עם הספר...

[chti]

בית קפה בבן יהודה..?

היתה פעם רשת בתי קפה מאד מפורסמת (שאת שמה כמובן שאינני מצליח להעלות מארכיוני זיכרוני המעופשים) שאימי מאד אהבה, ואחד מהסניפים (זה בבן יהודה אם אינני טועה. או שזה היה הרחוב הירקון? אוף!) היה מהיותר חביבים עליה ולשם היינו הולכים לא מעט. איזה באסה זה כשהזיכרון מאכזב אותך ללא הרף. זה מרגיש כ"כ...זקן

 

[רודי ש]

היה בית חולים הדסה

מרחק בית או שניים מהמקום בו נמצאת היום קופת חולים מכבי. בית החולים נהרס מתישהו בשנים האחרונות.

 

[chti]

../images/Emo19.gif../images/Emo19.gif../images/Emo19.gif../images/Emo19.gif../images/Emo19.gif../images/Emo19.gif../images/Emo19.gif../images/Emo19.gif

מרוב דגים לא רואים את הי(א)ם.

 

[שין]

לא התכוונתי למרפאה

היה שם איזו מועדון של שירות פסיכולוגי של ילדים חסרי מנוחה ואני מדבר על שנת 69 בערך. ציירו שם ואפילו היו כפפות איגרוף

 

[adam111L]

כפפות איגרוף נשמע טוב

יכול להיות שהעבירו את המקום המדובר, ה"מעון הפסיכולוגי" הזה, לרחוב הארבעה, ליד הסינמטק בתל אביב. גם אני הייתי ילד רע ושלחו אותי לרחוב הארבעה. הי הו! יצא חרוז, בערך. אחרי שהתייאשו שם, שלחו אותי לאיזה מקום עם שם מסובך, משהו כמו ברבאבא או גרגמל, ונתנו לי אישור מיוחד לאכול סוכריות שאין לאף ילד בכיתה! כמובן, המוח היהודי לא נח לרגע, אז הייתי מחליף את סוכריה אחת מיוחדת שלי בעד 5 סוכריות רגילות, מהקיוסק של שמשון ברחוב בלפור, שהיה פחות או יותר מול בית החולים הדסה ז"ל שנהרס בשנת ב-1990\91, ועכשיו בנו שם קומלפקס דירות שבהתחלה היה נראה כמו משהו לא כל כך טוב, אבל אחר כך, ובמיוחד כשמסתכלים על העסק מרחוב מזא"ה פינת רחוב יבנה, מגלים שזה לא כל כך נורא. אחרי תקופה מסויימת של סחר והחלפה של סוכריות מיוחדות שמתי לב שכל מי שאכל סוכריה בהפסקה, תמיד היה נרדם במהלך השיעור שאחריה. וזהו, שמשון נעלם לחלוטין ובמקום הקיוסק בנו בניין חדש, או שיפצו את הישן. הגניבה הראשונה והאחרונה שלי הייתה של מסטיק בזוקה מהקיוסק של שמשון, לא אכלתי אותו. כל הלילה לאחר מכן לא הצלחתי להרדם כי חשבתי לעצמי מה יעשה שמשון ללא המסטיק, ובבוקר שלמחרת החלטתי להחזיר את המסטיק למקומו ולהודות במעשה שעשיתי. שמשון לא כעס, אולי אפילו נתן לי את המסטיק בחינם אחרי שהודתי במעשה. אגב, עניין הסוכריות המיוחדות נכתב בהומור, הייתי ילד שקט במיוחד.

 

[שין]

ואללה הזכרת לי

משום מה חשבו שאין לי תאבון אז נתנו לי סוכריות אדומות שקופות שלא השפיעו עלי בכלום. בסוף נמאס לי מהם אבל הייתי ממושמע ופשוט הייתי מגדיל את הכמות כל פעם עד שבלעתי כמות גדולה כדי לגמור את הקופסא, ללא שום השפעה כמובן. לאחר זה כנראה בעיות התיאבון המדומות שלי לא הטרידו יותר.

 

[האיש הקטן מהרחוב]

חבל

דווקא סיפור נחמד זה עם הסוכריות

 

[ro99]

הספר היחיד שעדיין נשמר אצלי

מימי בית ספר (לפני המבול) זה ספר השירים של טשרניחובסקי. הוא עדיין עטוף בנייר צבעוני בצורה שלא תבייש אף ילדה טובה ירושלים (סתם להטעות את האוייב...).

 

[שין]

היא פשוט לקחה את שורה 5 כפשוטה

 

[תופס עוגב]

אוי זה מצוין! ואני חשבתי שאני הקרוע

היחיד (עם המקרה שניגנתי למישהי סרנדה תחת החלון, בצהרי חמסין ירושלמי - והשותפה שלה היתה בבית והיא לא,

)

 

[האיש הקטן מהרחוב]

../images/Emo6.gif

ההבדל הוא שאתה אמיתי, והוא סתם חזליח!

 

[Rakefetsagman]

זה עוד מילא

בטירונות היתה מישהי שהיתה קמה שעה לפני ל'עשות פן' כשהתחננתי שתיתן לישון ולא תהיה קטנונית (היה דו-שיח שלם שבו ניסיתי לדבר על ליבה) הרימה עלי יד ואמרה בלי להתבלבל מי קטנונית? אמ'שך קטנונית, וכמו שאומרים בעברית צחה 'ניפחה' אותי במכות.

 

[Rakefetsagman]

נכתב בתגובה לחזלך הלירי

 

[שין]

גם תודה

והורדתי את הראשון והשלישי לפאלם כמו שאני עושה מדי פעם

 

[Nirvana0]

טוב רו, שאלהת הבהרה קטנה

על איזה ספר את מדברת?! ... ואני לא אלאה בשאלות לגבי ה"עם".

 

[ro99]

"מבחר" (שירים)

 

[תופס עוגב]

עצוב עצוב. אין לי עוד מה להוסיף על

זה, אבל אני לא בטוח, אם לא יותר עצוב מזה, זו העובדה שאיכשהו אני אפילו לא מופתע. אין היום יחס בארץ לתרבות גבוהה, אז ליוצרי תרבות גבוהה שמתו?