על תשעה באב...

[לֵייזֶר פֶּלֶס]

על תשעה באב...

בניגוד לחלק מהאנשים כאן, עבורי תשעה באב הוא לא יום בו נשרף איזשהו בניין לפני 2000 שנים. תשעה באב משמעותי עבורי בדיוק כמו היום בו נרצח רבין, יום הזיכרון לחללי צה"ל, יום השואה, יום העצמאות וימים נוספים אחרים... אלו ימים בהיסטוריה הקרובה או הרחוקה של העם שלנו, ימים משמעותיים, מהם אנו אמורים ללמוד איזשהו לקח. מהו? לא יודע... צריך לחשוב על זה.

 

[אחר]

לא מרגיש ככה

זה רחוק מידי מכדי שאני אראה ביום זה משהו סמלי. נכון שזה יום טראגי בהתפתחות של העם שלנו, אבל יש גבול גם לכמה צריך לסחוב איתנו את ההיסטוריה. מה עוד שהגישה המקובלת [לפחות שאנחנו התחנכנו עליה] היא לזכור ביום הזה את החסר הדתי שנוצר ולא את החסר הלאומי או האנושי. עם זה אני לא יכול להזדהות. אחרי שהסבירו לי שהאבל הוא לא על החורבן, אלא על זה שלא נבנה עדיין ביהמ"ק ["כל דור שלא נבנה ביהמ"ק בימיו כאילו חרב בו"] אין לי שום הרגשת הזדהות. מה שכן, אני מודע לזה שאחוז גדול מהציבור כן מייחס ליום הזה משמעות מיוחדת. זה כן משפיע עלי. ברור לי שאני לא אשב בבית קפה ביום הזה אפילו אם ת"א פתוחה. אבל זה רק כבוד לתחושה של העם היום ולא נובע ממה שקרה לפני אלפיים שנה

 

[לֵייזֶר פֶּלֶס]

"הסבירו"

כבר מזמן הפסקתי להתייחס למה שהסבירו לי בנוגע לכל מיני דברים. אני גם לא מתייחס ליום הזיכרון לחללי צה"ל כמו שהסבירו לו... אני לא מתאבל על כך שבית המקדש השלישי לא נבנה. אני מתנגד לבניינים מפלצתיים (אני גם לא ממש אוהב קניונים). אני לא מתאבל בכלל. אני כן מהרהר... זהו יום שמסמל את העובדה שביתו של העם היהודי נחרב. ביתו=מדינתו. מנהגי ההרהור שלי אינם המנהגים הקבועים. אני דווקא כן אשב הערב במועדון, אשתה משהו, אקשיב למוזיקה טובה ואולי גם תשרה עלי המוזה וארקוד... יחד עם זה, אני גם אחשוב (זה גם דבר שאני עושה מידי פעם. לאו דווקא בימים מיוחדים)...

 

[masorti]

קראתי בהודעה קודמת שלך....

שעבורך תשעה באב הוא כמו יום רצח רבין, יום הזכרון, ויום השואה. רציתי לדעת האם גם בימים האלה אתה נוהג כפי שהצהרת שתנהג בתשעה באב: "אני דווקא כן אשב הערב במועדון, אשתה משהו, אקשיב למוזיקה טובה ואולי גם תשרה עלי המוזה וארקוד".

 

[לֵייזֶר פֶּלֶס]

תשובה...

בימי הזיכרון הראשונים לרצח רבין בהם הייתי חילוני, הייתי באבל. לא כי החלטתי להיות באבל אלא כי ממש נכנסתי לדיכאון. לא היה לי מצב רוח לצאת לשומקום. באופן כללי, כן. אני יוצא. אני יכול לעשות חשבון נפש גם כשאני שומע מוזיקה טובה ושותה משהו. אני לא באבל בתשעה באב. בכל זאת, עברו אי אלו שנים מאז ובנתיים, יש לנו כבר מדינה משלנו ועדיין, היום הזה הוא יום חשבון נפש לעם שלי.

 

[masorti]

הבנתי. ביום הזכרון/שואה אתה...

שותה משהו, שומע מוסיקה טובה ורוקד. וכך אתה מתייחד עם זכר הנספים בשואה והנופלים במערכות ישראל..... היחיד שאני מכיר שהתאבל בצורה כזו הוא זורבה היווני בסרט הידוע. טוב, אולי למדת ממנו.... מצד שני, לא יותר פשוט להודות שעבורך תשעה באב הוא יום חסר חשיבות?

 

[לֵייזֶר פֶּלֶס]

כנראה שלא...

ההתייחדות שלי עם זכר הנופלים היא לא בשתיה אלא בחשיבה... אם אתה רוצה לדעת מה עשיתי ביום הזיכרון האחרון אז הנה לך פירוט: בלילה הייתי בעצרת שבככר רבין, אח"כ הלכתי עם חבר ליפו, קנינו משהו לאכול ולשתות וישבנו על החוף. בשקט. עלינו אליו הביתה, עישנו משהו והלכנו לישון. למחרת הייתי בטקס זיכרון לחבר שנפל בלבנון.

היום (למעשה אני כבר באיחור ולכן את הדיון אני אמשיך מחר), אני הולך לשמוע דיון עם הרב גלעד קריב (מהתנועה הרפורמית) ועם ח"כ נעמי חזן. אח"כ אני אלך עם חברים לפאב. אני לא יודע מה יותר פשוט עבורי אבל העובדה היא שהיום הזה הוא לא חסר משמעות עבורי...

 

[masorti]

כמעט הכול בסדר...

