עם הכלה....

[מיקה717]

עם הכלה....

העליתי משהו בעבר כאן..בני נשוי עם ילדה קטנה מתוקה. הוא ביצע תיקונים משמעותיים בביתם. יום בהיר הכלה החליטה לא לומר לו שלום. כי..היא ניזכרה שבמהלך כניסתה לביתינו הוא אמר לה שלום קריר מה שניקרא. אז בעבודות בנייה בביתם היא החליטה לא לומר לו שלום ולהענישו. החצי הכעוס הגיב ושאל והיא לא ענתה. כך עבור ימים חודשים..נתק. יום בהיר היא הגיעה לביתינו וניסתה לעשות סולחה ברור או איך שנקרא לזה. הוא לא היה ממש מוכן- זרק מילים מפוצצות, האשמות והשפילה. היא ניסתה לומר בגלל שפעם..אתה ..לא התייחסת אלי וכו...בקיצור מילים הונכסו כאן ללא צינזור ולא יכולתי להשחיל שום מילה כנל גם בני. שורה תחתונה שכיום הכלה לא רוצה להגיע לביתנו ולא לראות את החצי. גם הוא כעוס ולא מדבר על כך. מי שבאמצע אני שלא יודעת מה לעשות. הבן אמר לי שהוא מיתבייש במה שקרה ולא יכנס לביתינו. יצא מכך שהלכתי לביקור , אמרתי שצריך לסיים את הפרשהו כל צד מתבצר בעמדתו. אני מבינה שיותר הם לא רוצים לבוא אלינו ולחצי לא איכפת..לא מדבר על זה. אני נקבתי בעמדה שלא אוותר על בני (בהתייעצות חברות טובות). זהו..מה אמם אומרים על כך. לפעמים אני שואלת מדוע רעם כזה נפל עלי במהלך חיי? אשמח לכל עצה. ועוד משהו הוא הציב לי מעין אולטימטום אני או הם?! אני בוחרת בבן ולכן חווה בגללו בבית המון כעסים שלו. לטענתו אני צריכה להיות עימו , בראש שלו. מא ד מבולבלת..

 

[B l u e D e v i l]

אם

הבנתי נכון אז בעלך עשה שיפוצים בבית של הבן והכלה והיא הענישה אותו במהלך השיפוצים ולא אמרה לו שלום? היא ממש חצופה אם הבנתי את זה נכון. גם עושה לה טובה ועובד קשה אצלה ולמענה וגם אז היא נזכרת לעשות ברוגז במקום לפני או אחרי? מבחינתך, את לא צריכה לבחור. את צריכה להיות נטרלית ולהגיד לבעלך - אני תומכת בך כבעלי. אני לא אוותר על הבן שלנו. גם אתה לא צריך לוותר עליו. כמו שהבן שלכם לא מוותר על אשתו, אתם לא צריכים לותר אחד על השני. את באמת באמצע במקרה הזה, בעצם את מול 2 גופים שעליהם אנחנו לא אמורים לוותר. בן הזוג(כמו שבנך השכיל להבין אל מי הוא חוזר בסוף כל יום) ועל הילדים שלנו. אם לא מסתדרים עם הכלה זו עדין לא סיבה לוותר על הבן ועל הנכדים.

 

[מיקה717]

כל מילה שלך !!

בהחלט לט אמרה שלום בביתה...ניסתה אחר כך לבקש סליחה שהוא לא היה מעוניין בכך. אני באמצע ולא מוותרת על בני וזה קשה קשה קשה. כי אני זו שצריכה עתה לבוא לבקר ולא להיפך - הם אותי.

 

[mykal]

המצב הוא קשה לכולם,

צריך למצוא דרך לרכך את כל הכועסים והנעלבים. מה שאת צריכה מבחינתך, זה לומר לבעלך, "אני רוצה את הקשר עם הבן שלי, אני לא עושה נגדך, (כי ההרגשה שלו היא, שאת בעצם נגדו כי את בהיותך עם הבן והכלה כאילו (בעיניו) 'מצדיקה/מאפשרת/ את ההתנהגות הלא יפה כלפיו.) אני הייתי מחפשת מישהו שבעלך כן מסתדר איתו וכן מקשיב לו, שיציע ללו ללכת לגישור. ולומר לבן שישכנע את הכלה ללכת לגישור. המטרה היא שיפגשו ביחסים קורקטיים. לא יהיו אוהבים --יש כבר הרבה מידי משקעים. מצד שני את לא צריכה לסבול מנתק כי בעלך לא מסתדר.

