על שמיטת כספים

על שמיטת כספים

מהי מצוות שמיטת כספים?
מצוות שמיטת כספים מצווה על מחיקת כל ההלוואות שניתנו לפני סוף שנה של כל שנה שביעית מקץ השנה השביעית.
מהם החריגים של מצווה זאת?
חוב שיש עליו ערבון יכול אינו נשמט אלא אם כן ערך הערבון קטן מערך ההלוואה שאז רק ערך הערבון ניגבה. בנוסף חובות של הממשלה ואליה אינם נשמטים.
מה העדות שהייתה תקופה שמצווה זאת קוימה בפועל?
ההוכחה היחידה לקיומה של המצווה בפועל היא הפסקתה , התנא הילל הזקן ראה שהעם מפסיק להלוות לעניים ותיקן פרוזבול שמשמעו המעשית הייתה הפסקת מצוות השמיטה.
האם הלוואה שמועד פירעונה הוא לאחר שנת השמיטה צריכה להישמט?
דעת ההלכה היא שאין שומטים חוב זה , דעתי היא שאם לא היו שומטים חוב זה לא היה צורך בתקנת הפרוזבול ולכן הלוואה כזאת צריכה להישמט.
למה מצוות שמיטת כספים צריכה להיבחן בהיבט מאקרו כלכלי?
בגלל שהמצווה מקיפה את כל המשק, בזמן קבוע. וכן בגלל שזמנה קבוע מראש וזמן זה ידוע ללווים ולמלווים.
למעשה ברמת המיקרו תמיד יהיה זה שירצה לקחת הלוואה וזה שיהיה מוכן לתת לו, החלת שמיטת כספים לא תביא למצב של שווי משקל נאש אולם יתרונותיה אינם ברמת הפרט אלא ברמת הכלל.
מה ההבדל בין עסקת הלוואה לעסקה רגילה?
עסקה רגילה טומנת בתוכה וודאות, ברור מה אתה נותן ומה אתה מקבל. בהלוואות, העתיד הלא ברור טומן בתוכו סיכון ויכול להיווצר מצב קיצוני בו הלווה ימצא עצמו בעתיד במצב שערך נכסיו שלילי. יש לציין כי בקניית מניות אמנם יש מצב של חוסר וודאות אולם ערך נכסיו של הקונה אותן לא יהיה שלילי.
מה הבעיה בצמיחת המשק וכיצד היא קשורה לחובות?
המודלים המתארים את התפתחות והצמיחה של הכלכלה אמורים לחזות אותה בהינתן המצב העכשווי, תוך צפיית השינויים בהרכב הדמוגרפי, מציאת או אובדן משאבי טבע, יצירת הון פיזי ואנושי ,חוקים מיקרו כלכליים כגון כאלה הנוגעים להגבלים עסקיים ,שינויים טכנולוגיים, המצב המוניטרי ואולי חלוקת ההכנסות, זאת , כאשר בסיס תחזית המודלים מתבסס על המצב הקיים. מודלים אילו אמורים לחזות צמיחה של המשקים שכן ברוב הפרמטרים הללו יש מגמה הולכת וגדלה של התקדמות. למרות זאת בשנים האחרונות אנחנו עדים למצב בו הכלכלה בעולם המערבי אינה מצליחה להגיע לשערי צמיחה מספיקים תוך אבטלה גבוהה בחלקים גדולים בתוכה.
חובות מספקים לדעתי חלק נכבד מההסבר לאי הצמיחה. כאשר התחזית למחירי נכסים גבוהה. אנשים לוקחים הלוואות תוך ציפייה להמשך עלייה של מחיריהם. אולם ערך הנכסים בעתיד אינו ידוע , לעיתים קרובות ערך הנכס יורד אל מתחת לערך ההלוואה. לדוגמא המשבר בשנת 2008 שקרה היות וערך המשכנתאות על נכסים עלה על ערך הנכסים.
למה לאפשר בכלל הלוואות?
בהלוואה לזמן קצר זרם ההכנסות של הלווה צפוי יותר (למרות שגם הוא נתון לחוסר וודאות). והסבירות שהוא יקלע למצב של חוסר פירעון קטן יותר. למעשה יש כאן מצב של עסקה שהיא בין שני פרטים הדומה לעסקה רגילה.
כיצד המצווה מהווה אמצעי מאקרו כלכלי מאזן?
כיום נוקטים הממשלה ובנק ישראל בשני כלים מאזנים, מדיניות מוניטרית כלומר , מעלים את הריבית בזמני גאות ומורידים את הריבית בזמני מיתון ומדיניות פיסקלית כלומר, מגדילים את הוצאות הממשלה בזמני שפל ומקטינים אותה בזמן גאות במשק. שמיטת כספים בעצם יוצרת מחזורי עסקים ככל שמועד השמיטה קרב יהיה פחות אינטרס למלווים להלוות ולכן תצומצם הפעילות בשוק. אולם בזמן השמיטה הפרטים יהיו חופשיים מחובות ולכן יוכלו להגדיל את הצריכה וההשקעה. למעשה השמיטה עצמה תגרום לגאות במשק.
 

