שאר= הכל למעט המשחקים של מינסוטה וניו אורלינס שסוקרו בפוסט של ניר.
קליבלנד- יוסטון: יש מצב שקליבלנד אחת הקבוצות הטובות בליגה? המספרים אומרים שכן. אני לא לגמרי נמצא שם אבל הם for real.
פילדלפיה- מיאמי: ניצחון דחוק של מיאמי בלי שלושת הסקוררים המובילים שלה- באטלר, אדבאיו והירו. ראיתי רק רבע אחרון אותו הובילו לאורי וגייב וינסנט, לצד פרונטקורט של רובינסון, טאקר ודדמון. אם חשבתם על מחסור ביוצרים התקפיים כנראה שבצדק, התקפה לא יעילה של מיאמי שסחטה את השעון וניסתה לנצל את היתרון שבנתה מוקדם יותר במשחק. זה לא בדיוק עבד, ההיט נתקעו על 0 נקודות ב-3 דקות קלאץ' אבל גם פילדלפיה לא בדיוק בוננזה התקפית ובפרט לא בקלאץ'. הבעיות המוכרות צצו, איבודים בפוזשנים מכריעים. טייריס מקסי שיחק ממש טוב, הוא התפתח לכדי סקורר שקשה מאוד לעצור.
פילדלפיה התחילה לקרטע גם בהרכב מלא, הם בדרך כלל לא מפסידים משחקי בית כמו למינסוטה ולמיאמי בהרכב טלאים שכזה.
דאלאס- לייקרס: משחק סופר תחרותי של דאלאס בלי לוקה. שיחקו על פיק אנד פופ של ג'יילן ברנסון ופורזינגיס, שניהם קלעו 20+ והיו על סף אפסט מול לברון וחבורתו.
הלייקרס סגרו את המשחק עם השלישייה המובילה ומסביבם ווין אלינגטון ואוסטין ריבס. הנתון הזה משקף את אוזלת היד של הצוות המסייע, תוצאה ישירה של הטרייד על ווסטברוק. לא יודע בכמה קבוצות בליגה אלינגטון וריבס ימצאו את עצמם סוגרים משחקים. מה שמשעשע הוא שאלינגטון קלע את השלשה שכפתה הארכה 2 שניות לסיום וריברס קלע את הגיים ווינר בשנייה האחרונה, מה שהזכיר לכולנו שוב מדוע אסור לתת לרול פליירס לקחת זריקות בפוזשן אחרון.
סאן אנטוניו- שארלוט: היוורד קלע 41 נקודות ב-3 רבעים, לא שותף ברבע האחרון ולכן גם לא שבר את שיא הקריירה בנקודות (44). אולי הזכיר לנו שהוא בעונה טובה מאוד מתחת לרדאר- 18 נקודות באחוזים טובים מכל הטווחים, 5 ריבאונדים, 4 אסיסטים, הרבה קבוצתיות ופלוס בהגנה.
יוטה- קליפרס: המסחטה של הג'אז בפעולה והם ממשיכים לתת בראש, ניצחון שמיני ברציפות כשרובם בדו ספרתי. עדיין עומדת השאלה עד כמה הם יכולים להתאים את עצמם לפוסטסיזן.
פורטלנד- ממפיס: ריצת 14-0 של הגריזליס ברבע האחרון בהובלת דילון ברוקס הכריעה את המשחק. ממפיס לא מפסיקה לנצח מאז הפציעה של מוראנט. ברוקס פשוט נהיה שחקן התקפה ממש טוב, מצליח ליצור מכדרור ולהגיע לצבע, בנוסף ליכולת שלו לקלוע סלים קשים. יחד עם היותו שחקן הגנה ממש טוב, המסקנה שהוא פשוט שחקן ממש טוב. טריפל J מתבלט לטובה מאז הפציעה של ג'ה ודזמונד ביין פשוט גניבה, בעונת הסופמור הוא עובר את התקרה שצפו לו הסקאוטרים.
פורטלנד במשבר אמיתי. זה מתחיל מהכוכב שלהם, לילארד שווה פוסט נפרד אז אציין רק בקצרה שהוא החטיא לייאפים שהיה קולע בעיניים עצומות, הוא לו פספוסים גסים בג'אמפרים והוא בעונה הכי חלשה שלו מזה הרבה מאוד שנים. חוץ ממנו אין ממש שיטת משחק, ריבוי גאנרים בלי מצפון והגנה קבוצתית בתחתית הליגה בשנים האחרונות.
סקראמנטו- וושינגטון: ביל קולע 30 ווושינגטון מפסידים לקינגס? נשמע שהם חוזרים לעצמם מהר
. אבדיה היה פרודוקטיבי עם 15 נקודות ועדיין הוא לא מחפש מספיק את הסל, היו מהלכים בהם כבר הגיע לעומק הצבע ונמנע מזריקה.
