על שמיטת כספים
מהי מצוות שמיטת כספים?
מצוות שמיטת כספים מצווה על מחיקת כל ההלוואות שניתנו לפני סוף שנה של כל שנה שביעית מקץ השנה השביעית.
מהם החריגים של מצווה זאת?
חוב שיש עליו ערבון יכול אינו נשמט אלא אם כן ערך הערבון קטן מערך ההלוואה שאז רק ערך הערבון ניגבה. בנוסף חובות של הממשלה ואליה אינם נשמטים.
מה העדות שהייתה תקופה שמצווה זאת קוימה בפועל?
ההוכחה היחידה לקיומה של המצווה בפועל היא הפסקתה , התנא הילל הזקן ראה שהעם מפסיק להלוות לעניים ותיקן פרוזבול שמשמעו המעשית הייתה הפסקת מצוות השמיטה.
האם הלוואה שמועד פירעונה הוא לאחר שנת השמיטה צריכה להישמט?
דעת ההלכה היא שאין שומטים חוב זה , דעתי היא שאם לא היו שומטים חוב זה לא היה צורך בתקנת הפרוזבול ולכן הלוואה כזאת צריכה להישמט.
למה מצוות שמיטת כספים צריכה להיבחן בהיבט מאקרו כלכלי?
בגלל שהמצווה מקיפה את כל המשק, בזמן קבוע. וכן בגלל שזמנה קבוע מראש וזמן זה ידוע ללווים ולמלווים.
למעשה ברמת המיקרו תמיד יהיה זה שירצה לקחת הלוואה וזה שיהיה מוכן לתת לו, החלת שמיטת כספים לא תביא למצב של שווי משקל נאש אולם יתרונותיה אינם ברמת הפרט אלא ברמת הכלל.
מה ההבדל בין עסקת הלוואה לעסקה רגילה?
עסקה רגילה טומנת בתוכה וודאות, ברור מה אתה נותן ומה אתה מקבל. בהלוואות, העתיד הלא ברור טומן בתוכו סיכון ויכול להיווצר מצב קיצוני בו הלווה ימצא עצמו בעתיד במצב שערך נכסיו שלילי. יש לציין כי בקניית מניות אמנם יש מצב של חוסר וודאות אולם ערך נכסיו של הקונה אותן לא יהיה שלילי.
מה הבעיה בצמיחת המשק וכיצד היא קשורה לחובות?
המודלים המתארים את התפתחות והצמיחה של הכלכלה אמורים לחזות אותה בהינתן המצב העכשווי, תוך צפיית השינויים בהרכב הדמוגרפי, מציאת או אובדן משאבי טבע, יצירת הון פיזי ואנושי ,חוקים מיקרו כלכליים כגון כאלה הנוגעים להגבלים עסקיים ,שינויים טכנולוגיים, המצב המוניטרי ואולי חלוקת ההכנסות, זאת , כאשר בסיס תחזית המודלים מתבסס על המצב הקיים. מודלים אילו אמורים לחזות צמיחה של המשקים שכן ברוב הפרמטרים הללו יש מגמה הולכת וגדלה של התקדמות. למרות זאת בשנים האחרונות אנחנו עדים למצב בו הכלכלה בעולם המערבי אינה מצליחה להגיע לשערי צמיחה מספיקים תוך אבטלה גבוהה בחלקים גדולים בתוכה.
חובות מספקים לדעתי חלק נכבד מההסבר לאי הצמיחה. כאשר התחזית למחירי נכסים גבוהה. אנשים לוקחים הלוואות תוך ציפייה להמשך עלייה של מחיריהם. אולם ערך הנכסים בעתיד אינו ידוע , לעיתים קרובות ערך הנכס יורד אל מתחת לערך ההלוואה. לדוגמא המשבר בשנת 2008 שקרה היות וערך המשכנתאות על נכסים עלה על ערך הנכסים.
למה לאפשר בכלל הלוואות?
בהלוואה לזמן קצר זרם ההכנסות של הלווה צפוי יותר (למרות שגם הוא נתון לחוסר וודאות). והסבירות שהוא יקלע למצב של חוסר פירעון קטן יותר. למעשה יש כאן מצב של עסקה שהיא בין שני פרטים הדומה לעסקה רגילה.
כיצד המצווה מהווה אמצעי מאקרו כלכלי מאזן?
כיום נוקטים הממשלה ובנק ישראל בשני כלים מאזנים, מדיניות מוניטרית כלומר , מעלים את הריבית בזמני גאות ומורידים את הריבית בזמני מיתון ומדיניות פיסקלית כלומר, מגדילים את הוצאות הממשלה בזמני שפל ומקטינים אותה בזמן גאות במשק. שמיטת כספים בעצם יוצרת מחזורי עסקים ככל שמועד השמיטה קרב יהיה פחות אינטרס למלווים להלוות ולכן תצומצם הפעילות בשוק. אולם בזמן השמיטה הפרטים יהיו חופשיים מחובות ולכן יוכלו להגדיל את הצריכה וההשקעה. למעשה השמיטה עצמה תגרום לגאות במשק.