חוץ מענין הפאב. למה אתה צריך דווקא פאב? מה רע שתנהג כפי שנהגת ביום הזכרון: "קנינו משהו לאכול ולשתות וישבנו על החוף. בשקט." לא מבקש ממך לצום. אבל ממש לא חייבים ללכת לפאב.

 

[לֵייזֶר פֶּלֶס]

זו הייתה תוכניתי המקורית...

למעשה, אחרי הדיון שעשינו עם הרב קריב וח"כ חזן, הייתי מהורהר מידי מכדי לצאת ובסוף העדפתי בילוי ביתי אצל חבר.

לא הייתי צריך "דווקא" פאב. זה מה שתכננתי... כך יצא לי לבלות בערבים לאחרונה וזה מה שתכננתי גם להיום...

 

[כופר עם שטריימל]

פעם שניה כבר

טוב אני לא אגיד מה מעצבן אותי, אתם במילא מבינים כבר לבד.

 

[שומרת נפשה]

תראה איך זה

שדווקא אתה שלא צם, נוהג כבוד, התחשבות ואהבה בזולתך. לעומת זאת, יש כמה מבין הצמים באדיקות, אפילו בין אלה המוסיפים כמה דקות למניין הצום לחומרה, שטרם נפרדו לשלום משנאת החינם. גם בשבילי תשעה באב זה לא יום שקשור למיבנה זה או אחר. עבורי זה יום שמזכיר לי שלשנאה יש עדיין כוח דומיננטי. אני רק לא מרגישה שצריך לצום בשביל זה. אחרי הכל, אנחנו צריכים לחיות בשלום גם עם גופנו ולאהוב את עצמנו. בשביל מה הסיגופים?

 

[דער_רוסישער]

הזבירו...

כל פעם הזבירו משהו אחר. לפעמים עיוותו את האמת הדתית בשביל לומר א ואָרט. מה שכן- תקרא קינות. יש שם הרבה תיאורים שמתיחסים דווקא לאסון הלאומי ואפילו האנושי שקרה. הם יכולים להפליץ שטויות עבג"ץ, לספר שכשיבוא המשיח הקינות האלה ממש תיהפכנה לשירי הלל (עוד דוגמא של העדר יחס טוטאלי לפירוש-המלות), יכולים לעמוד על הראש, אני בעד גישה ישירה ולא מתחכמת. מה כתוב? על מה בוכים? בין השאר גם על האסון הלאומי והאנושי. זהו.

 

[R a c h e]

מסכימה במידה מסויימת

גם עבורי היום בו נרצח רבין הוא יום החורבן. ביום הזה איבדתי את מעט התמימות שעוד נותרה לי בקשר לחינוך שקיבלתי בביה"ס. ובהחלט, ימי חורבן אחרים או תקופת חורבן משמעותית יותר מבחינתי, זאת השואה. החורבן עצמו, לא ביהמ"ק הוא הבעיה מבחינתי, אלא, אולי, אבדן העצמאות, שגם על זה להתאבל? הרי עברו כבר 2000 שנה, אז אולי צריך להסיק מסקנות וללמוד איך מקימים מדינה???

 

[לֵייזֶר פֶּלֶס]

את מסכימה. לא במידה מסויימת...

לא כתבתי שאני מתאבל. כתבתי שזהו יום לחשיבה...יום עם משמעות.

 

[דער_רוסישער]

דודה,

את העצמאות איבדו הרבה לפני חורבן הבית. סתם.

 

[אתאיסט עם ציציות]

מציע לך לבדוק

תבדוק האם באמת כך היה חורבן הבית? כמו שהוא מסופר בתלמוד? ובאמת ביום זה? ט´ באב? לדעתי יהיו לך כמה הפתעות, ובכלל הדבר היחידי שכנראה נכון, זה שבית המקדש חרב בגלל שנאת חינם, והמשמעות של זה היא, שהישות המדינית היהודית ששלטה אז בארץ, התפוררה מבפנים בגלל שחיתות ורשע.... הבית הראשון, מקדש שלמה, ספק בכלל מה הוא היה ואת מי הוא שימש, רוב שבטי ישראל, חיו בחלקה היותר צפוני של הארץ וכנראה לא כל כך השתמשו בבית המקדש. רוב ספרי התנ"ך המפארים ומהללים אותו, כנראה נכתבו אחרי חורבן הבית השני בכלל... וד"ל.

 

[אתאיסט עם ציציות]

המשך..

המשמעות האמיתי שיש ליום הזה היא: המשמעות שניתנה לו על ידי אבותינו בדורות האחרונים והתפקיד שהצער על חורבן הבית מילא בהתהוות הזיכרון הלאומי. ומי שהזכרון הלאומי החרדי הקולקטיבי, לא תופס אצלו מקום, יכול ללכת לפאב. >לא אלך לפאב, נראה לי פוגע ביותר מידי אנשים כרגע<

 

[דידית]

אני עדין חושבת אחרת.

יש ליום הזה משמעות לאומית מסוימת לא משנה למה ואיך. זה יום של אבל לאומי ותרבותי. והוא לא חיב להתבטא רק דרך הזכרון החרדי הקולקטיבי. אותי זה לא כל כך מענין, אני מודעת למשמעות של היום אבל זה לא ישפיע על ההתנהגות שלי לשום צד. בשבילי זה עוד יום רגיל . לא אלך לפאב ולא אלך לאמר קינות. דידית.

 

[spinoza]

לשתות מותר נכון ?

 

[ShakeSpearE]

רק לך