עמדת קרב - מתי ?

[נדב פ1]

עמדת קרב - מתי ?

יצא לי לתהות מהי הדרך הרצויה למתרגל אומנות לחימה להגיב כשהוא מאוים פיסית ומיידית בידי אדם בודד או יותר , אך אין וודאות שיתפתח עימות רציני . מצד אחד - עמדת קרב תאפשר לו להערך פיסית לקראת העימות הפוטנציאלי , מצד שני - עמדת קרב עשויה להקרין כוונות ובייחוד להקרין ידע לחימתי שעשוי לגרום לתוקף להערך מראש לקרב רציני , לשלוף נשק או להזעיק תוקפים אחרים . מדוע בכלל צריכים ליידע אותו לידע של אומן הלחימה , במקום להפתיע אותו במתקפת פתע ?

 

[nitzano]

נחישות ,מוכנות נפשית ל'קרב

ומבט של דם בעיניים יכולים למנוע קרב. לי אישית זה עבד מול נהג מונית לפני 4 ימים.

 

[nitzano]

כלומר

עדיף לא לעמוד בעמידה קרבית אך להיות מוכן נפשית לקרב

 

[roy33itc]

אני דווקא חולק עליך ניצנו בגישה

אם אתה "רוצה" להיכנס לקרב אז כן,תחזק את הרושם תן מבט מפחיד,שאגה אפילו עמידת קרב (יש סיפור מצוין בספרו של ג'יצ'ין פונואקשי שהביא את הקראטה ליפן על מפגש בין שני לוחמים שנגמר לאחר שהבכיר שאג על השני שהיה שש לקרב,אם יהיה ביקוש אעלה את הסיפור),אבל אם לא ברצונך לריב מאיזושהיא סיבה,תרפה את הגוף על "תחשוב אפילו על קרב (זה יהיה ניכר בשפת הגוף שלך) תוריד עיניים אך שמור על מודעות,תגיד סליחה בטון יציב ותיסוג לאט אחורה ברוב המקרים זה יספיק. זו דעתי ואשמח לשמוע תגובות אם זאב ארליך קורא את ההודעה הזאת אשמח אם תפרסם את הסיפור על המפגש בחולת עם רוכב הטרקטורון אני חושב שהוא יוסיף לדיון (הסיפור לא הרוכב

)

 

[nitzano]

תלוי מתי

דרכך לא תעבוד מול יריב שבא לתקוף (כבר החליט שאתה תפסיד)

 

[רן גוגיטסו]

בהחלט, וגם לא תמיד אפשר לסגת

למשל כשאתה לא לבד אלא יחד עם חברה שלך או אשתך, או כשאתה עם הגב לקיר פיזית. לא להיות מוכן לתקיפה ולא לחשוב אפילו על אפשרות כזו היא התעלמות מסוכנת מאפשרות שהיא מאוד סבירה. עדיף להיות מוכן מאשר לא, ועדיף לשדר חוסר תוקפנות כשהמצב עדיין לא הדרדר לקרב מאשר ישר לשדר תוקפנות שתדרדר את המצב. איך משלבים את שני הדברים? את דעתי כתבתי. האם זה נכון לא להיות מוכן לתקיפה ולא לחשוב על אפשרות לקרב? לדעתי לא.

 

[roy33itc]

אני מתנצל לא קראתי את התגובות

למטה,ניצנו לא ממש הבנת את כוונתי ורן ניסח זאת היטב כי אני מסכים עם הקביעה שכשתוקפים או כשאין אפשרות או סיכוי אחרת אז התגובה היא בעוצמה. מה שכן אני מסכים עם YIN לגבי העמידה הטבעית (יד אחת לרוחב החזה ויד שנייה מונחת עליה ואוחזת בסנטר) שהיא כוננות גבוהה והיא טובה לכל סיטואציה כי היא לא מאיימת ומאפשרת להגיב מהר ונראה לי שכולנו מסכימים על אותם עקרונות פשוט אני התייחסתי לגישה שבאה לפני התקיפה ב"עמדות הראשוניות" לפני מילים ובטח שלא במרחק מאוד מצומצם ממך. בברכת "שלא נצטרך לעולם" (אולי רק לראנדורי (קרב אימון)

)

 

[נדב פ1]