 

[מיקה717]

נכון..נכון..כל מילותיך. כאילו אני נגדו כך הוא

חושב. הרעיון שמישהו ידבר איתו מעולה אבל הוא לא אדם שמוכן להקשיב. ממש ממש לא. אין סיכוי אפילו לא גישור. מכירה את הטיפוסים האלו?????

 

[mykal]

שני דברים ,

את צריכה לנסות, שמישהו ידבר איתו, זה לא המצב שלא מקשיב, המצב ששומע ולא מפנים--כי הוא פגוע מאוד. ואדם פגוע 'מתרגם' את מצבו כל העולם נגדי. לכן, את תמשיכי לומר לו--"אני מבינה אותך, גם אני חושבת שטעתה ופגעה, גם אני נפגעתי, אבל אני לא רוצה להפסיד את הבן, ואת הנכדה, ואולי יהיו עוד ילדים. אז בשבילם, תנסה לחשוב על פתרון כדי שגם אתה לא תפסיד, אתה הרי אוהב אותם והשקעת--תן לה הזדמנות לבקש סליחה, ותשמור על מערכת קורקטית" פעם, פעמיים, ועוד תטפטפי לאט לאט יתרכך. בינתיים תתני לעוד אנשים קרובים לדבר איתו. אותו דבר עם הבן שידבר עם אשתו וגם עם אבא שלו. לאט לאט תראי שיעזור. עצב שלא יודעים לשמור על גבולות ההתנהגות הסבירה ונוצר כזה עלבון וכעס. לשני הצדדים. תנסי את לשמור על שקט ותהני מהנכדה.

 

[מיקה717]

ואוו מילותיך את כזו כאילו ממש כאן לידי שנים

וכאילו ממש הבנת ומכירה את כל מה שקרה. לגבי מישהו שיאמר לו אין סיכוי. הוא מסוג האנשים שרק מקשיבים לעצמו. בשבת ביקרתי שם והעזתי לומר לו שהייתי שם. הוא רק הקשיב ולא הגיב ולא שאל מאומה. לפני שבוע הוא כעס עלי שאני מתעדת ללכת.. כנעט מצב אלים!! אם כך...ירצה להבין אותי או לא אני החלטתי. כמו שכתבת לאט לאט..אילו הצ ע ד י ם איתו. אין לי ברירה. אבל הבעיה היא אחרת ואשמח לעזרתך ועזרת הפורום- הבן לא מיתקשר אליו לא שואל לא מבקר ביתנו. הבעל אוכל את עצמו לדעתו (לא הרבה אבל מרגישה..) כי הבן לא מתקשר אליו. אני אנסה לדבר עם בני אבל הוא כועס על אביו על המילים הפוגעות כלפי אישתו...למרות שגם היא לא היתה בסדר. לדבריו אביו מחזיק אך ורק באגו. איך מדרבנים את הבן לשיחה עם אביו? תודה את מקסימה כל כך ובאמת באמת מהלב כל כך הצלחת להשכיל. אני חושבת שאדפיס את מה שכתבת ועצות בפורום. אני זקוקה לכך. ממש תודה.

 

[מיקה717]

או קיי אנסה לאט לאט עם הבן אבל

הכלה עתה היא הנפגעת היא שלא באה אלינו. והוא מנגד הבעל לא מדבר מילה על הנושא.

 

[12רוניתי]

שיתוף ממני ו הת י ע צ ו ת לע זר ה!!!

אני מבקשת את עזרתכם בהמשך למה שכתבתי הבעל יודע שביקרתי אצל בבית הבן והוא לא אמר מילה ולא שאל. הבוקר חוויתי דבר נוראי הוא קם צעק עלי למה הזזתי את נעליו (ניקיתי ושכחתי להחזיר למקום.) והעיף לי מכל שידת האיפור שלי כל מה שהיה. ניתק את הטלפון וזרק כל מה שהיה בחדר לרצפה. חוויתי אלימות של קללות..שרמ..ו.. ושלמה לא החזרתי את נעליו, ושמגיע לי. הייתי בשוק ואני יודעת שזה קשור לכך שהוא בצרות עם עצמו. לא עובד כבר 3 שנים 0עובד לסירוגין וכמעט ולא.9 עצבני והכעס עלי. אמרתי שלא ידבר אלי כך ושכחתי להחזיר את נעליו. הבן התקרב וכמעט רצה להרביץ אבל ידע שאסור ולא עשה זאת. הייתי בהלם- איוז התנהגות לא נורמלית. התקשרתי לחברה שאמרה לי לא לדבר עימו ואת הקשרים עם הבן אמשיך. זה אוכל אותו. הוא לא מציאותי ומתנהג בקיצוניות ואגו רב. חברה הציעה לכתוב לו שאם עוד פעם הוא יתנהג כך אפנה למישטרה. לא כתבתי לו- אבל אמרתי לו והוא ניסה לומר משהו.. לא שמעתי ועזבתי את החדר. לפני שבוע התרעתי לבן שלי שאני מחילה לחוות אלימות בבית בגלל הסיפור של הכלה. הוא אמר לי שהוא לא רוצה לדבר עם אביו, הוא לא יתקשר אליו ולא יבוא לראותו. ושמה שקורה עימי ואבא שאפתור בסלעדיו. מה אני עשה אלוהים??? כמה רע יש בעולם???!!! מיצטערת ששיתפתי פשוט הרגשתי שעלי לכתוב ולדבר עם מישהו. אני בחורה משכילה מאד, עודבת במקום עבודה מכבד מאד ומוערכת - חוויתי משהו נוראי הבוקר.