מהי מצוות שמיטת כספים?
מצוות שמיטת כספים מצווה על מחיקת כל ההלוואות שניתנו לפני סוף שנה של כל שנה שביעית מקץ השנה השביעית.
מהם החריגים של מצווה זאת?
חוב שיש עליו ערבון יכול אינו נשמט אלא אם כן ערך הערבון קטן מערך ההלוואה שאז רק ערך הערבון ניגבה. בנוסף חובות של הממשלה ואליה אינם נשמטים.
מה העדות שהייתה תקופה שמצווה זאת קוימה בפועל?
ההוכחה היחידה לקיומה של המצווה בפועל היא הפסקתה , התנא הילל הזקן ראה שהעם מפסיק להלוות לעניים ותיקן פרוזבול שמשמעו המעשית הייתה הפסקת מצוות השמיטה.
האם הלוואה שמועד פירעונה הוא לאחר שנת השמיטה צריכה להישמט?
דעת ההלכה היא שאין שומטים חוב זה , דעתי היא שאם לא היו שומטים חוב זה לא היה צורך בתקנת הפרוזבול ולכן הלוואה כזאת צריכה להישמט.
למה מצוות שמיטת כספים צריכה להיבחן בהיבט מאקרו כלכלי?
בגלל שהמצווה מקיפה את כל המשק, בזמן קבוע. וכן בגלל שזמנה קבוע מראש וזמן זה ידוע ללווים ולמלווים.
למעשה ברמת המיקרו תמיד יהיה זה שירצה לקחת הלוואה וזה שיהיה מוכן לתת לו, החלת שמיטת כספים לא תביא למצב של שווי משקל נאש אולם יתרונותיה אינם ברמת הפרט אלא ברמת הכלל.
מה ההבדל בין עסקת הלוואה לעסקה רגילה?
עסקה רגילה טומנת בתוכה וודאות, ברור מה אתה נותן ומה אתה מקבל. בהלוואות, העתיד הלא ברור טומן בתוכו סיכון ויכול להיווצר מצב קיצוני בו הלווה ימצא עצמו בעתיד במצב שערך נכסיו שלילי. יש לציין כי בקניית מניות אמנם יש מצב של חוסר וודאות אולם ערך נכסיו של הקונה אותן לא יהיה שלילי.
מה הבעיה בצמיחת המשק וכיצד היא קשורה לחובות?
המודלים המתארים את התפתחות והצמיחה של הכלכלה אמורים לחזות אותה בהינתן המצב העכשווי, תוך צפיית השינויים בהרכב הדמוגרפי, מציאת או אובדן משאבי טבע, יצירת הון פיזי ואנושי ,חוקים מיקרו כלכליים כגון כאלה הנוגעים להגבלים עסקיים ,שינויים טכנולוגיים, המצב המוניטרי ואולי חלוקת ההכנסות, זאת , כאשר בסיס תחזית המודלים מתבסס על המצב הקיים. מודלים אילו אמורים לחזות צמיחה של המשקים שכן ברוב הפרמטרים הללו יש מגמה הולכת וגדלה של התקדמות. למרות זאת בשנים האחרונות אנחנו עדים למצב בו הכלכלה בעולם המערבי אינה מצליחה להגיע לשערי צמיחה מספיקים תוך אבטלה גבוהה בחלקים גדולים בתוכה.
חובות מספקים לדעתי חלק נכבד מההסבר לאי הצמיחה. כאשר התחזית למחירי נכסים גבוהה. אנשים לוקחים הלוואות תוך ציפייה להמשך עלייה של מחיריהם. אולם ערך הנכסים בעתיד אינו ידוע , לעיתים קרובות ערך הנכס יורד אל מתחת לערך ההלוואה. לדוגמא המשבר בשנת 2008 שקרה היות וערך המשכנתאות על נכסים עלה על ערך הנכסים.
למה לאפשר בכלל הלוואות?
בהלוואה לזמן קצר זרם ההכנסות של הלווה צפוי יותר (למרות שגם הוא נתון לחוסר וודאות). והסבירות שהוא יקלע למצב של חוסר פירעון קטן יותר. למעשה יש כאן מצב של עסקה שהיא בין שני פרטים הדומה לעסקה רגילה.
כיצד המצווה מהווה אמצעי מאקרו כלכלי מאזן?
כיום נוקטים הממשלה ובנק ישראל בשני כלים מאזנים, מדיניות מוניטרית כלומר , מעלים את הריבית בזמני גאות ומורידים את הריבית בזמני מיתון ומדיניות פיסקלית כלומר, מגדילים את הוצאות הממשלה בזמני שפל ומקטינים אותה בזמן גאות במשק. שמיטת כספים בעצם יוצרת מחזורי עסקים ככל שמועד השמיטה קרב יהיה פחות אינטרס למלווים להלוות ולכן תצומצם הפעילות בשוק. אולם בזמן השמיטה הפרטים יהיו חופשיים מחובות ולכן יוכלו להגדיל את הצריכה וההשקעה. למעשה השמיטה עצמה תגרום לגאות במשק.