לי זה גם עבד ,

לפני בערך שבוע וחצי בטיילת של תל אביב של 4 בלילה , צעדתי עם חבר שלי לכיוון המכונית וחבורה של 3 צעירים הגיחה מאחורינו ודרשה ממני את הכסף שלי . כנראה בגלל השיער הארוך שלי חשבו שאני היפי של light and love , אבל ברגע שהסתובבתי אליהם ואיימתי עליהם הם התחרטו והסתלקו משם . אפשרתי להם להבין שאם לא יסתלקו ממני אז יותר הם כבר לא ידרשו כסף מאף אחד , אבל בשום פנים ואופן לא רמזתי שיש לי ידע לחימתי - את זה הייתי " מגלה להם " רק אם תמו כל האפשרויות האחרות .

 

[flying white dragon]

אתה יכול לפרט יותר ?

נשמע שידעת לטפל במצב באופן מאוד נכון. אשמח אם תפרט יותר לגבי : * כיצד הם ביקשו את הכסף ? נעמדו מולכם , נגעו בכם מאחור ? איימו באולר ? * האם הם נראו אימתניים ? * מה חשת בסיטואציה ? מאוים ? רגוע ? * כיצד "הבהרת" להם את שכדאי להם להסתלק ? מה (לפי דעתך) בהתנהגות שלך גרם להם לעשות זאת ? בתודה מראש

 

[נדב פ1]

לדאבוני כבר יצא לי להיות עד למצב ,

לדאבוני כבר יצא לי לראות מצב בו אדם שהכרתי נכנס לעמדת קרב תוך כדי מתיחות עם אדם אחר , והאדם השני פשוט שלף בזלזול סכין מכיס המעיל שלו ואיים עליו . במזל העסק נגמר בכך ששניהם וויתרו על האגו והסתלקו .

 

[דו קרב]

שאלה טובה. לדעתי בראש וראשונה

אתה צריך לשמור על מרחק ביטחון. מרחק שאתה מרגיש בו מספיק בטוח להגיב, אפילו אם נדרש ממך להושיט יד קדימה בסגנון עד כאן. העמידה צרכה להיות רפוייה, רשלנית משהוא, אבל העניים, טוב את זה כבר אמרו.

 

[ש מים]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[רן גוגיטסו]

לאיזו עמדת תקיפה להכנס, ומתי?

שאלה טובה. אם אתה מניח שהסיכוי להתפתחות עימות הוא לא גבוה, אפשר לאמץ את עמדת המתפלל (prayer stance) בדומה למה שמופיע בתמונה, רק הרבה פחות "לחוץ" ממה שמודגם ע"י הילד בתמונה: רגל חזקה לפנים וחלשה קצת מאחור עם עקב מורם, כפות שתי הידיים צמודות אחת לשניה (כמו שעושה אדם שמתפלל) בגובה החזה, סנטר מוחזק פנימה, ומבט לא לתוך העיניים של העומד מולך אלא לגובה הצוואר שלו. עמידה כזו נראית לא מאיימת ואפילו "מבקשת רחמים". היריב לא מרגיש מאויים, ויכול להיות שהעניין ייסגר ללא עימות. אם נוצר עימות, אז מצב זה מאפשר לך להגן על עצמך בצורה יעילה, אף להתקיף: מיקום הידיים שלך במרכז מאפשר לך להגן הגנות פנימיות, ואף לתפוס את ידיו של היריב מבפנים במידה והוא שולח אותן אליך. ניתן להכות אותו במכות ישרות לפנים, לתפוס את העורף, ומצב הרגליים נותן לך שילוב של עמידה יציבה יחד עם אפשרות להתפרצות מהירה לכל כיוון, כולל שליחת ברכיות או בעיטות. עמידה זו מופיעה בספר של רנזו גרייסי mastering ju jitsu בפרק על הגנה עצמית, משם לקחתי את זה. כמובן שאם המצב הוא כזה שאתה מעריך שעוד רגע ויתפתח קרב, תוותר על כל עמידת המתפלל הזו, ותעמוד בעמידת מוצא מוכן לקרב (ואולי תבחר להכות ראשון ואז לעוף משם, במקום שזה שמולך יכה אותך ראשון בהפתעה, וינצל את זה לסיום מהיר של העימות כשידו על העליונה).

