מצחיק, מה שלא הפריע לידיעה הזו להגיע לתקשורת כמשהו שיצא ממערכת המודיעין של צה"ל. בושה לאינטיליגנציה. הדרך הנכונה לנהוג עם אויבינו היא הדרך הבאה: "בלי טובות" (לא מדובשך ולא מעוקצך). לא תודה. כפי שאני אוהב לאמר: אנא מכם, עשו לי טובה, טובה אחת קטנה ואחרונה: אל תעשו לי טובות! הם רוצים להשמיד אותנו? שישמידו. הם רוצים לשחוט אותנו? שישחטו. הם רוצים לבכות על כך שכשאנחנו מתגוננים זה כואב להם? שיבכו. מדינה דמוקרטית. שיעשו מה שהם רוצים (ואנחנו נעשה בתגובה כמובן מה שנמצא לנכון). כשהם ירגישו שאנחנו עומדים להם על הזנב הם יתחננו להפסקת אש... עלינו להפנים ולהבין: מי שנופל בידיהם של אויבינו, דבש הוא לא ילקק... אם הם יצליחו להתאפק ולהשאיר אותו בחיים זה יהיה נס. יש לנו עסק עם ברברים וכך יש להתייחס אליהם. כל עסקה עימם מעודדת אותם. יש לנהוג כפי שעשה פוטין: הסתכן באובדן חיים של מאות אנשים ובלבד שלא להכנע לטרור. עסקה כזו היא כניעה בכל קנה מידה! וכניעה לטרור מניבה רק עוד טרור! לכן, מר טננבאום, עם כל הצער, גורלך נחרץ. אינך "קורבן השלום" הראשון, למרבה הצער גם לא האחרון. יהי זכרך ברוך. ובלי שום יסורי מצפון. ההחלטה על רציחתך היא החלטתם של אויבינו לא שלנו. אנחנו רק החלטנו לא להכנע. לא למניפולציה רגשית, ולא במלחמה על קיומנו. כי אין לנו ברירה אחרת.
אם העסקה לא תצא אל הפועל הרי שמר טננבאום יומת. כולנו הרי יודעים זאת. (לא ציפינו למשהו אחר מאותם "בני אדם" שהם בדיוק כמונו, אבל אל לנו לרדת לרמה שלהם וחוץ מזה יש לקבל את השונה)... אז ימות. נו, אז מה? האם הוא יהיה האדם הראשון שימות בסכסוך הזה?... יש פה איזו טעות תפיסתית - אשליה. מגישים לציבור דילמה כאילו עם שלם נמצא בקורס להכשרת מדריכים: אתם באי בודד, יש לכם אפשרות להציל אדם אחד. אבל כדי להציל את חייו תאלצו לשחרר לחופשי המון חלאות אדם. מה תעשו?... התחושה שחייו בידינו היא האשליה והיא המטעה. הגאון הפסיכו-סוציולוגי כבוד השייך נסראללה משחק ברגשותינו ואנו נופלים לידיו כפרי בשל. הוא מנופף לנו חכה עם דג כפתיון, אנחנו רואים את הדג מפרפר וליבנו יוצא להצילו. לא כך צריך עם להתמודד עם דילמות מוסריות. צריך להיות "גברים" ולהכיר בכך שעם האויב יהיו הרבה דברים כואבים. אני כבר לא מדבר על השמועות שהופצו לפיהן אם תבוצע העסקה - החיזבאללה יפסיק לחטוף ישראלים. באמת? מילה של מי?... אפילו בתור בדיחה זה לא מצחיק, מה שלא הפריע לידיעה הזו להגיע לתקשורת כמשהו שיצא ממערכת המודיעין של צה"ל. בושה לאינטיליגנציה. הדרך הנכונה לנהוג עם אויבינו היא הדרך הבאה: "בלי טובות" (לא מדובשך ולא מעוקצך). לא תודה. כפי שאני אוהב לאמר: אנא מכם, עשו לי טובה, טובה אחת קטנה ואחרונה: אל תעשו לי טובות! הם רוצים להשמיד אותנו? שישמידו. הם רוצים לשחוט אותנו? שישחטו. הם רוצים לבכות על כך שכשאנחנו מתגוננים זה כואב להם? שיבכו. מדינה דמוקרטית. שיעשו מה שהם רוצים (ואנחנו נעשה בתגובה כמובן מה שנמצא לנכון). כשהם ירגישו שאנחנו עומדים להם על הזנב הם יתחננו להפסקת אש... עלינו להפנים ולהבין: מי שנופל בידיהם של אויבינו, דבש הוא לא ילקק... אם הם יצליחו להתאפק ולהשאיר אותו בחיים זה יהיה נס. יש לנו עסק עם ברברים וכך יש להתייחס אליהם. כל עסקה עימם מעודדת אותם. יש לנהוג כפי שעשה פוטין: הסתכן באובדן חיים של מאות אנשים ובלבד שלא להכנע לטרור. עסקה כזו היא כניעה בכל קנה מידה! וכניעה לטרור מניבה רק עוד טרור! לכן, מר טננבאום, עם כל הצער, גורלך נחרץ. אינך "קורבן השלום" הראשון, למרבה הצער גם לא האחרון. יהי זכרך ברוך. ובלי שום יסורי מצפון. ההחלטה על רציחתך היא החלטתם של אויבינו לא שלנו. אנחנו רק החלטנו לא להכנע. לא למניפולציה רגשית, ולא במלחמה על קיומנו. כי אין לנו ברירה אחרת.