 

[mykal]

עצוב לקרא,

ראשית לדעתי לומר לו, שאת דורשת ממנוו ללכת ליועץ זוגיות יחד, ואם לא תבוא בסוף תגובה פחות נוחה לו ממך. אם לא רוצה--לכי לבד לקבל כלים בשביל עצמך. כאן תוכלי לקבל עיצה כזו או אחרת, אבל אין את כל הפרטים. חשוב לך לכי ליעוץ (לא חחברות או משפחה מישהו מומחה וניטרלי) לגבי הבן, אני מסכימה איתו--שהוא לא אמור לסדר את הדברים ביניכם. אבל הוא כן אמורר לכבד את אביו--עם האמירה, אתה גם פגעת באשתי, איתה אני חי. בואו נמצא פתרון שישמור על קורקטיות. כדי שלא נפסיד אחד את השני. מאחלת לך שדברים יסתדרו.

 

[נציג העם]

יש לי כמה שאלות לא מובנות

כן הבנתי שאת מאוד אוהבת את כלתך מתוך המילים"ילדה קטנה ומתוקה". האם החצי הוא בעלך , ולא האב של הבן

כי את מדברת אליו כאל "החצי" "הוא הציב לי מעין אולטימטום אני או הם?!"...................

 

[מיקה717]

לא הבנת מבהירה שוב

החצי הוא הבעל ואב בני. הציב אולטימטום אני או הבן והכלה. זה אכן בן אבל הוא רוצה שיבינו אותו. בשורה הראשונה הכוונה לבת הקטנה הנכדה המתוקה. לא לכלה.

 

[נציג העם]

יפה עכשיו הבנתי כמו שאומרים

אני מבינה מהר

רק צריך להסביר לי לאט

. מצטערת על אי ההבנה לא בסדר שכלתך לא הבליגה , ברגע שבעלך בא אליהם הביתה ועשה תיקונים, היא היתה צריכה לוותר,וחבל שהנכדה הקטנטונת באמצע. לא פייר גם שהבעל הציב אולטימטום שכזה ,שלך קשה לעמוד בו. אבל כדי להרגיע את הרוחות ולהשכין שלום הבן לא היה צריך להקצין ולהודיע שלא יבקר בביתכם. הדברים נעשו ואת באמת נמצאת באמצע בן הבעל האהוב לבין הבן האהוב. אני חושבת שלא היה קורה כלום באם למשך חודש ימים לא היית הולכת לבקר את הבן כדי שהבן והכלה יבינו שהכלה לא בדיוק נהגה נכון. וכמו כן באותו חודש לעבוד על הבעל והבן במקביל שהם חייבים לגשר בין הסבא לכלה, לסלוח ולא לקחת את זה קיצוני, אימרי לבעלך נכון אתה צודק, אבל באיזה שהוא שלב צריך למחול. את בהחלט בחודש הזה יכולה להסביר לו שקשה לך מאוד לא לראות את הנכדה, וגם הבן צריך להבין שלאבא שלו יש רגשות והם נפגעו. נסי לחשוב לרגע באם את היית נעלבת מכלתך, ובעלך היה הולך ומשאיר אותך בבית? את גם היית כועסת. אני בהחלט חושבת שלדבר אל ליבו מצד ולהסביר לבן מצד שני, והוא יסביר לאישתו, ואולי תעשו סולחה מחוץ לבית באיזו מסעדה שם לא יצעקו אחד על השני. את בהחלט יכולה גם לשוחח לבד עם כלתך ולהגיד לה שכל המצב הזה מקשה עליך מאוד,ובסך הכל כל מה שאת מיחלת זה לראות את משפחתך באושר ושמחה, ואת בטוחה שגם להם לא נעים כל המצב הזה. ומה שמפריע לך הכי הכי זה שהנכדה שלכם נמצאת באמצע כל הבלגן. כולי תקווה שהשיחות יחלחלו בתוכם והם יבינו מה הם מפסידים. שבוע טוב ממני אילנה סבתא ל

נכדים מאושרים.