 

[דו קרב]

עמידה כזו מאפשרת ליריב להתקרב

לטווח סכין. חוץ מזה אני לא בעד עמידה מקבילה אלה קצת אלכסונית. אולי כף יד פתוחה על החזה שלך תעשה את העבודה, כאלו אמל'ה כזה, אם שמירה על טווח. העיניים בכלל לא אמל'ה.

 

[רן גוגיטסו]

אפשר לשמור מרחק עם הידיים

הן לא חייבות להיות צמודות לחזה אלא קצת יותר מרוחקות ממנו לכיוון היריב. מצב הרגליים בהחלט לא צריך להיות מקביל אלא רגל לפנים ורגל לאחור. עמדה זו היא לא עמדת מוצא לקרב, אלא מין סוג של עמידה שמאפשרת לך לא להחריף את העימות כי אתה לא נראה בה מאיים מצד אחד, ומצד שני יש לך אפשרות להגיב יפה מאוד משם. אתה אמור להראות חיצונית כמתגונן, אבל בפנים להיות דרוך. אם אתה חושש מדקירת סכין, שמור יותר מרחק או שתתקיף אותו אתה ראשון. סכין לא תגיע משום מקום לידיים של היריב. היא צריכה להישלף מאיפה שהוא, ואתה אמור לשים לב לתנועות שלו ולהיות מוכן.

 

[דו קרב]

או. קיי. מסכים לעמידה. בקשר לתקוף

ראשון, זה נכון, אבל מציאותי ? ואם מגרד לו בתחת ? אני מאמין שהרוב הממוצע, גם אם יודע הגנה עצמית, לא יתקוף ראשון, זה החלק הקשה.

 

[רן גוגיטסו]

מסכים שזה קשה לתקוף ראשון

זה לא טבעי לנו כמתאמנים באמנויות לחימה שאמונים על הגנה עצמית ומחונכים על מתן תגובה רק במצב של חוסר ברירה, כמו מצב שבו מתקיפים אותך.הרעיון של לתקוף ראשון הוא לשבור את מעגל ההדרדרות של המצב (קללות -> איומים -> עמידה קרובה וניפוח חזה -> דחיפת החזה -> סטירה לפנים -> יאללה מכות, כפי שזה מתואר במאמר חוקי המשחק כ"ריקוד הקוף") ולקפוץ ישר (ובאופן מפתיע) לשלב האחרון (אם אתה מניח שהוא בלתי נמנע). אפשר גם לחכות לקבל את המכה ראשון ולהגיב אז, כי בסך הכל אתה אמור להיות דרוך ומוכן כך שהמכה שתקבל לא תבוא ממש בהפתעה, אבל אפשר גם להפתיע את היריב שלא מצפה שיכו אותו ראשון. בריוני רחוב סומכים שזה שעומד מולם הוא חסר ידע לחימתי, ושהמכה הראשונה שלהם תשתק אותו מפחד והלם. כשאתה שובר להם את הכללים, זה יכניס אותם לבלבול וייתן לך יתרון.

 

[דו קרב]

חתול לא צריך לתקוף כלב. הכלב מבחין

אם מי יש לו עסק לפי התנהגות החתול. (עמידת החתול

). אני מסכים איתך שלתוקף ראשון ביחוד אם הוא החלש יש יתרון. אבל בעמי אני יושב.

 

[רן גוגיטסו]

לא נראה לי שאני אתקיף ראשון מישהו

לפני שהוא הרים עלי יד, אבל צריכים להיות מודעים גם לצורת ההגבה הזו כדי שאם יהיה צורך, תדע שיש גם אפשרות כזו.

 

[דו קרב]

טוב, פה אנחנו נכנסים לתחום מאוד

חשוב. האם לבסס משהוא שאתה יודע שתבצע, או לבנות תוכנית עבודה שברור לך שלא מתאימה לך. בזמן אימות כמו זה שאנחנו מדברים עליו, לדעתי, אתה צריך בטחון שמה שאתה עושה, זה מה שאתה צריך, מה שמתאים לך, ורק לך . אם האופצייה של לתקוף ראשון, באחד על אחד, היא בעייתית לך, שכח ממנה. הסיפור שונה עם כמה מאיימים. פה כבר יש בעייה והתנהגות שונה.