על שינה...

על שינה...

יש לי חברה, שלא תסתדר עם העיברית, אז אני מעבירה שאלה בשמה (לא שאצלנו אין בעיות עם שינה, אבל יש כבר כיוון...). אז ככה: יש חדר להורים וחדר לילד. הילד שלה בן (כמעט) 3, וישן במיטת נוער. הילד עצמאי, מאוד דעתן אבל בד"כ מפעיל היגיון ואפשר להסביר לו דברים. עד כה, הילד היה יודע בעצמו כשהוא עייף, הולך לישון (לבד או עם אחד ההורים לצידו) והגיע למיטה של אמא ואבא רק כשכבר אור בחוץ או כשהיה חולה, והסידור היה מקובל על כולם. עכשיו הם חזרו מחופשה של שבועיים, ולא עבר לילה אחד שקט. הוא מגיע למיטה שלהם, ובאופן כללי מתעורר פעמיים כל לילה. היא חשבה שזה יעבור, והיא חוזרת ומסבירה לו, אבל כבר חודש זה ככה. היא שאלה אותו אם משהו קרה, והוא אומר שהוא פשוט רוצה להיות איתם. ויש עוד עניין: הוא מאוד צריך את אבא בלילות (שאותו הוא רואה רק בערבים וסופי שבוע). קצת קשה לי לעזור לה, אצלנו כל האינסטלציה, התפיסה (והילד..) שונים. יש עצות? רעיונות? פטנטים?
 
אוייש../images/Emo6.gif

אני צוחקת כי אני חושבת לי שהחברה שלך לא תרצה לקבל עצה ממני... (חגית והיורשת דוגלות בשינה משפחתית ושתיהן ישנות באושר ושקט מאז ומתמיד
)
 
רק שתיים ? ../images/Emo13.gif

אנחנו שלושה במיטה אחת....(אני והילדים). ולגבי הילד הזה - מה יקרה אם יזמינו אותו ללילה אחת לישון עם ההורים כדי להוציא את ה"ג'וק" הזה? אם הוא כזה ילד "הגיוני", הוא יבין שיגבילו מראש ללילה אחד כדי למצות את הנקודה. לא?
 
זהו, שגם אני לא ממש "כשירה"

לענות לאמא שהציפיות שלה שונות משלי. בשביל זה אני שואלת כאן, כי יש כאן הרבה הורים, שהתמודדו עם כל מיני מצבים.
 

לאה_מ

New member
אני מרגישה ממש מונוטונית בזמן

האחרון
ילד שמפעיל הגיון - לדעתי - אפשר לדבר איתו בהגיון. לשבת איתו עם דף ועפרון, להציג את הבעיה, להעלות יחד פתרונות אפשריים, ולגבש דרך פעולה שתספק את כולם (והפתרון הוא לא בהכרח "כל אחד במיטה שלו", ולא בהכרח כמו שהיה קודם, אבל גם לא בהכרח לינה משותפת. אולי, למשל, מתאים להם פתרון של פעם בשבוע הם יתאמו לילה שבו הוא ישן מלכתחילה במיטת ההורים, או כל פתרון אחר שהם ימצאו במשותף).
 
ולי זה קרה, וגם אני לא רוצה לישון

עם הילדים במיטה אחת. יש לי גם מחשבות עקרוניות בנושא (רוצה את בעלי לעצמי), וגם מעשיות (אם הם לא נרדמים מיד, אני מתעוררת וערה עד הבוקר, וזה כבר לא מקובל עלי). מצד שני, כשילד שיודע לישון במיטתו רוצה לישון במיטת ההורים, יש לו חסר. הכלל אצלנו הוא שתמוז הולכת לישון במיטתה בכל ימות השבוע מלבד שלישי. ביום שלישי אבא משחק כדורסל, והיא לא מפריעה לי, ואז יש לנו מעין מסיבת פיג'מות קטנה- מתחבקים ומתנשקים ומספרים סיפורים מהגן. אם היא מתעוררת באמצע הלילה, היא יכולה לבוא אלינו בכל עת, בתנאי שהיא אכן מנסה להרדם. אנחנו אומרים לה שבהזדמנות ראשונה נעביר אותה למיטה. לפעמים, אם היא ממש מפריעה, אני מסבירה לה ושואלת אם הספיק לה, והרבה פעמים היא כבר חוזרת למיטה שלה לבדה. יש לילות שבהם היא מאד מתגעגעת, ולמעשה ישנה איתנו כל הלילה. בבוקר אנחנו מסבירים לה שבעקרון זה מפריע לנו, והיא מצליחה להחליט לבד מתי היא צריכה אותנו (וגם מותר לה להפריע) ומתי היא יכולה/צריכה להתחשב. אם את שואלת אותי, שינסו לא להסביר לו שום דבר, ויתנו לו לישון איתם כמה לילות ללא ויכוח. ככה אפשר לבדוק האם הילד מתעורר גם במיטתם, ואז אולי יש לו חלומות שמפחידים אותו, רעשים שאנחנו לא מודעים להם אבל מעירים אותו וכד'. אחר כך, הייתי מדברת איתו בשיטה של לאה ומוצאת פתרון. אצלנו הענין של יום שלישי עשה הבדל משמעותי, כך היא ראתה שאנחנו באים לקראתה מצד אחד, ונמנע ויכוח יומיומי מצד שני (והיא למדה מהר מאד את ימי השבוע, תוך כדי
)
 
גם אני מתקשה לייעץ כי...

מיטתנו (שלי ושל בעלי) פתוחה לכל דורש
נכון שזה יותר נוח לישון רק שנינו (המיטה לא גדולה) אבל תומר (שנתיים ו-7 חודשים) בד"כ מצטרף אלינו באמצע הלילה ואין לנו בעיה עם זה. אני מאמינה שאם לילד יש צורך כזה אז אמלא אותו עד שזה כנראה יעבור לו לבד. למשל: מגיל שנתיים בערך תומר נרדם רק במיטה שלנו. פתאם לפני שבועיים הוא החליט בעצמו שהוא רוצה להירדם רק במיטה שלו. ומאז ועד היום הוא נרדם במיטתו מתוך בחירה שלו. מעולם לא דיברנו איתו על הנושא, רק הבהרנו שהוא יכול לבחור איפה הוא רוצה להירדם (מיטתנו, מיטתו, מיטה בחדר של עמית וגיא) ורק לא בסלון כי זה לא מקום לשינה וכי אנחנו נשארים עדיין ערים בסלון. כיום גם עמית (8.5 חודשים) מצטרף אלינו מידי פעם באמצע הלילה כשקשה להרגיע אותו במיטתו וקיים חשש שהוא יעיר את גיא או כשיש תחושה שזה פשוט יעזור לו וירגיע אותו. אני מאמינה שאם לילד יש צורך עכשיו לישון במיטה של אבא-אמא אז שיתנו לו. כמובן אם זה לא מתאים להם, צריך למצוא פתרון אחר שכרגע אין לי...
 
למעלה