על שולחן הניתוחים - The Couch
אני יודעת שזה הזמן של UNINVITED, ואני לא רוצה לקחת ממנו את הפוקוס, א-ב-ל עבדתי קשה והרבה על זה, וחשוב לי כבר לפרסם את זה פה ולשמוע את דעתכם.. אז קחו נשימה ארוכה ותרגישו בנוח על הכיסא, כי זה יהיה ארוך...
אלאניס אמרה על השיר: "This song was written following a conversation I had with my dad regarding his life story. I was able to see him for who he was (outside his role as my father) for what felt like the first time. It was very healing for both of us." אז בהנחה שהשיר מדבר על שיחה שהיתה לה עם אביה ועל דברים שאביה סיפר לה, אני יוצאת מנקודת הנחה שאת כל הדברים האלו אבא שלה סיפר לה היא למעשה שרה את הסיפור שלו. ישנים בתים שבו אלאניס מספרת את מה שעבר על אבא שלה ויש בתים בהם כביכול אבא שלה הוא זה שמדבר. you hadn't seen your father in such a long time he died in the arms of his lover how dare he your mother never left the house she never married anyone else you took it upon yourself to console her לא ראית את אבא שלך כ"כ הרבה זמן, הוא מת בזרועות אהובו\אהובתו, איך הוא מעיז. אמא שלך מעולם לא עזבה את הבית, היא לעולם לא התחתנה עם אחר, את\ה לקח\ת על עצמך לנחם אותה. אז, בהנחה שאבא של אלאניס מספר את סיפורו (כי לא הכי הגיוני שהוא זה שמת), הוא מתחיל לספר שאבא שלו (סבא של אלאניס) מת. ועוד מת בזרועות אהובתו. (האם זה באמת מה שקרה? או אולי זה מה שאמא שלו סיפרה לו כדי לכסות על הבושה שאביו ברח עם מאהבת?) איך הוא מעיז שואל אלן (אבא של אלאניס), ואני מניחה, שבכעס ובתוקפנות. אמא שלו (סבתא של אלאניס) מעולם לא עזבה את הבית מאז, היא מעולם גם לא התחתנה עם אחר, והוא, אלן, היה זה שהיה צריך להישאר שם בשבילה ולנחם אותה. you reminded her so much of your father so you were banished and you wonder why you're so hypersensitive and why you can't trust anyone but us but then how can i begin to forgive her so many years under bridges with dirty water she was foolish and selfish and cowardly if you ask me אתה הזכרת לה את אביך כל כך הרבה שאתה סולקת. ואתה תהיית למה אתה רגיש יתר על המידה ולמה אתה לא יכול לסמוך על אף אחד חוץ מאיתנו אבל מצד שני איך אני (פתאום ה"אתה" הופך ל"אני") אתחיל לסלוח לה, כ"כ הרבה שנים מתחת לגשר שבו מים מזוהמים עברו, היא היתה טיפשה ואנוכית ופחדנית אם תשאל אותי. עכשיו הבית מתחיל לסופר מנקודת מבטה של אלאניס שכן הוא מתחיל ב"YOU" ולא ב"I". אלאניס אומרת שבשלב מסוים, אלן הזכיר לאמא שלו יותר מידי את אבא שלו, אם זה במראה ואם זה בהתנהגות ולכן הוא סולק. היא אומרת לאבא שלה שהוא תהה למה הוא כזה רגיש ולמה הוא לא יכול לסמוך על אחרים חוץ מאשר על משפחתו. היא אומרת את זה כמעין שאלה רטורית כדי להראות לו שהמקרה הזה הוא זה שהשפיע עליו וגרם לו להיות כך. ופתאום הבית חוזר להיות ל"I", ואבא של אלאניס ממשיך לספר-איך הוא יכול לסלוח לאמא שלו על מה שהיא עשתה. יש משפט כזה, גם בעברית, שאומר "הרבה מין עברו מתחת לגשר מאז ש..." על מנת להדגיש שהרבה דברים קרו מאירוע לאירוע מסוים. ופה אלאניס משנה את המשפט ומשחקת איתו ואומרת שהרבה מים מלוכלכים עברו, כלומר הרבה דברים רעים לא פחות המשיכו לקרות ומכן אלן אומר