paretomc

New member
רעיון השמיטה הגורפת חינני, אבל מתאים לעידן אחר

בימי קדם עסקאות היו נעשות בחליפין. תחילה בסחורות לצריכה, בהמשך בזהב ושווי ערך.
אשראי לא היה.
בהמשך עברו לאשראי חליפין - אדם גידל את החיטה, וקיבל "על החשבון" חלב מהשכנים.
בשלב מאוחר יותר אדם יכול היה לקחת הלוואה לרכישת נכס או להקמת עסק. אם אותו אדם לא היה משלם את החוב, הוא יכול היה להמיר את החוב בעבדות זמנית או צמיתה.
כאן השמיטה התאימה.
היום כמעט כל אדם, עשיר כעני, מוכשר כחסר כשרון, צעיר או מבוגר יכול לקחת אשראי.
יתרה מכך, גם יישות וירטואלית כמו חברה בע"מ יכולה לקחת אשראי.
במקרה של חדלות פירעון האדם הפרטי נכנס להליך פשיטת רגל, בו נקבעת יכולת ההחזר שלו, שעל פי רוב מביאה אותו למצב של חיים מהיד אל הפה למשך שנים, אך לא לנצח.
במקרה של חדלות פירעון עסקית, חברה נכנסת להקפאת הליכים, פירוק, הסדר נושים וכו', עד כדי החלפת הבעלות על החברה.
&nbsp
אין כאן עבדות. אין כאן עונש נצחי לכל תקופת העולם הזה.
&nbsp
יש מקום לשקול צמצום חובות של אנשים פרטיים במקרים מסויימים, עם וללא שנת שמיטה. אנשים פרטיים ששגו פעם אחת בחיים לא צריכים להכנס למסלול שישאיר אותם בעונים לשנים ארוכות. איש לא מרוויח מכך. להם ניתן לשמוט חלק ניכר מהחובות בתנאים מסויימים.
&nbsp
אנשים פרטיים שבוחרים לקחת סיכונים פעם אחר פעם (ואני כיועץ עסקי פגשתי לא אחד ולא שניים כאלה), הם לא ראויים לשמיטה, ולטובת החברה ולעתים לטובתם עצמם, כדאי שלא יקבלו אשראי מאף אחד.
&nbsp
חברות בע"מ - כאן אין מקום לשמיטה - בחברות הקטנות ממילא הבעלים ערב לחוב. בחברות הגדולות ממילא מרבית הסיכון לא על הבעלים.
 

ai21

New member
מאחורי רעיון השמיטה - עומד מחזור הצמיחה-מיתון

צמיחה (השקעות המבוססות על הלוואות) המלווה בהופעת עסקים חדשים,
בסופו של דבר המשק מתמקד בהחזר החובות (ובהשקעות חדשות המבוססות על הלוואות נוספות), וכל משבר קטן זורק אותו למיתון
בזמן אותו מיתון ההשקעות הגרועות נמחקות והעסקים הכושלים קורסים,
לאחר המיתון, המחזור מתחיל מחדש.

בעת המודרנית המחזור הזה הוביל למויטריזם המנסה לנהל מחזור דומה באמצעות ריבית.
הנסיון לבטל את המחזור הזה (נסיון שהחל בשנת 2000 ונשך עד היום) התגלה כהרסני - וגרם למיתון כבד ודעיכה בכלכלה העולמית..

רעיון שמיטת החובות הוא יצירת קצב מלאכותי לאותו מחזור:
בתחילת המחזור המשק "מופצץ" באשראי זול,
ככל שהזמן עובר האשראי מתייקר (כי הסיכון עולה),
ואז לבסוף - יש שמיטת חובות בשנה השביעית,
והמשק מתחיל מחזור צמיחה מהיר חדש.


יצירת מחזור מלאכותי הוא דבר שקיים למשל בענף הסיליקון:
באינטל הכריזו על חוק מור,
בעקבות חוק מור כל הלקוחות יודעים מתי יהיה סיליקון זול יותר, וכל הספקים יודעים מה ציוד הבדיקה והייצור הדרושים,
לפי אותו המחזור נערכים גם כל מתחרים (שמאז הפכו לגדולים יותר מאינטל)
וכל המשק נערך לפי אותו לוח זמנים.


ולבסוף - שמיטת חובות בהחלט קיימת בעת המודרנית,
גם ברמה האישית (של ביטול חובות שנכשלו לגבות 7 שנים)
גם ברמת הסדרי החוב (פריסת החובות על 7 שנים ומחיקת היתרה)
היישום של מנגנון זה אינו אחיד
 
יש לנתח את מצוות השמיטה כגורם מאקרו כלכלי

השמיטה מהווה גורם מאקרו כלכלי בו בכל סוף שנה שביעית מוחקים את החובות. ניתוח של המצווה כגורם מיקרו כלכלי לוקה בחסר. המצווה משפיעה על מחזורי עסקים של כלל המשק בכך שהיא חלה על כל החובות במשק. יש לציין כי המשבר בשנת 2008 החל בעיקבות חובות שלא ניתן היה לגבות אותם.
 

ai21

New member
זה בדיוק מה שעשיתי. מוניטריזם הוא חלק ממאקרו-כלכלה.

יש למצווה הזו שני אלמנטים נוספים.
אלמנט אחד הוא שמדובר רק בחובות פרטיים: חובות לעסק או למדינה לא נכללים בשמיטה.
כך שהצמיחה והדעיכה - נובעים בעיקר מההון האישי ולא מההון הציבורי.

המשבר בשנת 2008 נבע גם מתקופה של מניפולציה: ריבית שלילית, במהלכה הציבור צבר חובות במהירות,
ואחריה הריבית עלתה - וכצפוי חלק מהחובות הפכו "בלתי ניתנים לגבייה" ונוצרה שמיטת חובות.
היחס למשבר זה לעומת זאת - היה חריג: במקום להתייחס אליו כחלק ממחזור העסקים - התייחסו אליו כאל "משבר" שחייבים "לפתור",
ואז הריבית חזרה להיות שלילית, למרות שה"תיקון" (כולל מחיקת החובות ופשיטות הרגל) לא בוצע.
במקום לפשוט רגל - העסקים הכושלים קיבלו וחילקו למנהלים בונוס.
 
למעלה