קליבלנד- יוסטון: יש מצב שקליבלנד אחת הקבוצות הטובות בליגה? המספרים אומרים שכן. אני לא לגמרי נמצא שם אבל הם for real.
פילדלפיה- מיאמי: ניצחון דחוק של מיאמי בלי שלושת הסקוררים המובילים שלה- באטלר, אדבאיו והירו. ראיתי רק רבע אחרון אותו הובילו לאורי וגייב וינסנט, לצד פרונטקורט של רובינסון, טאקר ודדמון. אם חשבתם על מחסור ביוצרים התקפיים כנראה שבצדק, התקפה לא יעילה של מיאמי שסחטה את השעון וניסתה לנצל את היתרון שבנתה מוקדם יותר במשחק. זה לא בדיוק עבד, ההיט נתקעו על 0 נקודות ב-3 דקות קלאץ' אבל גם פילדלפיה לא בדיוק בוננזה התקפית ובפרט לא בקלאץ'. הבעיות המוכרות צצו, איבודים בפוזשנים מכריעים. טייריס מקסי שיחק ממש טוב, הוא התפתח לכדי סקורר שקשה מאוד לעצור.
פילדלפיה התחילה לקרטע גם בהרכב מלא, הם בדרך כלל לא מפסידים משחקי בית כמו למינסוטה ולמיאמי בהרכב טלאים שכזה.
דאלאס- לייקרס: משחק סופר תחרותי של דאלאס בלי לוקה. שיחקו על פיק אנד פופ של ג'יילן ברנסון ופורזינגיס, שניהם קלעו 20+ והיו על סף אפסט מול לברון וחבורתו.
הלייקרס סגרו את המשחק עם השלישייה המובילה ומסביבם ווין אלינגטון ואוסטין ריבס. הנתון הזה משקף את אוזלת היד של הצוות המסייע, תוצאה ישירה של הטרייד על ווסטברוק. לא יודע בכמה קבוצות בליגה אלינגטון וריבס ימצאו את עצמם סוגרים משחקים. מה שמשעשע הוא שאלינגטון קלע את השלשה שכפתה הארכה 2 שניות לסיום וריברס קלע את הגיים ווינר בשנייה האחרונה, מה שהזכיר לכולנו שוב מדוע אסור לתת לרול פליירס לקחת זריקות בפוזשן אחרון.
סאן אנטוניו- שארלוט: היוורד קלע 41 נקודות ב-3 רבעים, לא שותף ברבע האחרון ולכן גם לא שבר את שיא הקריירה בנקודות (44). אולי הזכיר לנו שהוא בעונה טובה מאוד מתחת לרדאר- 18 נקודות באחוזים טובים מכל הטווחים, 5 ריבאונדים, 4 אסיסטים, הרבה קבוצתיות ופלוס בהגנה.
יוטה- קליפרס: המסחטה של הג'אז בפעולה והם ממשיכים לתת בראש, ניצחון שמיני ברציפות כשרובם בדו ספרתי. עדיין עומדת השאלה עד כמה הם יכולים להתאים את עצמם לפוסטסיזן.
פורטלנד- ממפיס: ריצת 14-0 של הגריזליס ברבע האחרון בהובלת דילון ברוקס הכריעה את המשחק. ממפיס לא מפסיקה לנצח מאז הפציעה של מוראנט. ברוקס פשוט נהיה שחקן התקפה ממש טוב, מצליח ליצור מכדרור ולהגיע לצבע, בנוסף ליכולת שלו לקלוע סלים קשים. יחד עם היותו שחקן הגנה ממש טוב, המסקנה שהוא פשוט שחקן ממש טוב. טריפל J מתבלט לטובה מאז הפציעה של ג'ה ודזמונד ביין פשוט גניבה, בעונת הסופמור הוא עובר את התקרה שצפו לו הסקאוטרים.
פורטלנד במשבר אמיתי. זה מתחיל מהכוכב שלהם, לילארד שווה פוסט נפרד אז אציין רק בקצרה שהוא החטיא לייאפים שהיה קולע בעיניים עצומות, הוא לו פספוסים גסים בג'אמפרים והוא בעונה הכי חלשה שלו מזה הרבה מאוד שנים. חוץ ממנו אין ממש שיטת משחק, ריבוי גאנרים בלי מצפון והגנה קבוצתית בתחתית הליגה בשנים האחרונות.
סקראמנטו- וושינגטון: ביל קולע 30 ווושינגטון מפסידים לקינגס? נשמע שהם חוזרים לעצמם מהר