שהוא לא יכל לסלוח על זה, הוא אומר שאמא שלו התנהגה בטיפשות, באנוכיות (לא יכלה לראות את הבן שלה רק כי הוא הזכיר לה את בעלה הבוגד) ובצורה פחדנית, לדעתו שלו בכל אופן. i don't know where to begin in all of my 50 odd years i have been silently suffering and adapting perpetuating and enduring who are you younger generation to tell me that i have unresolved problems not many examples of fruits of this type of excruciating labor אני לא יודע איפה להתחיל בכל ה50 שנים המוזרות בהם הייתי שקט וסבלתי והתאמתי את עצמי והנצחתי את עצמי כך. מי אתם הדור הצעיר שיגיד לי שיש לי בעיות בלתי פתורות. לא הרבה דוגמאות של פירות שצמחו מעבודה מפרחת זו. בבית הזה אלן מספר על מה שעבר עליו. הוא מנסה בכל אופן כי הוא לא יודע מאיפה להתחיל. עברו עליו 50 שנים עמוסות בסבל ולעומת זאת בשתיקה מצידו. הוא התאים את עצמו לסביבה ומכך המשיך לסבול. הוא בא בטענה לדור הצעיר, אולי אפילו לאלאניס ואחייה, ושואל אותם מי הם שיגידו לו שיש לו בעיות. הוא אומר את זה כי הוא מתוסכל, הוא מודע לזה שיש לו בעיות, אבל בגלל שהוא שתק, זה נראה כאילו הסביבה צריכה להגיד לו על זה שיש לו בעיות שהוא צריך לפתור. השורה האחרונה קצת קשה לפיענוח.. הוא אומר שאין הרבה תוצאות טובות לעבודה הקשה שהוא עשה.. איזה עבודה קשה? אולי ל50 שנים שעברו עליו, אולי לגידול ה"דור הצעיר" שעליו הוא מדבר ושעליו הוא כועס שורה אחת לפני..? קשה לי להבין.. how can you just throw words around like grieve and heal and mourn i feel fine we may not have been born as awake as you were it was much harder in those days we had paper routes uphill both ways we went from school to a job to a wife to instant parenthood איך את\ה יכול לזרוק מילים כמו 'צער'' והחלמה' ו'אבל', אני מרגיש בסדר. אולי לא נולדנו מודעים כמו שאת\ה. זה היה הרבה יותר קשה בזמנים עברו, היתה לנו חלוקת עיתונים מעבר לגבעה בשני הכיוונים, אנחנו התקדמנו מבי"ס לעבודה לאישה להורות מידית. ההתחלה של הבית קצת קשה כי לא ברור לי אם אלאניס אומרת אותה כלפי אביה או שזה עדין אביה אומר.. בהנחה שזה אלן שממשיך, אז הוא אומר איך אתם, הסביבה, יכולים לזרוק לי מילים כמו צער והחלמה ואבל, כל אלו דברים שעוברים עלי, וכל זה כשאני מרגיש בסדר. we may not have been born as awake as you were - האם זה אלן אומר את זה לאלאניס? אומר לה בעצם שלה יש מודעות עצמית גבוהה שלו אין, שבגללה הוא היה בסבל כ"כ? או אולי זה אלן מספר על דברים שאמרו לו? את האמת, קשה לי להגיד.. אלן ממשיך לתאר את הימים עברו, אומר שזה היה קשה בימים שלו. המשפט we had paper routes uphill both ways הוא קצת ציני לדעתי. הוא מתאר קושי של לעלות על גבעה משני הכיוונים ולא דבר כמו קושי של עליה ואח"כ ירידה קלה יותר (כמו שמן הסתם בנויה גבעה..) זה מראה על פסימיות, על ראית הדברים הקשים בחיים ולא הבנה שאחרי קושי תבוא גם הקלה. הוא ממשיך ואומר שהכל הלך מהר באותה תקופה - לימודים, עבודה, אישה וילדים. ......כבר ממשיך.......
אני יודעת שזה הזמן של UNINVITED, ואני לא רוצה לקחת ממנו את הפוקוס, א-ב-ל עבדתי קשה והרבה על זה, וחשוב לי כבר לפרסם את זה פה ולשמוע את דעתכם.. אז קחו נשימה ארוכה ותרגישו בנוח על הכיסא, כי זה יהיה ארוך...