 

[restart2]

יצירת תוצאה

היי מיקה 717 מצב שהגעתם אליו הוא דיי שכיח במשפחות ודורש אמיצ/ה אחד/ת.. התקשורת פגומה ועברה להסלמת כוח. כדי לשנות יש כמה אפשרויות- 1. את ובנך מתאמים בינכם עבודה - את משוחחת ויוצרת תהליך הבנה עם הבעל. במקביל הבן עם אשתו ואפשרי גם עם אביו ואת עם הכלה. 2. יצירת הפרדה - את לא "קשורה" לריב וממשיכה להגיע לבית בנך עד שבעלך יתרצה..לא מאפשרים תשומת לב לקורבן לא משוחחים על כך. 3. מערבים גורם חיצוני לסיוע. תהליך של ניקוי/סליחה.. יש אפשרויות רבות.. אבל אתם במצב של הפסד לכולם כרגע. כדי לשנות עליכם לנסות לתפוס את האירועים שונה ולחשוב על תוצאה עתידית. אם רוצים לנקות את העבר ... ממליצה להתייעץ. בהצלחה אירית

 

[מיקה717]

משתפת אותכם- מיקה

בניק שלי אני מבקשת את עזרתכם בהמשך למה שכתבתי הבעל יודע שביקרתי אצל בבית הבן והוא לא אמר מילה ולא שאל. הבוקר חוויתי דבר נוראי הוא קם צעק עלי למה הזזתי את נעליו (ניקיתי ושכחתי להחזיר למקום.) והעיף לי מכל שידת האיפור שלי כל מה שהיה. ניתק את הטלפון וזרק כל מה שהיה בחדר לרצפה. חוויתי אלימות של קללות..שרמ..ו.. ושלמה לא החזרתי את נעליו, ושמגיע לי. הייתי בשוק ואני יודעת שזה קשור לכך שהוא בצרות עם עצמו. לא עובד כבר 3 שנים 0עובד לסירוגין וכמעט ולא.9 עצבני והכעס עלי. אמרתי שלא ידבר אלי כך ושכחתי להחזיר את נעליו. הבן התקרב וכמעט רצה להרביץ אבל ידע שאסור ולא עשה זאת. הייתי בהלם- איוז התנהגות לא נורמלית. התקשרתי לחברה שאמרה לי לא לדבר עימו ואת הקשרים עם הבן אמשיך. זה אוכל אותו. הוא לא מציאותי ומתנהג בקיצוניות ואגו רב. חברה הציעה לכתוב לו שאם עוד פעם הוא יתנהג כך אפנה למישטרה. לא כתבתי לו- אבל אמרתי לו והוא ניסה לומר משהו.. לא שמעתי ועזבתי את החדר. לפני שבוע התרעתי לבן שלי שאני מחילה לחוות אלימות בבית בגלל הסיפור של הכלה. הוא אמר לי שהוא לא רוצה לדבר עם אביו, הוא לא יתקשר אליו ולא יבוא לראותו. ושמה שקורה עימי ואבא שאפתור בסלעדיו. מה אני עשה אלוהים??? כמה רע יש בעולם???!!! מיצטערת ששיתפתי פשוט הרגשתי שעלי לכתוב ולדבר עם מישהו. אני בחורה משכילה מאד, עודבת במקום עבודה מכבד מאד ומוערכת - חוויתי משהו נוראי הבוקר

 

[B l u e D e v i l]

את מתארת כאן תוספת שלא ציינת קודם

קודם כל בעל מתוסכל שלא עובד כבר תקופה בעל אלים מילולית כלפיך ופיזית כלפי חפצים בסביבה ( שרק לא יתהפך) אין קשר בין רמת ההשכלה שלך והסביבה שממנה את מגיעה לבין אלימות במשפחה. וכן, חשוב מאוד להבהיר לבעלך שלא תסבלי אלימות כלפיך. לא מילולית ובטח ובטח לא פיזית וגם לא השתוללות שלו כלפי חפצים שלך או בכלל. אני מבינה את הבן שלך שלא רוצה קשר עם אבא שלו שפוגע באמא שלו. וטוב מאוד שאת לא מנתקת קשר עם בנך כדי שיהיה שם לצידך בעת צורך.

