על שיח ודו-שיח
אחרי מספר ימים בהם נהניתי לבלות בחברתכם קראתי, הגבתי, הפנמתי וגם קצת השתחלתי, אני מרשה לעצמי, לראשונה, להעלות נושא לדיון ושיחה. אני מקווה שהנושא שבחרתי עומד בקריטריונים הקבועים, אם לא, ל"גברת מינהלת" מלוא הזכות למחוק את שורותיי (היא כבר התאמנה על זה מספיק
). בחרתי בנושא שבימיי הקצרים כאן למדתי שרבים בו מתחבטים. הנושא: על שיח ודו-שיח נקודות קשר רבות ישנן בין גבר לאישה, ולכל אחת מהן ייחודיות משלה. אחת - בלתי חשובה, אך תמידית. אחרת - חשובה, אך מקשרת רק לעיתים רחוקות. נקודת הקשר החשובה והזמינה ביותר, בין בני אדם בכלל ובין בני זוג בפרט, הוא הדו-שיח שבניהם. בעזרת הדיבור משיגים סיוע מבן/ת הזוג; על ידי הדיבור מביעים רגשות; באמצעות הדיבור מציגים משאלות; בשיחה פתוחה, פורקים מצוקות ודאגות; באמצעות הדיבור, פוגעים בבן/ת הזוג; על ידי הדו-שיח, נקשרים הלבבות. בהיעדר היכולת לקיים שיחה נכונה, נוצרת תחושה של ניכור וההתנתקות, ואט-אט חשים בני הזוג שהמשותף בניהם הם רק דברים טכניים ולא המערכת הזוגית האישית שלהם. לרוב, הניכור שנוצר כתוצאה מהחסך בדו-שיח, מתפתח לתחושה שלילית הדדית שבסופה תבוא שנאה. ובכן יקיריי ויקירותיי, מהי הדרך הנכונה ליצירת תקשורת מילולית נכונה בין בני זוג?!
אחרי מספר ימים בהם נהניתי לבלות בחברתכם קראתי, הגבתי, הפנמתי וגם קצת השתחלתי, אני מרשה לעצמי, לראשונה, להעלות נושא לדיון ושיחה. אני מקווה שהנושא שבחרתי עומד בקריטריונים הקבועים, אם לא, ל"גברת מינהלת" מלוא הזכות למחוק את שורותיי (היא כבר התאמנה על זה מספיק