 

[מיקה717]

תודה על התגובה בהחלט אלימות

הבהרתי על פי עיצת חברה שבפעם הבאה אפנה למישטרה. יש לי שני ילדים בבית . בת בת 14 וחצי ובן בן כמעט 25. אף אחד לא מתעסק איתו. כל האלימות כלפי בגלללללללל שאני לצד הבן. אני יודעת בוודאי וגם לפני כן הוא הזהיר אותי שלא אעיז להיות לצד הבן או הכלה.

 

[B l u e D e v i l]

טוב שהבהרת לו

אני מקוה שתעמדי מאחורי המילים שלך. הוא יכל להחליט שהוא לא מדבר איתך,הוא יכל להחליט שהוא עוזב את הבית. אבל לנהוג כלפיך באלימות הוא לא יכל ולא משנה מה הסיבה. בטח לא בגלל שאת ממשיכה לדבר עם הבן שלך. חשוב מאוד להבהיר את הנקודה הזו - אני לא לטובת אף אחד אני בסך הכל לא מנתקת איתו קשר. וזה הבן שלך. אין קשר לכלה שנכון, לא היתה בסדר בעצמה. ואת יכולה לציין את זה. אני גם חושבת, שלאור כל מה שקרה,שהבן שלך היה עד לזה, את צריכה לדבר איתו. אשתו לא טלית תכלת ואין שום סיבה בעולם שאם ההתנהגות שלה מפרדת את המשפחה היא לא "תמחול" על כבודה ותפנה לבעלך בהתנצלות. היא עשתה מעשה שלא יעשה, בן אדם מגיעה לסייע ולשפץ לה ואז היא עושה לו פרצופים? היא תינוקת והגיע הזמן שתתבגר. בעלך גם שיפץ ועזר לבנך (בעיקר לו ועבורו) ולכן אני מקוה שבנך הודה לו על כך מקרב לב. (אגב,נכון שגרים אצלך 2 ילדים כרגע אבל את צריכה לדאוג לקטנה)

 

[מיקה717]

הבנת במ ד ו י י ק את מה שקרה כאן.

החלטתי בהעצת החברה לא לדבר עימו. נראה לאן זה יוביל וגם למקום הקיצוני ביותר אין לי בעייה. יש לי בעייה עם קללות ואלימות בכל צורה. לגבי הכלה זה סיפור אחר. כן אני חושבת שנוצר כאן משהו בהחלט מהסיטואציה בה היא לא אמרה שלום לבעל בזמן שיפוצים. ההשלכות היו מכוערות וכל צד מנסה שהצד האחר יבין. יבין אותה כי היתה כעוסה ואולי פעם הוא בקושי דיבר איתה. להבין אותו כי היא לא אמרה לו שלום ועוד בביתה החדש. זהו..לא אני חיה שם. כעיקרון למדתי לכבד כמעט את כל האנשים בעולם אבל כמובן- עד אלימות. זה קו אדום מבחינתי ולאור מה שחוויתי קשה לי עם זה. פשוט בושה מבחינתי לספר על דבר כזה. הרגשתי מספיק בטוחה לספר זאת כאן. תודה על התגובה. לגבי הבן הוא כבר אמר לי שאפתור את בעיותי עם אביו. הוא לא מתכוון לגדל את ביתו מול אב מדבר בשפת רחוב. עם אביו עד היום הוא לא דיבר. איזה סרט רע עובר עלי. לפעמים נימאס לי ואיני יודעת מאין אני מקבלת כוחות. אף אחד לא מחוסן מכלום. מאחלת לכולנו רק טוב ועוד טוב בעולם הזה.

 

[mykal]

את נמצאת בסיטואציה

מבלבלת ומביכה--עד קשה. אבל אינני חורת בי מההצעה הקודמת, אתם צריכים ללכ קבל עזרה מקצועית. בעלך מתוסכל, רע לו ומר לו והוא ממרמר את החיים גם לאחרים, והבעיה שהמצב מדרדר.--תעזרי לו ל'חלץ' עצמו, שיקב עזרה אולי אפילו נפשית--וירוח כולכם. בכל מקרה הוא צריך לדעת שלא תותרי והתפרצות האימה הבאה את במשטרה, ומבקשת צו הרחקה. ואין אחורה. כשהוא ירגע, ויהיה 'שקט' בבית, אולי גם ירגע ויתרצה, אז 'תעבדי' על התנהלות הבן והכלה. מאחלת הצלחה.